הכי אמיתי שיש

״אני רוצה לכתוב מכתב להורים שלי. אני אספר להם הכל.״ דראקו אמר, חדור מטרה. ״מה? אתה אמיתי??״ הארי נבהל. ״אני הכי אמיתי שיש, הארי.״ הוא המשיך.

״דראקו!! אם ההורים שלך ידעו שאנחנו יחד, הם ידעו שאתה הומו, ויזרקו אותך מהבית!״ דראקו נראה כאילו הוא התחיל להבין למה הארי נבהל.

״ואם זה יקרה, לא יהיה לך לאן ללכת כשהשנה תיגמר, ואני לא יכול לקחת אותך לדודים שלי.. הם מוגלגים, ובנוסף לזה גם הומופובים קיצוניים..״ הארי אמר בטון של פחד.

״ואני לא יכול להביא אותך גם לווזילים, אז..״ הארי נראה כאילו הוא התחיל להבין משהו, ועיניו התמלאו בדמעות. ״אין לך לאן ללכת.. אין לנו איפה לחיות..״ הוא נחרד, והכניס את גם את דראקו לחרדה.

״רגע.. למה בעצם?״ דראקו שאל לפתע.

״רון ממש שונא אותך, ואחותו מאוהבת בי..״ הארי ענה באי נוחות.

״מאיפה המטומטמת הזאת באה?!״ הוא התעצבן.

״אתה כל כך כועס!״ הארי צחק. ״אל תדאג, היא לא מעניינת אותי בכלל.״ 

״אולי נשכור דירה?״ דראקו הציע בתקווה. 

״הלוואי,״ הארי משך בכתפיו. ״אבל מי ירצה להשכיר דירה להומואים בני שלוש עשרה?״ הוא הסביר בייאוש.

״אוף!!״ דראקו פרץ בבכי והניח את ראשו על הארי. הארי ליטף את שיערו. ״אני יודע.. זה קשה.״ הארי אמר, דראקו עדיין בכה. ״בחיים לא ידעתי שאני הומו, בחיים לא הבנתי שכל הזמן הזה הייתי מאוהב בך.. והמצב קשה.״

דראקו הסתכל עליו בדמעות גדולות. הארי ניגב דמעה קטנה שראה על הלחי של דראקו. ״אבל יהיה בסדר.״ הוא אמר וחיבק את דראקו. דראקו הסתכל בשעון שלו. ״יש לנו שיעור.״ הוא אמר. ״למי אכפת.״ הארי השיב באדישות וחבש את הכובע שהיה מחובר אל הגלימה. דראקו המסמיק בהה בו. ״למה אתה כל כך מסמיק?״ הארי שאל. ״אתה נראה כל כך חתיך עם הכובע הזה.״ הוא ענה ונראה מרייר. הארי קרץ לו. ״סתום תפה.״ דראקו ציווה והתקרב אליו. ״לסתום? לא אמרתי כלום..״

״סתום תפאקינג פה, הארי..״ דראקו ציווה שוב, והסומק על פניו רק הלך ונהיה אדום יותר. ״דיי.״ הארי אמר והסיט את מבטו. ״בוא נלך..״ דראקו אמר ועזר להארי לקום. ״הארי?״ 

״כן?״ לא אכפת לך שבזמן שבכיתי השארתי לך כמה דמעות על הגלימה, נכון?״

״לא.. זה שומר אותך קרוב.״ הארי ענה.

-סליחה שזה כזה קצר, אני מחר אכתוב אחר יותר ארוך 3>-

הפרק הקודם		הפרק הבא