התאומים פוטר

אני ממשיכה מהשנה הרביעית.

עדי כבר בת 14 ואהבתה לרון הלכה וגברה בכל פעם שהיא ראתה אותו.

היא כבר הרגישה ממש לא שייכת בביתה המוגלגי.

הוריה המאמצים לא קיבלו יפה את היותה חריגה. לאט לאט הם הפסיקו לשלוח לה מכתבים להוגוורטס והשהיה בבית נהפכה בלתי נסבלת.

כשמקונגל הודיעה על הנשף ליבה של עדי זינק,

'האם רון יזמין אותי?' היא חשבה לעצמה בעודה שוכבת במיטתה ערה ומצפה ליום המחרת.

'כבר אמרתי לך, כן, הוא דלוק עליך.'

'מי דיבר אליך?' הקשר הזה הלך ועיצבן את עדי. לא הייתה לה דקה של פרטיות. אבל לפחות היא אף פעם לא לבד.

את החופשים היא הייתה מעבירה בשיחות ארוכות עם הארי וזה סיפק לה מפלט מהצעקות בביתה.

~למחרת~

"אמממ.. עדי?" רון תפס אותה בין שיעור תולדות הקסם לשיעור לחשים.

"כן?" היא שאלה בהתרגשות ובתקווה שהיא לא ניכרת על פניה

" אמממ.... חשבתי שאולי תרצי... רק אם את רוצה... אממ.. ל.... לבוא איתי לנשף?" את המילים האחרונות הוא אמר נורא מהר.

"בטח למה לא?" היא ניסתה להיראות אדישה

"אז סבבה" אמר רון במבוכה

"אז סבבה" השיבה לו עדי וכל אחד מהם הלך למקומו.

הימים שלפני הנשף הפכו בלתי נסבלים.

בכל יום קיבלה עדי לפחות 2 הצעות לנשף ולכולם הייתה חייבת לסרב בנימוס ובמבוכה ולהגיד שכבר יש לה דייט.

~3 שעות לפני הנשף~

"עדי? את באה?" הרמיוני קוראת לה כשהן מתארגנות עם ג'יני לנשף

"אני באה אני באה!" יום קודם לכן הן הלכו יחד לקנות שמלות. הרמיוני בחרה שמלה ורודה עם קצפת בסוף, ג'יני בחרה שמלה כסופה שממש התאימה לשיער שלה ועדי בחרה שמלת סטרפלס לבנה שהגיעה קצת אחרי הברכיים.

"הרמיוני את נראת מדהים!" קראה עדי ברגע שראתה את הרמיוני עם השמלה והתסרוקת.

חמש דקות אחר כך יצאה ג'יני מתא ההלבשה ונראתה לא פחות יפה. הן נעלו את נעלי העקב שהתאימו לשמלות ויצאו.

במורד המדרגות חיכו להן שלושת הבנים: הארי בשביל ג'יני (עדי ידעה בוודאות שהוא מאוד מרוצה מהסידור הזה) ויקטור קרום בשביל הרמיוני ורון בשביל עדי.

"וואו" אמרו פה אחד כל הבנים כשהן ירדו אליהם. וכל אחת ניגשה אל בן זוגה.

~4 שעות אחר כך~

עדי ורון נשארו בין הזוגות האחרונים שרקדו באולם הגדול לצלילי שיר איטי.

היא הסתכלה עליו הוא הסתכל עליה. וברגע הכי נכון של השיר, הוא נישק אותה.

קילוחי אנדרנלין זרמו בגופה של עדי כשהיא השיבה לו נשיקה.

'סוף סוף!' היא חשבה. אותה מחשבה בדיוק עברה בראשו של רון.

הם התנתקו זה מזה והסתכלו אחד על השני בעיניים אוהבות.

כשחזרו לחדר המועדון, עלתה עדי לחדר הבנות ושכבה במיטתה עם חיוך גדול מרוח על פניה.

באותו זמן עלה רון למגורי הבנים, שם חיכה לו הארי. "סוף סוף" הוא אמר לו בחיוך גדול.

"איך אתה?... אה!..." השיב לו רון. עדי גילגלה עיניים בחדרה וחשבה: "איזה ערב מושלם."

הפרק הקודם		הפרק הבא