עכשיו ולתמיד-מאלפוי.

"במהלך ההיריון צפויים התפרציות קסם בלתי מזיקות כתוצאה מן ההורמונים ,לפי סוגי הקסם המתפרצים ניתן להסיק מהיא האישיות הגנטית של התינוק ... "
הרמיוני קראה בקול את את הפרק החמישי בספר שהיא קיבלה מדראקו למען האמת לא היה לה משהו יותר טוב לעשות ,הארי אומנם מדבר איתה אך על כל דבר שלא קשור לתינוק או למאלפוי,את רון היא בכלל כבר לא ראתה שבועיים ואת ג'יני שהתחילה לחוש בלחצי החתונה המתקרבים ניתן להשיג רק באמצעות ינשופים.
היא דיברה איתה לפני יומיים וגם זה היה כאשר היא באה להביא את שמלת שושבינה של הרמיוני, אז ג'יני רק חיבקה אותה במהירות והנהנה לשלילה שהרמיוני שאלה על רון.
כל הסיטואציה הזו משאירה אותה בסופו של דבר חסרת חברים לחלוטין ,טוב לא לחלוטין ישנו גם את מאלפוי שנמצא איתה רוב הזמן בעבודה למען האמת היא בדיוק הבחינה בו ,הוא התקרב אל המשרד שלה עניבתו משוחררת מעט ושיערו מבולגן.
"מוכנה ?"הוא שאל והרמיוני הינהנה ,מאז שהוא הגיע לעבודה הוא ליווה אותה לביתה ,בעיני הרמיוני זה הרגיש יותר כמו שומר ראש מאשר ידיד נראה שזה במובן מסויים ההגדרה שלו לידידים היא חשבה כאשר נזכרה בקראב וגוייל.
הרמיוני קמה והניחה בתיקה את הספר, "דרך אגב" דראקו אמר "אנחנו הולכים לאחוזת מאלפוי עכשיו ואת הולכת לפגוש את אמא שלי" הרמיוני צחקה כאילו דראקו סיפר עכשיו בדיחה מאוד מצחיקה "אני רציני "הוא הוסיף באופן שליו אך יהיר.
"אתה מבין עכשיו אני לא יודעת אם לצחוק או לא" הוא לא הגיב רק הרים את גבתו והעניק לה מבט של את חושבת שאני צוחק "אני לא מתכוונת לבוא לשם" היא הצתעקה באמצע הרחוב וגרמה לאנשים לסובב ראשים אך זה לא הפריע לה או לדראקו ממש .
"למה לא ?, זה קשור לאמא שלי?"
"לא !" הרמיוני אמרה והתכוונה לכך ,"זה קשור לכך שהדודה הנפלאה שלך עינתה אותי שם" עיניו של דראקו נפערו בזמן שהוא נזכר כמו הרמיוני ביום ההוא שבו בלטריקס לסטריינג'הטיחה בהרמיוני קללות אפלות למינהן במטרה להוציא מימנה מידע בקשר לחרב של גריפינדור  באותו זמן דראקו היה שם, באותו החדר, מבטו היה חלול ואומלל  באופן כזה שרומז שהוא על סף קריסה.
הרמיוני חשה בצורך לפרוץ בדמעות לרגע היא חשה כי התינוק הזה ,ההיריון הזה הוא טעות ,בעצם אפילו השהייה באותו חדר עם דראקו מאלפוי.
"אני מצטער" קולו היה נוקשה ועיניו התכהו "אני אדבר איתה, אם היא תבוא לדירה שלי זה יהיה בסדר? " הרמיוני הינהנה בחולשה ונראה שהיא מחפשת על מה להסתכל "אז בואי" הוא הושיט לה את ידו "עכשיו?" דראקו הנהן והיה תפסה אותה בהיסוס הוא התעתק אך שניה לפני שעשה זאת רוכב אופניים אגרסיבי למדי הטיח את הרמיוני במאלפוי גורם לה להתרסק לחזהו.
שניהם היו מופתעים למדי כאשר הם פתחו את עיניהם ומצאו את עצמם במן חיבוק מעוות, "סליחה" היא אמרה וניתקה את ידיה מן חולצתו ,"זה בסדר" הוא אמר והתקדם לכיוון הסלון שם נח כלוב זהוב ובתוכו ינשוף אפור-לבן, לצד הכלוב היו ערמת קלפים נקיים וקסת דיו.
הרמיוני הלכה אחריו מביטה בו כאשר הוא שירבט לאימו הודעה קצרה שמבקשת מימנה לבוא לביתו, הוא קשר את הקלף לרגל הינשוף תכול העיינים ושחרר אותו לא לפני שהעניק ליטוף לראשו הנוצתי.
"הינה היא כבר תבוא" הוא מלמל יותר לעצמו מאשר להרמיוני ואז פשוט הלך למטבח משאיר את הרמיוני לבדה בסלון, הרמיוני תיארה לעצמה שבכל מיקרה שתיקה מביכה תשתחרר בין שניהם לכן היא החליטה פשוט לנצל אותה ולהמשיך לקרוא את הספר.
הרמיוני פתחה את הספר אך לא היכן שהיא עצרה, ההקדמות תמיד שיעממו אותה היא העדיפה לעבור לשמות ( היא תמיד אהבה את המשמעויות הנסתרות בכל שם) או לחלק שמדבר על האישיות והגנים של התינוק העתידי (היא בהחלט רצתה לדעת אם משהו מאלפואי מרושע יכול לעבור אליו)
אף מכיוון שהייתה הערה בתוכן העניינים שפרק זה מיוחס לנשים בהריון מחודש חמישי והלאה לכן היא החליטה על הפרק עם השמות, זה היה הפרק העווה ביותר בספר.
הרמיוני העבירה את עיניה בדיפדוף היו שם שמות מוזרים למדי, מ:קיראן (שם לבן) שמשמעותו היא קרן אור עד סאטיו (שם לבת) שמשמעותו זה זוהר או חלק ,אך חלק מסומן בזוהר שלא נראה שקשור להדפס המקורי תפס את עינה והיא עצרה בו.

