שי- נשף

עברו עוד כמה שניות מביכות.

"אמממ... גיא?"

גיא לא ענה, אבל החליט שלפני שיקרה שם משהו באמת מביך, עדיף שיתרחק קצת, אז הוא שב והתיישב על המיטה.

"אז אתה לא מדבר איתי עכשיו?!"

גיא הרים מבט, "מדבר..."

"אז למה אתה מתנהג ככה?!?!"

"תגיד, באת לדבר איתי או לריב איתי?!"

"לדבר אבל... אוף!!! אני לא יכול ככה!" גם מאז התיישב, נאנח ומכסה את פניו עם ידיו.

"למה?" גיא שאל בטפשות. נו, טוב, גם ככה השיחה עד עכשיו הייתה הזויה, אז מה הסיכוי שהוא יגיד משהו חכם פתאום?!

מאז הרים את מבטו ונעץ אותו בגיא, "באמת?!" הוא שאל באירוניה, "הרי אתה מבין לבד על מה באתי לדבר. ואתה מבין גם למה אני לא יכול!"

"אני יודע בערך על מה אתה רוצה לדבר... כאילו, אני יודע למה זה קשור..."

"נו, יופי!"

"אז..." גיא ניסה, "אולי עדיף שפשוט לא נדבר על זה? שנינו נשכח, וזהו. זה הרבה יותר פשוט ככה..."

"זה רעיון מעולה! כן. בוא ננסה לשכוח משהו, שמן הסתם אין לנו סיכוי לשכוח!"

"למה?"

"אתה מוכן כבר להפסיק לשאול את זה?!"

...

"נו, אבל תחשוב רגע-" מאז ניסה להסביר את עצמו אחרי שראה שגיא נעלב, "אתה באמת חושב שאתה יכול לשכוח את זה?"

"לא אבל... אני לא רוצה לדבר על זה..."

"הו. אבל אנחנו סוג של מדברים על זה עכשיו..."

גיא שתק, לא יודע מה לענות. הוא חיכה שהחבר הכי טוב שלו יגיד עוד משהו, אבל מסתבר שגם למאז לא היה באמת מה לומר.

אז הם פשוט בהו אחד בשני.

הסתכלו זה על זה, שבינתיים במוח של שניהם מופיעות אותן התמונות- הנשף. הנה הם חושבים על הכניסה שלהם לאולם, על כל מה שקרה אחר כך ו... טוב גם על מה שקרה אחר כך.

באותו הזמן, שניהם הסמיקו והשפילו מבט.

ההבדל היחיד, היה שגיא הרים את מבטו כמעט במיידי, כך שהספיק לראות את מבטו המובך של מאז.

והפרצוף הכל- כך- חמוד הזה העביר, משום מה, צמרמורת נעימה בבטנו של גיא.

מבלי לחשוב יותר מידי, הרים גיא את ידו הימנית והעביר אותה בעדינות על פניו של חברו,  מתקרב מעט על מנת לעשות זאת. מאז נרעד והרים את מבטו, נועץ בגיא זוג עיניים נוצצות בפליאה.

האינסטינקט הראשוני של גיא, היה כמובן להתרחק במהירות ולמצוא נימוק מספיק משכנע למה שעשה. משהו בסגנון 'היה לך לכלוך על הלחי'.

אבל הוא פשוט לא הצליח.

היה משהו במבט של מאז שריתק אותו למקומו. אז במקום לעשות את מה שמוחו המשיך לזעוק לא, הוא רק חייך ברוגע, מתקרב מעט יותר, מלטף עכשיו את סנטרו של מאז.

מאז בלע רוק, חושב בלבו שלא כך הוא תכנן שתראה השיחה בניהם. אבל זה היה כל כך הרבה יותר טוב ממה שתכנן! הוא, אמנם, לא היה בטוח מדוע גיא עושה את מה שהוא עושה, אבל הוא ממש לא התכוון לעצור אותו! להפך, הוא החליט גם הוא להתקרב, מרים את ידו גם הוא. עם האצבע המורה, הוא נגע קלות בלחיו של גיא, מעביר אותה באיטיות כלפי מטה. לא נראה שגיא התנגד, לכן מאז אזר אומץ רפרף עם אצבעו על גבי שפתו התחתונה של גיא.

מאז לא ידע למה, אבל הפעולה הזאת גרמה לפלוט צחקוק חרישי.

אבל גם זה הספיק כדי לגרום לגיא לנתק את ידו. "מה?" הוא שאל.

"כלום." ענה מאז עם חיוך.

גיא החזיר לו חיוך, מרים גבה בשאלה.

"ששש" לחש מאז, למרות שגיא לא אמר דבר.

לפתע, גיא צמצם סופית את המרחק בניהם. טוב, כמעט. שניה לפני ששפתיו נגעו בשפתיו של חברו, הוא התרחק בכמה סנטימטרים, מביט לעיניו של מאז, על מנת לראות מה תגובתו. הוא גיחך לעצמו כשראה שמבטו של מאז מביט לכיוון שפתיו בשקיקה.

הוא התקרב פעם נוספת, הפעם מחבר את שפתותיהם.

הפרק הקודם		הפרק הבא