מכשפה מתחילה

איימי והרמיוני פסעו באיטיות במסלול החשוך. הן לא היו מודעות לכך, אך עשר דקות לפני כן הלכה שם אישה צעירה בשם קלי דר, וזה היה המסלול האחרון שעשתה בחייה.

מחשבות רבות התרוצצו בראשה של איימי. היא לא ידעה כיצד לשאול את אחותה את השאלות שחשבה עליהן, אך לבסוף, הרמיוני עזרה לה בכך, ושאלה שאלה משל עצמה.

"איימי… ראית גם אנשים בגלימות שחורות?" שאלה, והביטה באחותה הצעירה. איימי הנהנה.

"אוי. אוי, לא." הרמיוני נאנחה. "טוב שהם לא פגעו בך."

"מי הם?" העזה איימי לשאול. היא תלתה את עיניה בהרמיוני.

הרמיוני הסתכלה בה בחזרה. "הם אוכלי-מוות, איימי," אמרה בקול נמוך ושקט.

"אבל - חשבתי שהמלחמה נגמרה! וולדמורט מת, לא?" שאלה איימי בפחד. החדשות הבהילו אותה.

"הוא בהחלט מת, אך לא הוא מנהיגם של אוכלי-המוות בימינו," ענתה הרמיוני.

"אז מי כן?" שאלה איימי בסקרנות. היא הייתה נחושה לדעת בפני מה היא עומדת.

"בלה לסטריינג'," ענתה הרמיוני באותו קול נמוך בו השתמשה מקודם. "היא בתה של בלטריקס לסטריינג', והיא מחפשת נקמה."

***

השתיים הגיעו אל דלת ביתה הישן של הרמיוני, בו גרה איימי כיום. הרמיוני בחנה את הבית במבט מלא געגועים.

"כמה שנים עברו מאז שהייתי פה לאחרונה," נאנחה. "את היית אז רק בת חצי שנה. באתי לבקר את אמא ואבא, וזו הייתה הפעם האחרונה בה ראיתי אותם."

"למה לא חזרת, מאוחר יותר?" שאלה איימי.

"אני לא יודעת," ענתה הרמיוני. "אני בהחלט לא יודעת מהי הסיבה לכך. אך עכשיו אני כאן, איימי, ואשאר כאן."

הרמיוני נגעה בתלתליה החומים של איימי. "תראי כמה אנחנו דומות," אמרה.

"כן," אמרה איימי בהיסח-דעת. "את צודקת. אני צריכה ללכת. לילה טוב, הרמיוני."

"לילה טוב," אמרה הרמיוני בחיוך. "אפגוש אותך שוב בקרוב, אל תדאגי. ועוד דבר - אל תגלי לאיש שאת אחותי."

"אם כבר אנחנו מדברות על סודיות," אמרה איימי והטתה את ראשה הצידה, "איך יכול להיות שיצאו סרטים שמספרים עליכם? הרי עולם הקוסמים אמור להיות סודי לחלוטין, לא?"

הרמיוני חייכה. "ידעתי שתשאלי את השאלה הזו בקרוב," אמרה. "קינגסלי שאקלבולט, שר הקסמים, הגיע להסכמה עם ג'יי קיי רולינג, והם החליטו שמוגלגים לא יכולים שלא לדעת על קסם, אך רולינג מציגה את הכל כפנטזיה פרועה. אנחנו, כמובן, יודעים שהכל אמת. לילה טוב, איימי. להתראות."

הרמיוני התרחקה, והשאירה את איימי עומדת מול הדלת לבדה. הנערה שלחה את ידה קדימה, ופתחה את הדלת.

"איימי!" קראה הגברת גריינג'ר, והתנפלה על בתה בחיבוקים. "איך היה? מה עשיתם?"

איימי התנתקה מחיבוקיה של אמה בהבעת פנים רצינית.

"למה אני לא לומדת בהוגוורטס?"

הפרק הקודם		הפרק הבא