אהבה ממבט ראשון

סוורוס התיישב בכבדות על הכיסא הרעועה שבספרייה, השעה הייתה כמה דקות לפני שבע, ראשו כאב מאוד, ג'יימס פוטר וחבריו חשבו שזה יהיה מצחיק להתגנב אליו בהפתעה מאחורי גבו ולדחוף את ראשו בכוח לתוך מי קרח קפואים, בטענה כמובן, ששיערו השמנוני צריך חפיפה, המים היו כל כך קרים וסוורוס היה צריך לעצור את הנשימה להרבה זמן כי הקונדסאים המלבבים לא חשבו שהוא צריך לנשום לפעמים ודחפו את ראשו לתוך המים ולא מיהרו להוציא אותו, סוורוס ניסה להתנגד אך לשווא, זה לא כוחות ארבעה נגד אחד.

"היי," אמרה בשקט מליסה ווטסון כשהתיישבה מולו.

"היי," השיב סוורוס.

ווטסון החלה להשיב, אך לסוורוס לא היה כוח להתמודד איתה והוא גם לא היה מעוניין.

"הבאת את הדפים של השיקוי של אמא שלך?," שאל סוורוס ישירות.

ווטסון סגרה את פיה, מופתעת מעט כנראה מהעוינות ששררה בקולו, אך לא אמרה דבר, רק הוציאה מתיקה כמה דפים מקופלים וזנוחים והניחה אותה על השולחן.
סוורוס לקח את הדפים ויישר אותם, הוא החל לעבור עליהם, השיקוי היה מסובך, אך לא מדי, נדמה היה שסוורוס הבין את הטעות.

"השיקוי הזה אמור איכשהו לעזור לאנשי זאב?," שאל סוורוס.

"מה?," שאלה ווטסון בהפתעה.

"השיקוי," חזר סוורוס. "הוא קשור לאנשי זאב?."

"אני לא יודעת," השיבה ווטסון. "אבל יש סיכוי, אחותה של אימי הייתה אשת זאב."

"טוב, אז היא בהחלט הייתה בכיוון," השיב סוורוס בהתפאלות. "זה גאוני, גם הניטרול של המרכיב."

"מה זאת אומרת?," שאלה ווטסון.

"לכל דבר בשיקויים יש את מרכיב הנגד שלו, לכל דבר יש משהו שינטרל משהו אחר, בין אם זה מעין קוקטייל ובין אם זה מרכיב אחד, מה שאמא שלך עשתה הוא להוסיף קוקטייל שינטרל מרכיב מסוים שבלעדיו אין אפשרות ליצור את השיקוי, כך שרוב הסיכויים שאנשים שלא מבינים בשיקויים לא יוכלו להבין מה הבעיה, אבל מי שכן ושם לב לחומרים מבין מה מנטרל את מה ויכול לעלות על מה צריך לוותר בשביל שהשיקוי יצא כמו שצריך." הסביר סוורוס.

"באמת?," שאלה ווטסון.

"כן," השיב סוורוס, הוא לקח עט נוצה והקיף בעיגול כמה מרכיבים. "על המרכיבים האלו צריך לוותר ובמקום חימום של שעה, חצי שעה תספיק.. אם הם יעבדו על פי זה השיקוי אמור לעבוד."

"אתה גאון," ענתה ווטסון.

סוורוס חייך חיוך קטן והחל לענות אך ווטסון קטעה אותו בנשיקה מהירה על שפתיו.
לאחר שווטסון התנתקה ממנו סוורוס הביט סביב והוא שם לב שרוב התלמידים שבילו בספרייה בשעה זו הביטו בהם וגל של התלחששויות החל, סוורוס נשען לאחור בכיסאו וווטסון חזרה לשבת במקומה.

"את לא צריכה לעשות זאת יותר," אמר סוורוס באדישות.

"מה?," שאלה ווסטון.

"אנחנו פיטים," אמר סוורוס. "את לא צריכה להעמיד פני חברה שלי יותר."

"סוורוס... בקשר לאתמול..." התחילה ווטסון.

"הכל בסדר, ווטסון," השיב סוורוס והחל לארוז את דבריו. "את לא חייבת לי שום דבר יותר, בהצלחה עם השיקוי ועם אבא שלך."

ברגע שסיים להגיד את דבריו סוורוס קם מכיסאו החל ללכת לכיוון היציאה, משאיר את ווטסון לבדה כשעיניים רבות עוקבות אחריו עד פתח הדלת של הספרייה.
 

כשסוורוס נכנס לחדרו שבחדר המועדון של בית סלית'רין, החדר היה ריק מאדם, שותפיו לחדר נמצאו בטח בארוחת הערב או התהלכו במסדרונות ופגשו אנשים מוכרים שאיתם בוודאי פצחו בשיחה על איך עבר היום.
סוורוס הניח את דבריו על מיטתו ונכנס לחדר האמבטיה, הוא נכנס למקלחת והמים החמים שזרמו על גופו היו כל ניגוד למה שהרגיש, הוא לא ידע למה אבל הוא לא אהב להתייחס כך לווטסון, וכשהיא נישקה אותו, למרות שנדמה היה שהיה אדיש למצב, לבו פעם קצת יותר מהר מבדרך כלל, הוא שפשף את ידיו על עיניו, הוא לא יכל להתאהב בווטסון, היא הבחורה הכי יפה בשכבה, היא מוקפת חברים רבים, היא מקובלת וחכמה ויכולה להשיג כל בחור שתרצה, וסוורוס לעומת זאת, ובכן, סוורוס היה בדיוק ההפך, הוא לא יכל להשלות את עצמו שהיא באמת מרגישה משהו כלפיו, וגם אם כן יצא מזה משהו, הוא בחיים לא יאהב מישהי כמו שהוא אוהב את לילי, שבזמן האחרון נדמתה כמישהי שלא מבלה הרבה במחשבותיו, ווטסון תפסה את מקומה וסוורוס לא אהב זאת, הוא אהב את האהבה ללילי, למרות שהוא ידע שהיא לא תחזיר לו אהבה, תמיד תהיה לו תקווה וזה מה שמחזיק אותו וגורם לו לנהוג בשפיות כלפי כל דבר אחר, לילי היא המלאך שלו, מישהי שכשהוא חושב עליה הוא מסוגל לעשות הכל, כל דבר, אין דבר שהוא בלתי אפשרי כשהיא נמצאת במחשבותיו ומדרבנת אותו.
 

סוורוס יצא מהמקלחת והתלבש בבגדי שינה, הוא נכנס למיטה והוציא את התמונה שלו ושל לילי, היא הייתה כה יפה לילי שלו, הוא רצה אותה כל כך שזה כבר כאב, האהבה לווסטון הייתה שונה מהאהבה ללילי, האהבה ללילי הייתה מעין פנטזיה, חלום שלעולם לא יתגשם וסוורוס לא השלה את עצמו שלילי שלו באמת תהיה אי פעם לילי שלו, אך ווטסון כן התייחסה אליו, כן הייתה ביניהם קרבה שסוורוס לא הגיע לקרבה כזו עם אף אחת, הוא רק התחיל להכיר את ווטסון, אבל סוורוס ידע מתלכתחילה שזה לא הולך לעבוד ביניהם, הוא לא משלה את עצמו שווטסון באמת תתאהב בו, כמו שהוא לא משלה את עצמו שלילי תעזוב את פוטר ותבוא אליו, לכל סיר יש מכסה, כנראה שלסוורוס אין, והוא פשוט יצטרך להתמודד עם זה.

הפרק הקודם		הפרק הבא