מסע קסום בזמן

פרק 6: מזימה

ערב חג המולד הגיע וכל הטירה רחשה פעילות. עצי אשוח מקושטים מילאו את האולם הגדול, פיות ריחפו באוויר. כל מעקי המדרגות כוסו בנטיפי קרח שלא נמסים. צמחי דבקון מילאו את המסדרונות ובנים מצאו עצמם מתחמקים במסדרונות מבנות שנעמדו מתחת  לדבקון מחכות לבן הראשון שיעבור שם ואותו יוכלו לנשק.

כריסמס נאלצה גם היא להתחמק, כי כמו שבנות רצו לנשק בנים, הבנים רצו לנשק אותה. בנים ארבו לה במסדרונות והיא חמקה מהם בעזרת לחש הנגזה פשוט. היא הלכה לה בשקט בעוד מסדרון שבו הופיעו בנים באורח פלא מתחת לדבקונים ולא יכלו לראות אותה בגלל הלחש שהטילה. היא המשיכה ללכת כשלפתע חשה משיכה עזה בזרועה ושפתיים, שפתיים מוכרות כל כך שנצמדו אל שלה. היא ידעה שזה טום. הם התנשקו בלהט, לשונו נעה בתוך פיה, משתלבת בלשונה ומלהיטה את גופם. טום הרחיק את ראשו ולחש "את מטריפה אותי". היא הצמידה את שפתיה לשפתיו בנשיקה קצרה, מחייכת.

"איך ידעת שאני עוברת כאן? " שאלה כריסמס בלחישה. "אני אזהה את הבושם שלך בכל מקום" לחש טום. הם חמקו אל מחוץ לטירה וכשהיו בקרבת האגם הסירו את לחש ההנגזה שהסתיר אותם מעיני העולם. הם נשכבו על השלג הרך והביטו לשמיים  האפורים בהירים כמו שכבת הקרח שציפתה את פני האגם מתחתם. אצבעותיהם היו משולבות והם לא חשבו על דבר.

"מה עשית בסוף בקשר למפגש ההוא? ג'ף סיפר לך מה הולך שם? " שאלה כריסמס. טום התהפך על בטנו ונשכב על מרפקיו. "אולי די עם זה? זה לא מעניין אותי" אמר טום. "אבל זה עלול כן לעניין אותך ואז תסתבך" אמרה כריסמס. "אני כבר מסובך איתך עד מעל הראש ואני עדיין חי לא? " אמר טום בחיוך. "בינתיים" אמרה כריסמס בחיוך מסתורי.

היא אספה בידיה כדור של שלג וזרקה על ראשו.  טום המופתע ניער את השלג מראשו והחל לרדוף אחריה. "בואי הנה! " קרא טום ורץ בעקבותיה. הוא זרק כדור שלג לכיוונה אך היא התחמקה והוא פספס. כריסמס הוציאה לו לשון וזרקה עליו כדור שלג נוסף שפגע ישר באפו. הוא רץ אחריה וקפץ. טום קפץ ישר עליה ושניהם נפלו לשלג צוחקים, מתנשפים וסמוקים מהקור.

באותו הזמן שני תלמידים צפו בהם. "בגלל הילדה הזאת הוא לא בא" אמר טים תומפסון תלמיד שביעית מסליתרין. "זה סתם, גם אני וגם הוא פינטזנו עליה, היא סקסית, הוא רק מת להכניס אותה למיטה שלו ואחר כך הוא יעזור לנו, אני בטוח" אמר ג'ף. "אם זה היה רק זה הוא לא היה ממשיך להסתובב איתה, תאמין לי הוא כבר הכניס אותה למיטה שלו" אמר טים. "לא, הוא היה מספר לי, אני בטוח" אמר ג'ף.  "בסדר, אבל אני חושב שנזיז אותה מהדרך שלו כדי שיצטרף אלינו, הוא מבריק והוא יוכל לעזור, והוא יוכל למצוא טהורת דם יפה בסליתרין בשביל המיטה שלו, הוא ישכח מהגריפינדורית מהר מאוד" אמר טים. ג'ף הנהן ושתק.

