הרוחות של לוסי

פרק שישי - מלחמה, רצח וקורבן, דרך אגב, רוצה לבוא איתי לנשף?

השמועה על לוסי ואלבוס התפשטה בכול רחבי הוגווטרטס, למרות שמאז הלילה בחדר המועדון לוסי ואלבוס כמעט ולא נפגשו.

בין השיעורים אלבוס היה הולך לסיפרייה, בוחן ספרים, קורא, מחפש איך לעזור ללוסי ולוסי רכשה חבריים חדשים... הפעם חיים.

"לוסי, לוסי!" אלבוס קרא בחדר המועדון של רייבנקלו.

"אלבוס," לוסי רטנה בנימנום "אני מבינה שקצת קשה למצוא זמן יותר מתאים לצעוק יותר משלוש בבוקר אבל..."

אלבוסי השתיק את לוסי בחיבוק, "מצאתי דרך, קללה, תליון, רוחות, אני יודע," הוא קרא בהתרגשות, "אבל..."

"אבל מה אלבוס?"

"סביר להניח שזה יסתיים במלחמה, רצח וקורבן," אלבוס בהה במבטה ההמום של לוסי, "דרך אגב, רוצה לבוא איתי לנשף?"

"מלחמה, רצח, קורבן?" לוסי קראה, "נשף?!"

"צריך די להשמיד את אח שלך ולהקריב קורבן... מה שדי יוביל למלחמה."

"אני כבר מעדיפה למות."

"לוסי..."

"די אלבוס, זה לא יגמר במלחמה ולא ברצח, בטח שלא של הרבה אנשים, רק שלי"

"כמה זמן נשאר לך לוסי?"

"חודש... אוליי חודשיים במקרה הטוב."

דמעות ניקוו בעיני של אלבוס, אלבוס כמעט לעולם לא בכה אבל הוא לא רצה לאבד את האדם היחיד ששימח אותו בשנה האחרונה.

"אני חוזרת לישון," לוסי אמרה, "סליחה אלבוס, זה לא יגמר במלחמה."

"הוא זה שעשה לך את זה, הוא זה שתקע אותך במרתף, הוא זה שבאשמתו אנשים חושבים שהשתגעת ובכול זאת את לא רוצה להרוג אותו."

"היית רוצה להרוג את אח שלך" מבטה של לוסי נאטם.

"בטח יש אפשרות אחרת."

"כן, להשלים את התליון, מה שלא אפשרי בחודש," לוסי עלתה בחזרה למעונות הבנות.

למחרת מבטיהם של אלבוס ולוסי נפגשו כמה פעמים, הוא לחש 'בבקשה' בשקט והיא נדה בראשה לשלילה, היא לא הולכת להרוג אנשים רק בגלל שהיא לא רוצה למות.

שיעור שיקויים עבר באלפיי פתקים שלוסי אפילו לא טרחה לפתוח, אלבוס נאנח והתייאש.

"לוסי..." אלבוס תפס את לוסי במסדרון והכניס אותה אחת הכיתות, "אני אעשה את זה איתך או בלעדייך, את לא תמותי."

"תפסיק לנסות להציל אותי כשאני בעצמי כבר וויתרתי," לוסי יצאה מהכיתה בעצבנות.

"אוי לוסי... את לא מבינה שאני אוהב אותך?" הוא לחש לאוויר.

הפרק הקודם		הפרק הבא