ריג'ל הופתעה כשפגע בה האור הירוק, מסנוור אותה, היא לא ידעה למה אבל ברגע הזה היא נזכרה כשהיא וסיריוס הגישו את הפרויקט וקיבלו עליו קס"מ, היא כמובן יצאה עם סיריוס קבוע והיא הייתה הכי מאושרת בעולם.
שנתה השביעית הייתה השנה הטובה ביותר, והיא חיכתה כבר לסיום הוגוורטס כדי שהיא וסיריוס יוכלו להקים משפחה, היא לא ציפתה שיקחו ממנה את סיריוס - יאשימו אותו בהרג חברו הטוב ביותר - ג'יימס פוטר, היא זכרה את הרגע הזה, כאילו האדמה בולעת אותה ולא מאפשרת לה לנשום. לקח לה כשלוש שנים להתגבר על סיריוס, להבין שהוא לא ישוב, הרי אף אחד לא ברח מאזקבאן והוא קיבל מאסר עולם, היא יצאה עם כמה בחורים, אבל תמיד הרגישה שמשהו חסר. היא לא נישאה מעולם, לא יכלה לחשוב על להקים משפחה שסיריוס לא כלול בה, היא זכרה את הרגע הזה שאמרו שהוא ברח מאזקבאן, אך היא ידעה שאין סיכוי שהם יפגשו שוב וכך קרה שכמה שנים מאוחר יותר נודע לה על מותו.
היא בכתה המון מאז, על אובדנה, היא הייתה מסתכלת על השמיים השחורים והכוכבים המנצנצים בהם - היא הסתכלה על מערך הכוכבים שניקרא: משושה החורף, הכוכב שעל שמו ניקראה היה שם - ריג'ל, צמוד לכוכב שעל שמו ניקרא סיריוס - סיריוס, כל אחד מהכוכבים האלו הוא נקודה המחברת את המשושה, אך הכוכב שלה נדמה להפסיק לזהור כשקלעו את סיריוס, לקחו אותו ממנה, היא ידעה שהיא שוברת את המשושה, את האחדות.
כשהתחיל הקרב על הוגוורטס היא הייתה חייבת להשתתף, היא ידעה שסיריוס מת על מנת ליצור עולם טוב יותר, היא רצתה לפחות לתרום למשאלתו, היא נלחמה בעוז עד לאותו הרגע בו אוכל מוות אותו לא הכירה פגע בה עם הקללה הזו,
אך במקום להיות עצובה חיוך עלה על שפתיה, היא הביטה בשארית כוחותיה, לפני שנשמתה עולה למעלה, בשמיים הכהים - הכוכב שעליו נקראה- ריג'ל זהר בעוז, מחבר שוב את המשושה, אולי הבין שהיא הולכת לפגוש שוב את סיריוס, גופה נפל בשלווה על הדשא הקר כשחיוך פרוש על פניה היפות, ומאז ועד היום הזה ניתן לראות בבירור את המשושה -
מאוחד ובלתי ניתן לשבירה - משושה החורף.
הסוף.
|