הרמיוני משגעת את כולם

רכבת הוגוורטס אקספרס מעולם לא הייתה משהו שציפית להצטער שעזבת ולהביט עליו בנוסטלגיה. מצד שני – רוב הרכבות היו כאלו.

אבל כנגד כל הציפיות, נפתחו ברזי הדמעות כשהנסיעה האחרונה אל הוגוורטס התקרבה והחבורה הצבעונית עמדה ברציף תשע ושלושה רבעים, מפטפטת בעצבות.

"א-אני אתגעגע לנסיעות ל-להוגוורטס" התייפחות "איך אני אתמודד בלי הרכבת-ת ה-הזאת? היא כבר חלק בלתי – נפרד מ-מחיי! אני תמיד ח-חיבבתי אותה! הו!!"

"אהמ, ג'יני." הרמיוני כחכחה בגרונה "את מודעת לזה שזאת לא השנה האחרונה שלך בהוגוורטס, נכון?"

"אה, מצטערת. נכנסתי לדמות."

"אתן יודעות," הצטרף הארי " זה באמת מרגש. הוגוורטס הוא כמו הבית בשבילי. רק שהגעתי לשם הרגשתי סוף סוף שייך- "

"הו, אלוהים. בבקשה שהוא לא יתחיל לדבר על זה שוב."

"- ואהוב. זוכרות, יש לי סיפור חיים קשה והכול?"

ג'יני והרמיוני הנהנו מכאנית. רון הביט במבט זגוגי בהוגוורטס אקספרס.

"אז הוגוורטס הוא כמו הבית והמשפחה שמעולם לא היו לי –"

"ודמבלדור ומקונגל הם כמו ההורים שמעולם לא היו לך?" שאלה הרמיוני, זוקפת גבה בתמיהה.

"איו!!!" צרחה ג'יני, מנענעת את ראשה ודופקת עליו. "תוציאי לי את התמונה הזו מהראש!"

****************************************************************************

רכבת הוגוורטס אקספרס תמיד הייתה ידועה בכך שאף-פעם אין בה תאים ריקים. או לפחות ממש מעט, בסופה. לכן הצטופפה החבורה בתא יחד עם לונה לבגוד ונוויל לונגבוטום, שלא הפסיק לגמגם בסביבת הרמיוני.

"ביי רוני! שלום ג'יניל'ה!" מולי קראה להם מהרציף, גורמת לרון להאדים מבושה, "ביי האריל'ה! ביי הרמיוני מתוקה!"

הנערים התחפרו בכיסאם, בעוד הרמיוני וג'יני צחקקו חרישית.

"אני חושבת שאני אאמץ את רוני בתור כינוי לרון..." הרהרה הרמיוני בקול.

רון קפץ ממושבו. "שלא תעזי!"

הרמיוני ליטפה את סנטרה במחווה של חשיבה מעושה.

"נכון... אתה צודק... רוני-פוני באמת מתאים יותר..."

רון זינק עליה ותפס אותה לאחר מספר התחמקויות מוצלחות. אז החל לדגדג אותה בכוח, גורם לה להתפתל על הרצפה מצחוק וכאב ולצעוק "די! תפסיק!" בדרך לא-מאיימת-במיוחד.

לונה, הצופה מהצד, מלמלה לעצמה:

"תמיד ידעתי שהם מתאימים. כן, התאמה כמו שלהם זה מאוד נדיר. כמעט נדיר כמו שנורקק פחוס קרן..."

נוויל, הארי וגי'ני גלגלו את עיניהם לנוכח הביטוי האלמותי "שנורקק פחוס קרן". הארי, מפהק על רקע שני חבריו הטובים והצוחקים, הציע:

"למישהו בא טאקי מתפוצץ?"

*************************************************************************************

לצערי, אני פשוט לא סובלת את הפרק הספיציפי הזה.
הוא הרבה פחות קליל ממה שרציתי ואפילו קצת טרחני, בעיקר בסוף. לאיודעת להסביר.
טוב, אז בכל מקרה תודה ל- Eden =] , הרמיוני3210 ו- *בידל הפייטן*, ששלחו ינשוף, עזרו, הציעו ושאלו. תודה :)
שמתי לב שהמון מעירים לי על דמויות לא OOC (לא קאנוניות), אז תשלחו לי דוגמאות ספציפיות לפרטי (ינשוף) או פה בתגובות.
בכל מקרה חשוב לי להדגיש שיש משהו שעומד מאחורי כל בחירת מילים שלי וזה מבוסס, לא סתם OOC.
אם זה יתפתח יותר, אני גם אענה פה, בהערות המחברת (של הפרקים הבאים, כמובן).

תודה רבה על התגובות המדהימות ועל יותר מ- 1,200 (!) צפיות!
מאיה גריינג'ר 3>

הפרק הקודם		הפרק הבא