"טום, בוא נחזור פנימה, אני לא מרגישה כל כך טוב" אמרה כריסמס. הוא נשק על לחיה וליטף את ראשה. "בואי, בטח הצטננת קודם האגם ועכשיו כאן, בקור הזה, בואי נלך למרפאה" אמר טום. הוא כרך את זרועו סביבה, מצמיד אותה אל גופו. הם חזרו לטירה ונכנסו למרפאה.

מדאם פומפרי הביטה בכריסמס. "אוי יקירתי, את נראית חיוורת כל כך" אמרה מדאם פומפרי. "אני חושב שהיא הצטננה קצת" אמר טום. מדאם פומפרי הביטה בו בחשד, זה לא היה מקרה נפוץ שתלמיד מסליתרין דאג כל כך לתלמידה מגריפינדור. "בואי לכאן" אמרה מדאם פומפרי. כריסמס התקרבה אליה לאט ולפתע התמוטטה, טום משך אותה אל זרועותיו שנייה לפני שפגעה ברצפה.  

"תביא אותה לכאן" אמרה מדאם פומפרי והצביעה על המיטה. הוא השכיב אותה בעדינות וליטף את ראשה. "תן לי לבדוק אותה טום" אמרה מדאם פומפרי. הוא הנהן ופינה לה את הדרך. מדאם פומפרי החלה בבדיקות.

"טים, היא במרפאה, כנראה מצוננת" אמר ג'ף. "מצוין, אז ניכנס לשם בלילה וניקח אותה ליער, נפחיד אותה קצת ונאיים עליה שנהרוג אותה אם היא לא תתרחק מטום" אמר טים. "ואם היא לא תקשיב לנו? " שאל ג'ף בחשש. "היא תקשיב" אמר טים.

כעבור מספר שיקויים מאוששים, ומספר לחשים כריסמס פקחה את עיניה. טום מיהר אליה. "כריסמס שלי" הוא מלמל ונשק על ראשה. "ממש יופי של יום הולדת סידרתי לעצמי" היא אמרה בקול חלוש. "ששש... אל תדברי, תנוחי" אמר טום. הוא התיישב על כיסא לצידה וליטף את ראשה בזמן שעצמה את עיניה ושקעה בשינה עמוקה.

שעת כיבוי האורות הגיעה. "אני מצטערת טום, עליך לצאת זה זמן כיבוי אורות" אמרה מדאם פומפרי. הוא הנהן. טום נשק על מצחה של כריסמס ויצא מהמרפאה. מדאם פומפרי נכנסה למשרדה ונעלה את הדלת.

כעבור שעה...

"שש...! אל תעשה כל כך הרבה רעש! " הורה טים. הם הטילו על עצמם לחש הנגזה וגם על כריסמס. "שתק! " מלמל טים וכיוון את שרביטו על כריסמס. היא שותקה. "קח אותה" מלמל טים. ג'ף ציית. הם הוציאו את כריסמס מהמרפאה ויצאו מהטירה לכיוון היער.

הם נכנסו למעמקי היער. "שחרר! "  מלמל טים. כריסמס פקחה את עיניה. בשני הנפות שרביט מהירות היא נקשרה לעץ ע"י חבלים בלתי נראים ופיה נחסם. טים וג'ף ביטלו את לחש ההנגזה אך פניהם היו מוסתרות ע"י מסכות.

"היא באמת סקסית" אמר טים והעביר את אצבעותיו במורד זרועה. כריסמס פרצה בבכי. "תפסיקי עם הבכי הזה, או שאני אשתק אותך שוב" אמר טים. "שכבת עם טום נכון? הוא מאוהב בך, בגללך הוא לא מצטרף אלינו" אמר טים. היא הנידה ראשה בשלילה. "לא? לא שכבת איתו? רוצה אולי איתי? " שאל טים בלעג. היא פרצה בבכי שוב. "טוב, טוב תשתקי כבר" אמר טים.

