שאלות

השעה היא 12 בלילה, שעת החוויות לשלישיית החברים הכי טובים.
הארי רון והרמיוני, עלו לאט לאט במדרגות, מכוסים מתחת לגילמת ההיעלמות. 

"הנה זה. הקומה השישית." אמר הארי בחיוך רחב והוריד את גלימת ההיעלמות מראשו.

הקומה השישית הייתה חשוכה למדי, ולכל אורכה של הקומה דלתות. 

"הרמיוני, קודם כל אנחנו מצטערים מראש אם נגרום לך כאן פחד." אמר הארי. 

"שטויות, את החוויות הכי משוגעות עושים עם החברים הכי משוגעים, לא?" אמרה הרמיוני וכרכה את זרועותיה סביב הארי ורון. 

"טוב, שנתחיל בדלת הראשונה?" שאל הארי. 

"היי, תראו מה כתוב על הדלת. 'הדלת של המתים.' " אמרה הרמיוני בלחש.

הארי חש דקירה בלב כי נזכר בסיריוס. הערב שבו סיריוס מת היה כאב עז בשבילו רק לחשוב על זה. להיכנס? לא להיכנס? 

הוא ייראה את הוריו, חשב. ליבו דהר במהירות. 

"אנחנו נכנסים!" אמר הארי בנחישות. 

"לא-הארי, אנחנו נמות שם יחד עם המתים המטורללים האלו." אמרה הרמיוני בפחד. 

"המתים האלו שאת קוראת להם מטורללים אלה ההורים שלי והסנדק שלי." אמר הארי בתקיפות. 

"אוי, הארי אני מצטערת, לא ידעתי!" אמרה הרמיוני וקפצה עליו בחיבוק. 

"חיבוק קבוצתי!" שאג רון בשמחה וכשהם התחבקו- שלושתיהם הרגישו חום של אהבה בלתי מוסבר.

"היי, אתם חונקים אותי!" קראה הרמיוני. 

"טוב, לאן ניכנס?" שאלה הרמיוני בייאוש. 

"לחדר המתים, בהחלט." אמר הארי בחצי חיוך ושלושתיהם נכנסו. 
--------- 
חדר המתים היה בנוי יפה,
בהתחשב בכך שזה חדר מתים. הוא היה גדול משנראה, לבן בכל קצוותיו, ורק הקברים נראו שחורים. הרמיוני הייתה בהלםב וכך גם רון. 

"חיות פלא שמתו, חדר מספר 1." 

"משפחת דלזי, חדר מספר 4." 

הארי חיפש את משפחת פוטר. למזלו הוא מצא ליד משפחת בלק. 

"משפחת פוטר - חדר מספר 7." 

ליבו של הארי דהר שוב ושוב, חזק יותר.

"לילי וג'יימס פוטר." הוא מילמל לעצמו. 

"הארי, קדימה אנחנו נכנסים איתך!" 

הארי נכנס בדלת, ובכלל לא ציפה שזה מה שייראה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא