לומוס-נוקס

  גם למחרת, ביום רביעי, רוז לא התעוררה, לקח ללילי אפילו יותר זמן מביום הקודם להעיר אותה והן אפילו לא יכלו לרוץ לקחת פרוסת טוסט ולרוץ לשיעור אלא נאלצו מיד לרדת בשיא המהירות לכיתת לחשים. למזלן הרב, אלבוס כשראה שהן לא מגיעות לארוחת הבוקר מרח לשתיהן פרוסות טוסט עם ריבה והן הספיקו לאכול אותן במהירות לפני שפרופסור הלינג הגיעה.
  "אין כמוך, אלבוס," אמרה רוז בטישטוש כשהם התיישבו בשולחן שאליו הצטרף אלבוס רק לאחרונה אחרי שהשלים עם נוכחותה של לילי.
  אלבוס ניסה לרמוז לה שכל הפנים שלה מרוחות בריבה אבל נראה שהיא לא שמה לב לכך ועוד פעם, מיד אחרי שקראו בשמה היא נרדמה. לצערה הרב, השלושה ישבו בשולחן הראשון לפני המורה ופרופסור הלינג העירה אותה פעמיים לפני שהתייאשה ואמרה, "מאחר שאני רואה שזה חסר תקווה, אני אלמד אתכם לחש נחמד ושימושי למיקרים של עייפות קשה." היא כיוונה את שרביטה לעברה של רוז הישנה ואמרה "וויקי!" 
  בבת אחת רוז הזדקפה והסתכלה סביבה בפראות "מה? מי? איפה? למה?" שאלה במהירות ובבילבול, "למה כולם מסתכלים עלי ולא עושים כלום עם עצמם? זה שיעור, לא?"
  "כן העלמה וויזלי, זה שיעור," אמרה פרופסור הלינג. "כדאי שתנקי את עצמך ותתרכזי בשיעור, אני רוצה שעד השיעור הבא שלנו תגישי לי חיבור באורך של גליון קלף אחד על לחשים מרדימים ולחשים מעוררים, את החומר תוכלי לקבל מפרק 17 בספר שלך וכן מהספר "כישוף לפני השינה" שתוכלי להשיג בספרייה.
  "זאת הייתה דוגמא ללחש מעורר, העלמה וויזלי תהיה עירנית ונימרצת מאוד במשך ארבע השעות הבאות או עד שיוטל לחש הנגד, ראי הוזהרת, אחרי שתפוג השפעת הלחש את תהיי הרבה יותר עייפה ממקודם ראי הוזהרת."

  למזלם הרב אחרי ארוחת הצהריים תלמידי שנה ראשונה של גריפינדור לא למדו ולכן מיד אחרי ארוחת הצהריים (שאותה אכלו לילי ורוז בתאבון גדול או ליתר דיוק טרפו...) השלושה עלו למגדל גריפינדור, לילי התירה את לחש העירנות שנותרה לו עוד חצי שעה לפעול בעזרת לחש הנגד שבררה קודם לכן בסוף שיעור לחשים ורוז הלכה לישון עד שלילי תעיר אותה לארוחת הערב ב18:30. 
  בזמן שרוז ישנה לילי ואלבוס (שזאת הפעם הראשונה שלהם שהיו בלי רוז ישבו אחד מול השני בחדר המועדון והסתכלו אחד על השני, אף אחד מהם לא העז לדבר ורק חשב מה הם הולכים לעשות עכשיו, משום מה לאף אחד מהשניים לא עלתה המחשבה להתפצל וללכת כל אחד לעיסוקו. כל שאר תלמידי השנה הראשונה לא היו בחדר המועדון, היו שם בסך בכל לילי, אלבוס ועוד שני תלמידי שנה שלישית ששיחקו בטאקי מתפוצץ.
  "יש לך רעיון מה זה 'מועדון איחוד הקוסמים הגלובלי'?" שברה בסוף לילי את שתיקה.
  "שמעתי שמועות, אני לא בטוח בזה," אמר אלבוס אחרי כמה שניות של מחשבה.
  "ו..."
  "טוב, אני ממש לא בטוח בזה, אל תתפשי אותי במילה..."
  "נו..."
  "בסדר, לפי מה ששמעתי בחופש את ההורים שלי מדברים עם דודים שלי, מדובר בתחרות כזאת, סוג של טורניר הקסמים המשולש אבל של כל העולם, אני לא יודע," אמר אלבוס לבסוף ובהה באוויר שמעל לילי.
  "לכל הגילאים?" התפלאה רוז.
  "אמרתי לך, אני לא בטוח."
  "רוצה לעשות שיעורי בית?" שאלה רוז כעבור כמה דקות של שתיקה.
  "רוז תתעצבן עלינו שלא חיכינו לה," אמר אלבוס בחיוך קל.
  "אז למה אתה מחייך?"
  "בואי נעשה שיעורי בית."
  "מה?" שאלה לילי בבלבול.
  "לא משנה, מה פרופסור לונגבוטום אמר אתמול לעשות?"