באותו הזמן טום התהפך  במיטתו, הייתה לו הרגשה שמשהו לא טוב קורה...

"תראי, אני רוצה שתתרחקי מטום, תעזבי אותו בשקט אם את לא רוצה שנפגע בך ובאח התאום שלך, אני לא רוצה לאיים על טום כי הוא גאון שחבל שיתבזבז, אבל אם תישארי איתו, ניאלץ לפגוע גם בו הבנת? " שאל טים. היא הנהנה.

טים ניגש אליה והסיר את המחסום מפיה. הוא נצמד אליה והסיר מעט את המסכה שלו והצמיד את שפתיו לשפתיה. כריסמס חשה את לשונו המנסה לחדור אל פיה ובהזדמנות הראשונה היא נשכה אותה. טים התרחק ממנה בבת אחת והחזיר את המסכה למקומה. "כלבה! " הוא נהם וסטר על לחיה. הוא חסם את פיה מחדש. "הרעיון היה להפחיד אותך ולהחזיר אותך למרפאה, אחרי מה שעשית, אני חושב שנשאיר אותך כאן כל הלילה ונראה איך תסתדרי עם אנשי הזאב ושאר היצורים ביער" אמר טים בלעג. "בוא נלך" אמר טים והם השאירו אותה לבדה.

טים וג'ף חזרו לחדר המועדון בסליתרין ולא חשבו כלל על כריסמס.

הבוקר עלה וטום מיהר אל המרפאה. הוא גילה את החדר ריק. "לעזעזאל! " מלמל טום ורץ אל האולם הגדול. הייתה לו תחושה בלילה שמשהו רע קורה והוא צדק. הוא ניגש אל שולחן גריפינדור ההומה ומשך את רייבן המופתע אל מחוץ לאולם.

"אתמול לקחתי את כריסמס למרפאה ועזבתי אותה בשעת כיבוי האורות, היום היא לא שם, משהו לא בסדר" אמר טום בבהלה. "תקשיב לי טוב, תתחיל לחפש בחוץ, יש לי משהו חשוב לעשות ואז אני אצטרף אליך, זה יעזור לנו למצוא אותה" אמר רייבן. טום הנהן ורץ החוצה דרך דלתות האלון הכבדות.

רייבן רץ אל משרדו של פרופסור דמבלדור. הוא דפק על הדלת והתפרץ פנימה עוד לפני שזכה לתשובה. "רייבן מה העניין? " שאל אלבוס. "כריסמס" אמר רייבן.  אלבוס שלף את שרביטו והם יצאו מהמשרד. "היא חלתה וטום הביא אותה למרפאה, הוא נשאר שם עד כיבוי אורות, ובבוקר המרפאה הייתה ריקה. הוא מודאג וגם אני" אמר רייבן. אלבוס הטיל על עצמו לחש הנגזה. "אני אחפש אותה ואשלח לך פטרונוס מדבר ברגע שאמצא אותה, אם טום ישאל ממי הפטרונוס תגיד לו מידיד, בסדר? " שאל אלבוס. רייבן הנהן והם יצאו אל השמש הקרה של בוקר חג המולד.

"נו? מצאת? " שאל רייבן כשפגש את טום במדשאות. "היא לא ליד האגם ולא ליד החממות, מה עושים? " שאל טום. "נמשיך לחפש" אמר רייבן.

באותו הזמן אלבוס נכנס אל מעמקי היער. הוא מצא את כריסמס קשורה אל אחד העצים. אלבוס הסיר את לחש ההנגזה וביטל את הכבלים שקשרו אותה אל העץ. היא פרצה בבכי. "אבא" היא מררה בבכי. אלבוס עטף אותה בזרועותיו. "שש... זה בסדר, הכול בסדר עכשיו" אמר אלבוס בקול רך ונשק על ראשה.

