גוף ללא נשמה

השמש דיגדגה את פניי ובישרה על בוקר חדש...

העיניים שלי לא יכלו להיפקח, רוב הלילה לא ישנתי היה לי חיזיון..

בחיזיון ראיתי את אחותי מתה, את אמא שלי בוכה ואת מייסון.

באלי לבכות, למות, אני לא רוצה שאליס תמות.. אני אוהבת אותה כל כך למרות שהיא מעצבנת.

ירדתי במדרגות וכמעט שפיספתי מדרגה...

"נואל, תיזהרי!" אמא קראה לעברי.

"אמא.. אליס בבית, היא מרגישה טוב, אמ..."

"אליס בסדר גמור, קרה משהו"

"לא, בעצם..."

"בוקר טוב" קראה לעברי אליס והתפרצה לשיחה.

"היי, את בסדר, כאילו..."

"את נראית כאילו ראית רוח רפאים" אמרה אליס וגיחכה.

"בערך" אמרתי.

"טוב, אני צריכה לזוז, אליס תתרחקי מסכנות, תתקשרי כל שעה עגולה, ו..."

"נואל, מה קרה, החלטת להחליף את סבתא, את מוזרה היום"

"לא, פשוט אני דואגת לך, ביי קופיפה קטנה"

"נואל, אל תעבדי עליי קרה משהו מוזר, שאני לא יודעת עליו" שאלה אליס.

"לא, משהו מיוחד, את יודעת שאם הייתי יודעת משהו מסוכן, הייתי מספרת לך נכון?"

שיקרתי לעצמי.. מחיתי דמעה ויצאתי לבית הספר.

הפרק הקודם		הפרק הבא