בתו של וולדי או המהומה בהוגוורטס ממשיכה

קבלו את פרק 7!!!
אני מקווה שאני אעלה את פרק 8 בקרוב-אולי ביום שלישי,או רביעי^^
וכמו תמיד,תגובות בבקשה=]
סילוופלה-

---

"קראב-מגבות!גויל-מים קרים!מהר!תזיזו את עצמכם!"
היא מתה.
היא בטוחה שהיא מתה.
אבל מי הם קראב וגויל?אלו לא בדיוק שמות של מלאכים.
הגוף.
כל חלק קטן ממנו כאב.כמו אלפי דקירות.אבל לצעוק לא היה כח.
ואז קור.באזור הראש.הרגשה נעימה.הדקירות בראש נהיו חלשות יותר.
העיניים החלו להיפתח מעצמן.אור כסוף וירוק האיר לעיניה.היא מצמצה קלות.התמונה לנגד עיניה החלה להתבהר.היא לא ציפתה שגן-עדן יהיה כסוף וירוק כולו.אבל היא הייתה בטוחה שהיא בגן-עדן.
מפני שמלאך רכן מעליה.
שיערו היה כסוף ועיניו היו תחולות-אפורות.מבטו של המלאך הי לא מרוכז,אך הבעת פניו השתנתה במהירות כאשר הוא הבחין בזה שהיא מביטה בו-פניו היו מודאגות.
ואז היא הבינה שזה מאלפוי.
"מאלפוי?!"היא רצתה לומר,אך כל מה שיצא מפיה היו חריקות ואנקות.גרונה היה מיובש.
"אל תדברי."הוא פקד עליה.היא שמעה בקולו.עכשיו,היא כבר לא הייתה בטוחה שהיא בגן-עדן.למעשה,היא הייתה בטוחה שבאורח פלא היא ניצלה,שרדה את ההתעללויות והכאב.
הדקירות עדיין לא הפסיקו,אך לאט-לאט,הכאב הלך ונחלש-בצורה מאוד איטית,אך מאוד משמעותית.
סינדי הכלבה!באמת יש לה כח עצום-היא לא סתם שיחקה.הכלבה הקטנה יודעת לתת פייט.היא צריכה להיזהר יותר-זה רק היום הראשון הרשמי שלה,וכבר היא בצרות.
כעבור 10 דקות בהם שררה דממה ומאלפוי עבר באיטיות עם הדבר שקירר אותה על-פני ראשה,רוז הרגישה שהיא מסוגלת לדבר-היבשות בגרונה עברה במקצת,אך היא החלה להרגיש צמא שהלך וגבר.
"מ...מ...מים."היא הצליחה לומר לבסוף.
"קראב!כוס מים!"מאלפוי צעק.
קראב...מי זה?רוז לא הבינה מי הוא או מדוע מאלפוי לא הלך להביא מים בעצמו.
מאלפוי...הוא הציל אותה?מצא אותה במסדרון החשוך ההוא?שמע צרחות ונהייה מסוקרן?או שבכלל סינדי שלחה אותו לוודא שהיא לא תמות,ותישאר חייה כדי לסבול ולהיות תחת פיקודה?
את זה,היא לא הספיקה לשאול.
עיניה החלו להיעצם מעצמן,ועוד לפני שקראב חזר עם כוס המים היא נרדמה.