אלבוס שלח את הפטרונוס שלו לכיוונו של רייבן. "תקשיבי מתוקה, שלחתי פטרונוס לרייבן, בעוד רגע הוא יגיע עם טום, אני אשאר כאן אבל עם לחש הנגזה בסדר? " שאל אלבוס. היא הנהנה. "ילדה טובה" אמר אלבוס ונשק על מצחה.     

עוף חול שקוף ריחף מול פניו של רייבן. "היא ביער" נשמע קול שקט. "של מי   הפטרונוס? " שאל טום. "ידיד שלי" אמר רייבן. הם הגיעו בריצה ליער ומצאו את כריסמס עומדת שם קפואה במקומה. רייבן עטף אותה בזרועותיו בזמן שטום מלטף את ראשה. יד נגעה בכתפו של רייבן והוא שמע את אלבוס לוחש באוזנו "כבר דיברתי איתה, היא מאוד מבוהלת".

"בואו נצא מפה" אמר רייבן. טום הנהן והם יצאו מהיער, השלג הלבן נגרס תחת רגליהם. טום ורייבן הובילו אותה חזרה לכיוון המרפאה אך היא הנידה בראשה. "לא? אז לאן? " שאל רייבן. "לקומה השביעית, יש שם חדר... אני אראה לכם..." מלמלה כריסמס.

הם הגיעו לקומה השביעית וכריסמס נעצרה מול קיר חלק. "כריסי, זה רק קיר" אמר טום. היא התעלמה ממנו ופסעה שלוש פעמים מול הקיר כשהיא ממלמלת דבר מה. כעבור רגע הופיעה דלת בקיר האטום. טום ורייבן הביטו בה בתדהמה. "בואו" אמרה כריסמס ופתחה את הדלת. הם נכנסו לחדר רחב שהיו בו ספות, כורסאות ומדפי ספרים.

"זה נקרא חדר הנחיצות" אמרה כריסמס בעודה סוגרת את הדלת. "בגלל יכולתו להתאים עצמו לרצונות המבקש" אמרה כריסמס. "מגניב" אמר רייבן. טום התיישב ליד כריסמס. "את בסדר? מישהו-  מישהו- " טום לא הצליח לסיים את המשפט אך היא הבינה למה הוא התכוון. "לא, טוב לא ממש, אחד מהם נישק אותי, אבל נשכתי אותו" אמרה כריסמס. טום אסף אותה אל זרועותיו.

כעבור שתיקה קצרה כריסמס פצתה את פיה שוב. "זיהיתי את השני, לפי הנעליים ואחר כך לפי הקול, לא ראיתי אותם כי הם היו עם מסכות" אמרה כריסמס. "אבל את מי זיהית? " שאלו טום ורייבן במקהלה. "את ג'ף, הוא הולך עם שרוכים פתוחים בנעליים וגם שמעתי את הקול שלו" אמרה כריסמס. "אני אהרוג את הטיפש הזה!! " טום נהם בכעס.

"טומי, תירגע אתה לא צריך להרוג אף אחד" אמרה כריסמס ונשקה בעדינות על שפתיו. אביה שעמד בצד מוסתר תחת לחש הנגזה הביט בהם בפליאה קלה. "הם רוצים אותך איתם, זה שדיבר איתי אמר שאתה מבריק ושאני מפריעה לך, ושאם אני לא אפרד ממך הוא יפגע ברייבן וגם בך אם יהיה צורך" אמרה כריסמס. "או.קיי, אז אני הולך להרוג את ג'ף, ולפני שהוא ימות הוא יגיד לי מי החבר החדש שלו שהעז לגעת בך" אמר טום בעיניים רושפות. "די טומי, לא קרה לי כלום, בפעם הבאה אני אדע להתגונן" אמרה כריסמס.

הפעם הבאה לא אחרה לבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא