סודות הוגורטס

ריצארד POV
בהיתי בידית שאחזתי ורגע לפני שיצאתי חזרתי בעצמי ונעלתי את הדלת, אוטם את החדר מקול ואמרתי "אנחנו צריכים ליישר משהו לגבי דבר מסוים".
היא בהתה בי חוששת ממה שאני מתכוון להגיד "אני לא רוצה שזה ייתפרש לכיוונים הלא נכונים. ואם אני אומר דברים שגורמים לך לחוש לא בנוח את מוזמנת להשתיק אותי.אני מכיר את התחושה של השפלה ופגיעה ממישהו שיקר לך. בזמן שלמדתי בהוגוורטס, בשנה החמישית שלי הכרתי בחורה שבאה מארה"ב, היא הייתה מה שנקרא אהבה ממבט ראשון, פיתחתי סביבה אובססיה וקנאתי לה- לא יכולתי לראות מישהו מתקרב אליה, זה הוביל אותה לאומללות, ואיכשהו היא שרדה אותי עד השנה השביעית שלנו, ביום האהבה, שלחתי לה ינשוף עם קופסא קטנה והצעתי לה אירוסין, ובכן בכל סיפור ששמעתי היא קופצת מאושר מחבקת אותך, ישנה נשיקה והיא אומרת "כן", אצלי קר ההפך המושלם".
"הופעתי לצידה בהפתעה והיא במקום לענות כפי שבדר"כ נוהגים סטרה לי וצעקה עלי , בחדר המועדון, מול כולם... בסופו של דבר היא זרקה אותי. התחננתי על ברכי שתקבל אותי חזרה, אמרתי שאני מוכן לעשות הכול, אך היא המשיכה לסרב.
לא יצאתי עם מישהי אחריה, לא יכולתי לתת לזה ולו צ'אנס יחיד... הגעתי למצב שאני דוחה בנות והן אחרי. כאשר נכנסתי לאוניברסיטה נפגשתי איתה והיא נראתה יפיפייה, מאוחר יותר גיליתי שהיא סטודנטית לרפואה קוסמית ושיש איתה מישהו, וזה היה החבר הכי טוב שלי שפתאום נותק איתו הקשר."
"אז זה הסיפור שלי, עזבי את כל הנתונים שמונעים הכול, זה שאני לא תלמיד וכ'ו. את באמת היית רוצה להסתבך עם בחור כמוני? רק בגלל איך שהוא נראה- אני לא טיפש לדעת שאני אלוהי" חייכתי בשחצנות לשתי שניות ואז מחקתי את חיוכי ואמרתי "אלו הנתונים כרגע, כל שנותר לך הוא לבחור מה את עושה? ומשם נתחיל לחשוב על הנקודה שאת תלמידה ואני לא". עניתי וקמתי על רגליי פונה לעבר הדלת.

איימי POV
חכה" אמרתי בקול חלוש ורצתי אחריו,תפסתי בכוח בכתפו וסובבתי אותו כך שיביט על תוך עיניי,אך הוא השפיל את מבטו.
שמתי אצבע מתחת לסנטרו והרמתי את ראשו.
"תאמין לי...בחורים מסובכים יותר ממך כבר היו לי בראש כמה פעמים.אני מניחה שככל שבחור יותר מתוסבך,ככה הוא יותר מעניין לא?"
ואז נישקתי אותו.
נשיקה עמוקה ומלאת רגש,ולהפתעתי הוא נישק חזרה.
כשהתנתקנו השענתי את מצחי על מצחו וחייכתי חיוך קטן.
"עכשיו ההחלטה בידך-מה אתה אומר?"

ריצארד POV
הבטתי באותן עיניים חומות... הסתכלתי עליה לא יודע מה להגיד. הרבה זמן לא חוויותי את אותם פרפרים שחשתי עכשיו.
הבטתי בה נותנת את אותו מבט שואל. פתחתי את פי לומר משהו אבל הקול לא יצא ובשקט כמעט מלמול אמרתי "את מבינה את הסכנות?".
היא בהתה בי ושאלה "איזה סכנות?".
"עלולים להעיף אותך מהוגוורטס בגלל זה, ואותי יסבכו גם כן בפרט שיפגעו בעבודת גמר שלי".
היא בהתה בי לרגע ואמרה "אני כבר הגעתי את ההחלטה שלי".
נישקתי את מצחה ואמרתי "אני רוצה שתדעי שתמיד את יכולה לסגת ושאני אבין" אמרתי.
היא פצתה את פיה ואני הפתעתי אותה בנשיקה בתחילה סוערת ומלאת תשוקה ואט-אט עדינה, אחת שרוצה לחוות כל רגע.
להפתעתי שמענו דפיקה על הדלתת, "איימי, פתחי!" אחת מהחברות שלה צעקו.
נישקתי את לחיה ואז את מצחה והתעתקתי אל חדרי.

איימי POV
אחחח אהבה כובשת...
כמה שמחתי להסכמתו של ריצארד לנו.
הוא הסכים!הוא רצה אותי מכל הבחורות, ותאמינו לי-שזה שהוא בחר בי ולא באחרת-לא הפריע לי כלל.
פתחתי את הדלת עם חיוך גדול על הפרצוף והשתדלתי לא לגחך שחברותי מועדות פנימה.
מליסה הסתכלה עליי,בחנה את פניי והסתכלה לעייני.
הנהניתי.
"אההההההההההההההההההההה"צעקה מליסה וקפצה וחיבקה אותי.
התיישבנו במעגל וסיפרתי להן הכל-על ריצארד,על הסיפור בינינו ועל הסכמתו.
כולן צרחו וקפצו בשמחה.
ואני? אני רק נכנסתי למקלחת ונשכבתי על המיטה.
נרדמת במהרה אחרי שחוייתי את הערב הטוב בחיי

הפרק הקודם		הפרק הבא