העקרב והוורד

"כן?" האישה השמנה, שלמזלו של סקורפיוס הייתה בדיוקנה, הביטה בו בחשדנות.

"לפטרונוסים מותר להיכנס?" שאל סקורפיוס.

"מה זאת אומרת?" שאלה האישה השמנה.

"אני רוצה לתת את זה," הוא הראה לה את הוורד, "למישהי מיוחדת. אני יודע שלא תתני לי להיכנס, אבל אני רוצה לדעת אם הפטרונוס שלי יוכל להיכנס."

"טוב..." האישה השמנה התלבטה בתשובתה. "אני מניחה שכן..."

סקורפיוס חייך. "תודה."

הוא זימן את הפטרונוס שלו, פטרנוס בצורת פנתר מרשים.

"שים את זה על המיטה של רוז וויזלי." ביקש, נותן לפנתר את הוורד.

הפנתר הנהן ונכנס דרך הקיר, אל חדר המועדון של גריפינדור.

לאחר כמה דקות הוא יצא.

"תודה," אמר סקורפיוס וביטל אותו.

"בהצלחה לך," איחלה האישה השמנה בעודו מתרחק.

"והקואפל עובר אל פוטר, כלומר אל פוטר השני, כלומר לא, אל תומאס בעצם-" קריין המשחק סיפר על המתרחש.

"רק רגע, חברים, נראה שפוטר ראתה משהו.."

הקהל התקשה לעקוב אחר המתרחש, כשהיו שלושה פוטרים בקבוצת גריפינדור, ובאנגלית זה נשמע כאילו מתכוונים לשני המינים.

"ג'ורג'יו עוקב אחר מבטה של פוטר, ו- לא חשוב, שניהם איבדו ריכוז בגלל שפוטר כמעט הועף ממרביצן."

רוז הביטה במשפחתה הנלהבת, יושבת לצד הוגו.

הוגו היה יכול להתקבל לקבוצה, אך הוא העדיף להיות בקהל.

"הקואפל עובר אל מרקוס מרייבנקלו, ו- פוטר חסם!"

הקהל הגריפינדורי הריע.

סקורפיוס הצטרף לשבת לצד ג'ון, שצפה במשחק הקווידיץ'.

"כמה - כמה?" שאל סקורפיוס בשיעמום, תר אחר רוז.

"שלושים - עשר לגריפינדור." השיב ג'ון.

קווידיץ' היה הדבר האחרון שעניין את סקורפיוס, לצערו של אביו, דראקו.

"פוטר מונע ממרביצן להגיע אל אחותו, בעוד שכריסטופר מרייבנקלו שולח לעברו את המרביצן השני- פוטר מתחמק ברגע האחרון!"

רוז שנאה לראות את בני הדודים שלה מסתכנים ככה.

קודם אלבוס, שכמעט נפל ממרביצן, ועכשיו ג'יימס, ואפילו לילי.

היא הביטה לעבר החובטים של רייבנקלו בכעס, כשמבטה תפס משהו מנצנץ מהמושבים של סלית'רין.

היא חשבה שלרגע היא ראתה את הסניץ', באופן מאוד לא ייתכן, ואז כשמיקדה את מבטה הבינה שזהו שיערו הבלונדיני של סקורפיוס.

היא הרגישה תערובת רגשות.

לא יודעת אם לכעוס או לשמוח שהוא שם -בדרך כלל הוא לא בא למשחקים- היא לא שמה לב יותר למשחק.

"הולמס לוקחת את הקואפל, מתקדמת אל עבר החישוקים-" הקריין הנלהב המשיך בהסברים, "ו... ארבעים – עשר לגריפינדור!"

הקהל השתולל.

"וויזלי בוהה בך," ציין ג'ון.

למרות שהיו מלא וויזלים בהוגוורטס, כולם בגריפינדור, סקורפיוס ידע במי מדובר.

הוא מצא אותה, ולרגע מבטיהם נפגשו.

אפילו מהמרחק הזה הוא ראה אותה מסמיקה.

הוא ניסה לחייך, אבל רוז כבר הפנתה את מבטה והביטה חזרה במשחק.

סקורפיוס נאנח.

"מה עם המכתב?" שאל ג'ון.

"מחכה שהיא תקרא אותו." אמר סקורפיוס. "אני מקווה שזה יעבוד."

"פוטר וג'ורג'יו ראו משהו, שניהם טסים במהירות לכיוון ה- כן, זהו הסניץ', חברים!"

הקהל השתתק, מביט בשני המחפשים.

"פוטר חוסם עוד קואפל ו- פוטר תפסה את הסניץ'!!" צעק הקריין. "גריפינדור ניצחו!"

רוז נעמדה, מוחאת כפיים בשמחה.

לילי נופפה באושר בידה, שסגרה על הכדור המוזהב עם הכנפיים.

זה היה הסניץ' הראשון שלה.

אלבוס וג'יימס ירדו מהמטאטאים, וברגע שלילי ירדה גם היא, שניהם רצו לחבק אותה, ובעקבותיהם כל שאר הקבוצה.

סקורפיוס כבר לא הצליח לראות את רוז, שהיא, כמו שאר הגריפינדורים, רצו אל המגרש לחבק את חברי הקבוצה המוצלחת.

הוא נאנח בשנית, והוא וג'ון החלו ללכת חזרה אל הטירה.

הוא ידע שבעוד כמה דקות, כל הגריפינדורים יעלו לחדר המועדון, ושכנראה תהיה להם מסיבה בערב, אבל הוא הבין שרוז בטח לא תראה את המכתב עד שלא תלך לישון.

הפרק הקודם		הפרק הבא