הכל דבש

סליחה שלא פירסמתי איזה חווווווווווווודש...^^

ג'יני בהתה במאלפוי.
הוא נראה נבוך. "אממ...כלומר,אני לא-ג'יני,אני אשתגע עם תהיה עם התומאס הזה."
ג'יני עדיין בהתה במאלפוי,מתנשמת.
"אממ..." מאלפוי לא חש בנוח.
ניצנים של אדום החלו לפרוח בפנייה של ג'יני.מאלפוי וכל השאר ידעו שזה סימן לסכנה לציבור.
"אתה..." היא לחשה, "אתה...?"
מאלפוי בהה בה,מצפה לבאות.
"אתה חתיכת מכוער שנולד בביוב וגם יירקב בו!"
ג'יני צרחה בכל כוחה.
מאלפוי הרגיש טיפות קטנות של רוק על פניו.
מה,ג'יני עד כדי כך קטלנית?חשב בתהייה.לא שנעלב מדבריה.הוא ציפה להתפרצויות כאלה.
"לך מכאן,לפני שאני אוכלת לך את הראש," נהמה ג'יני בקול צרוד.
מאלפוי לא זז.
ג'יני התנשמה,והחלה ללכת לעבר מאלפוי.
דין,הארי ורון אחזו בגופה ובידייה,בעוד היא משתוללת כמו משוגעת, "תנו-לי-להרוג-את-היצור-המגעיל הזה!"
דין הרגיש איך כל החתונה המאושרת התנפצה לו בפרצוף.
מה הוא בסך הכל רצה,לשים טבעת על אצבעה של ג'יני,לנשק אותה,קצת שישו ושימחו וריקודים,ומה יצא מזה?...ג'יני משתוללת ואיוב מהעבר מתוודה על אהבתו לג'יני.
כמה נפלא.כמה רומנטי.
מאלפוי הרגיש כאילו כל עולמו חרב עליו.
מה הוא בסך הכל רצה,מה?לנשק את השפתיים האלו?להריח את השיער האדמוני הזה מקרוב?מה?!
"לך מכאן," נהמה ג'יני לאחר שנרגעה,אך היא לא נראתה טוב יותר. "עוף,לך,טוס,רוץ,רק תעשה את זה מהר,כי אני על סף התמוטטות עצבים!"
מאלפוי לא מש ממקומו ורק הביט על ג'יני...באהבה?דין רצה לקרוע לו את הגרון,לחתוך אותו לאט לאט כדי שיתענה,לזרוק את החתיכות לתוך סיר אחת אחת,סיר מלא מים רותחים ומבעבעים...
"דראקו,בוא איתי בבקשה."
ג'יני כל כך הופתעה ממילותיו של הארי,שהיא שכחה מעסה הרב על מאלפוי.הארי התקרב אל מאלפוי,לאט לאט,כאילו מדובר באיזה יצור מסכן ועלוב.
מה שמאלפוי,בעצם,חשבה ג'יני ועל פניה נראה זעם קפוא.
"דראקו?בוא איתי," אמר הארי כאילו אל ילדון קטן שמפחד מכל העולם, "דראקו,אני מבקש ממך."
דראקו הביט בו במבט מזלזל.
הארי נקט שיטה אחרת,קשוחה יותר. "דראקו מאלפוי,עם עד שלוש אתה לא בא איתי,אני אדאג באופן אישי שתיזרק אל תוך תא עלוב באזקבאן."
מאלפוי קם כמעט מיד,והארי לקח אותו לחדרי השירותים של הבנים.

                                                                                ~*~

"מאלפוי,מה אתה חושב שאתה עושה?"
"הארי,עשיתי מה שהרגשתי!הארי,אני אוהב אותה,מה אני יעש-!"
הארי סתם את פיו בתנועה קלה בשרביט.
"תקשיב לי טוב טוב,מאלפוי.זה שאתה נדרת את הנדר הכובל עם שר הקסמים לא אומר שאתה יכול לעשות כל מה שמתחשק לך."
מאלפוי הזעיף את פניו.הוא כתב באוויר בעזרת שרביטו,כי פיו היה סגור ומסוגר:
אני לא עשיתי מה שהתחשק לי,עשיתי מה שהרגשתי!
הארי נשם עמוק.הוא התאמץ מאוד לשמור על פנים רגועות וחלקות מכל רגש.
"תשמע,מאלפוי.אני לא מתכוון להפוך עולמות.אתה נדרת את הנדר הכובל כדי שאתה לעולם לא תתקרב אל דברים אפלים ומעשים אפלים-מה שלדעתי שטות ממדרגה ראשונה,כי מה שאסור לנו הם הדברים שהכי מסקרנים אותנו,ואתה,ראש כרוב שכמוך,מצאת דרך עקיפה כדי לעשות דבר נורא!אתה לא מבין כמה ג'יני הרוסה עכשיו.אתה יודע שלה ולדין יש תאומים,ראש כרוב?"
מאלפוי פער את פיו כמו דג זהב.
מה?!
הוא כתב עם שרביטו,תנועות ידיו רועדות.
"כן,ראש גזר.אתה סתם איש אידיוט שלא יודע כלום מהחיים שלו,אתה עושה עדיין דברים נוראיים-כן קשורים לאהבה,לא קשורים לאהבה-מה זה משנה?אתה עדיין מכור לאופל,ולכל דבר הקשור למושג.אני יכול להמר על כל הכספת של בגרינגטוס שעם וולדמורט היה עולה לשלטון פעם נוספת,אתה היית מגיע אליו בצהלות גיל ודמעות אושר!"
מאלפוי הביט בו במבט נורא.מבט רדוף,מיוסר,מעונה.
הארי לא ידע מה הוא הרגיש.

הפרק הקודם		הפרק הבא