  כעבור שעתיים סיימו השניים את כל המטלות שהוטלו עליהם השבוע ואת המעט שנותרו מהשבוע שעבר, הם עבדו ביחד בקצב שיא ואתגרו אחד את השנייה בתחרויות כמו מי מוצא את ההסבר על פטריות דרום אוסטרליה הכי מהר. כשסיימו אחרי שעתיים נשענו שנייהם אחורה, כל אחד על הכורסא שעליה ישב, התנשפו וחייכו חיוך רחב.
  "אף... פעם... בחי..ים שלי...ל א עב..דתי כל..כך מהר," התנשף אלבוס.
  "אני ממש נהנתי!" הכריזה לילי.
  "ממה?" שאל ג'יימס שהתיישב על הכורסא לידם, "למה אתם נראים כמו אחרי מרוץ מטאטאים ברוח?"
  "עשינו מרוץ עבודות," אמרה רוז והצביעה על ערימת שיעורי הבית והעבודות שנערמה על השולחן.
  "בכמה זמן?" שאל ג'יימס.
  "שעתיים."
  "אין מצב שעשיתם את כל זה בשעתיים!!! מה עבר עליכם?"
  "משעמם לנו," אמר אלבוס והזדקף.
  "שיהיה..."

  בשעה שש לילי עלתה להעיר את רוז, בכוונה היא לקחה טווח ביטחון אבל באופן מפתיע רוז קמה ברגע שלילי אמרה את שמה, תוך חמש דקות הן היו בחדר המועדון.
  "אז חזרת להיות רוז?" שאל אלבוס כשהשתיים התישבו לידו.
  "מצחיק מאוד..."
  "אני רציני, נאי לא רגיל לראות אותך כזאת עייפה, אני לא רגיל לראות אותך עייפה בכלל!"
  "בסדר... בואו נרד לאכול, אני רעבה."
  ג'יימס הצטרף אליהם והם ירדו לארוחת הערב. בשעה שבע הוצאו כל התלמידים מהאולם הגדול ומי שרצה להיות ב"מועדון איחוד הקוסמים הגלובלי" נאלץ להמתין עד לשבע וחצי, שעת פתיחת האולם. בשבע שלושים ואחד נפתחו הדלתות וים התלמידים שהמתינו באולם הכניסה נהר פנימה, נראה שלא היה תלמיד בהוגוורטס שלא היה שם. שולחנות האולם הוצאו ובמקומם הוכנסו שורות שורות של ספסלים, איפה שהיה שולחן הסגל ניצב שולחן קטן יותר ולידו ישבו מנהלת הוגוורטס מנרווה מקגונגל, ראשי הבתים ועוד ארבעה קוסמים לא מוכרים. כל תלמיד ניסה להשיג את המקום הכי טוב מה שיצר לחץ עצום על השורות הראשונות אבל בעזרתו המיומנת של אלבוס שאחז בידה של רוז שהחזיקה בידה של לילי, הצליחו השלושה להגיע למקומות מצויינים ממש באמצע השורה השלישית. כשכל התלמידים נכנסו קמה המנהלת ופתחה בדברים, קולה הדהד ברחבי האולם.
  "ברוכים הבאים תמידי הוגוורטס לפתיחת אירועי מועדון הקוסמים הגלובלי בהוגוורטס, אני מתכבדת להזמין את נציג אסיה אדון לואי צ'ינג לדבר, נא לשמור על דומייה!"

הפרק הקודם