--

דראקו מאלפוי המשיך לנגב את ראשה של הנערה-רוז.היה נדמה לו שכך קראו לה-במגבת. הוא עדיין לא הבין למה הוא הביא אותה לפה.היא לעגה לו לפניי חבריו ולפני כל בית-הספר ועדיין הוא החליט לעזור לה.זה לא היה דראקו שהוא הכיר.הוא,יחד עם קראב וגויל הלכו מהספרייה לעבר חדר המועדון של סלית'רין,כשהם שמעו צרחה.הטון של הצרחה היה גבוה-כאילו היו צעקות עוד לפני וזאת הייתה האחרונה.שלושתם מיהרו למקור הצעקה וגילו כי במסדרון קרוב למקום בו היו הייתה קטטה.דראקו לא התעניין בקטטות אשר לא היו קשורות בו-הוא העדיף להיות זה שלועג למפסיד,וכשאחרים עשו זאת זה היה משעמם.הם עמדו לעזוב לפני שיבחינו בהם כאשר המעגל התרחב ודראקו יכול היה לראות את הפנים של מי שהתעללו בו.
זאת הייתה הנערה אשר לעגה לו.הנערה אשר קראה לו גמד ותינוק לפני כל בית-הספר.הנערה אשר אמרה שהוא חמוד.הגריפינדורית.
היא הייתה מוכסה בדם.מתחת לעינה השמאלית השתרע פנס כחלחל-למרות החושך הוא ראה זאת בבירור.נשימתה הייתה לא סדירה-היא בכתה בשקט.דמות אחרת התקרבה אליה-היא הייתה בעלת שיער מתולתל.כשהיא החלה לדבר לנערה דראקו זיהה אותה-זאת הייתה סינדי בארנס.אביה,סיימון בארנס,היה חבר טוב של שר הקסמים-הוא ידע זאת גם בגלל שחצנותה של בראנס וגם בגלל שאביו הזמין את הבארנסים לארוחה-לפני כמה שנים.דראקו ידע שהיא מנצלת את כוחה בבית-הספר.
"לילה טוב,רוז.אני מקווה שלמדת את הלקח.פה,לאף אחד לא אכפת.אל תתמרדי נגדי."
דראקו נדהם.הנערה הייתה רק יומיים בבית-הספר וכבר נהייתה האויבת של בארנס.הוא נזכר כיצד היא דיברה איתו ונאנח-אולי היא יכלה לעשות זאת.
בארנס קמה והיא פקדה על כל התלמידים לעזוב ולא לומר מילה.הם שמעו בקולה והתפזרו במהירות.גם בארנס עזבה.
עכשיו הם נשארו לבד-קראב,גויל הוא והנערה.
"דראקו,מה נעשה?"קראב שאלה אותו.אילו הוא ידע מה לעשות.הוא יצא ממקום המחבוא שלהם והתקרב אליה.עיניה היו עצומות-כנראה היא התעלפה.הוא הושיט את ידו למצחה ונגע בו.הוא נרתע-היא הייתה קרה.מאוד קרה.על-אף שדראקו ידע שהוא זבל,אחד הזבלים אשר בית-הספר ידע,הוא לא היה רע עד כדי כך שהיה משאיר נערה לגסוס.הוא הביט בה.היא הייתה יפה.היה בה משהו שמשך תשומת לב,אפילו עכשיו,עם כל הדם,הפצעים והבגדים הקרועים.
דראקו נאנח.לא הייתה לו ברירה אחרת.הוא לקח אותה על ידיו.
"דראקו?מה אתה עושה?"היה תורו של גויל לשאול.
"שתוק,גויל!"הוא ענה לו בעצבנות רבה.הוא הלך לעזור לגריפינדורית.לגריפינדורית שלעגה לו.מול כל בית-הספר.המעשה הזה היה טיפשי,והוא ידע זאת.
הם הלכו בדרך עקיפה-בדרך בה איש לא יראה אותם.הנערה לא הייתה כבדה במיוחד-דראקו היה יכול לסחוב אותה במשך זמן מה.עד שהם הגיעו לחדר המועדון של סליתר'רין השעה הייתה 1 בלילה.דראקו שמח.כולם כבר הלכו לישון ואף אחד לא יראה אותם.הם התגנבו לחדרם-למזלם החדר היה רק שלהם-אביו של דראקו סידר זאת.הוא התיישב על מיטתו והניח את הנערה כך שראשה יהיה על ברכיו.לאחר מכן קראב וגויל הביאו מגבת ומים ודראקו הניח את המגבת הלחה על ראשה.אז היא התעוררה.היא רצתה מים,אך היא נרדמה עוד לפני שקראב הספיק להביא כוס מים.
דראקו נאנח.
הוא המשיך לנגב את ראשה של הנערה-רוז-במגבת.זו הייתה הפעם הראשונה שהוא עזר למישהו מגריפינדור,והוא קיווה שזאת הייתה הפעם האחרונה.
הפעם האחרונה בה הוא עוזר לה.
הפעם האחרונה בה היא תצטרך עזרה.

---

שבוע טוב!
תגובות,
ופרק 8 יעלה בהקדם=]

הפרק הקודם		הפרק הבא