דראקו
פירוש השם: דרקון.
מקור השם: יוונית.
הערה: זהו גם שמה של קבוצת כוכבים.

מבלי להשים לב היא חייכה לעצמה, "זו מסורת במשפחת בלק לקרוא לתינוקות על שם גורמי השמיים" קול נשי הקפיץ אותה ממקומה, הרמיוני נבהלה עוד יותר כששמה לב שנרקיסה מאלפוי עמדה מאחוריה צופה על מעשיה.
"מצטערת שהבהלתי אותך" היא הוסיפה והתיישבה על הספה לצידה, שערה הבלונדיני היה אסוף בפקעת על עורפה ועינייה השחורות היו מעוטרות בקמטים קטנים.
"זה בסדר" הרמיוני הוסיפה במין ביישנות מסויימת, היא זכרה את האישה שהעליבה אותה, את הארי ורון בחנות הבגדים באחת משנות לימודיה, בזמנו נראה שהבעה התמידית שלה הייתה כאילו יש משהו מסריח מתחת לאפה אך משום מה היא לא נראת זהה כלל לאישה שיושבת לצידה.
"כך גם סיריוס ורגולס" הרמיוני אמרה לאחר שתיקה קצרה בה היא חשבה על שני בני משפחת בלק היחידים שאחד מהם הכירה בחייו ואת השני רק ממעשים שעשה.
"נכון" נרקיסה מאלפוי אמרה והוציאה מן חיוך עקום "רגולס וסיריוס אלו שמות של הכוכבים הבהירים בשמיים, בעצם סיריוס השם של הכוכב הבהיר ביותר אחרי השמש עצמה"
"את חיבבת אותו?, את סיריוס אני מתכוונת" הרמיוני שאלה ללא בושה.
"כמובן, נהגתי לשחק איתו כשהיינו ילדים הוא היה כמו האח הקטן שלי, השם שלו בהחלט התאים לו ו-"
"אמא" דראקו מאלפוי קטע אותה והרמיוני שהייתה מהופנטת לדבריה נאנחה באכזבה, היא הייתה שמחה לדעת כמה שיותר כך שתוכל לספר להארי שעדיין חושב על סנדקו מידי פעם.
בידו של דראקו היה מגש ועליו שלושה כוסות תה, קומקום מהודר, ושלוש צלחות עם שלושה חתיכות עוגה (זה מגש גדול), הוא הניח את המגש על השולחן וקם לחבק את אימו שבהתאמה עשתה כמוהו.
"דראקו!" היא נאנחה בסיפוק של אם אשר לא ראתה את בנה זה זמן רב, כשהוא חיבק אותה הרמיוני הבינה משהו חדש לגבי דראקו מאלפוי, היא תמיד חשבה שהוא הילד של אבא, בכל שנות לימודיהם המשפט הקבוע שהיה מוציא מפיו כאשר הוא התעצבן היה "אבא שלי ישמע על כך" אך מעצם העובדה שהוא נאחז באימו באופן כמעט נוגע ללב שינתה את תפיסת העולם הזאת.
"אני בדיוק התחלתי לדבר עם הרמיוני, בוא תתיישב" היא אמרה כאילו זה היה ביתה ולא ביתו, "אם לא אכפת לך שאני שואלת" הרמיוני אמרה לאחר שהשנים חזרו לשבת ,"אבל למה דווקא בחרת בשם הזה?" היא המשיכה והצביעה
על השם המסומן בספר שנשאר פתוח.
"הוא לא נפוץ ממש" הרמיוני הסבירה למרות שמה שבאמת חשבה היה שהוא שם מוזר שלכל אדם הנושא את אותו שם  ושהוא לא מאלפוי רוב הסיכויים יחטוף הצקות משאר הילדים.
"את מתכוונת הוא מאוד מוזר, משונה וטיפשי" הוסיף דראקו במין מירמור שכניראה הבין על מה היא חושבת.
"אל תדבר כך" נרקיסה נזפה בו " דראקו זה שם מאוד מכובד" נרקיסה הוסיפה והרמיוני צחקקה כאשר דראקו גיחך, "האמת שפשוט חשבתי שזהו שם מגניב יקירה, אבל בואו נעזוב את זה, דראקו סיפרת לה כבר על המסורות של מסיבת התינוק?".
"מסורות של מסיבת תינוק?" הרמיוני שאלה את דראקו שנשך את שפתו התחתונה ונענע את ראשו הבלונדיני לשלילה, "לא יהיו שום מסוורת אמא, זה לא שאני והיא נשואים" את המילה האחרונה הוא אמר חלושות.
"הוו דראקו לפחות הריקוד" נרקיסה אמרה בילדותיות שגרמה לה להיראות כמו ילדה בת שש עשרה ולא אישה מבוגרת, "גברת מאלפוי את מוכנה לפרט?" הרמיוני ביקשה מעיפה מבט חשדני בדראקו שסירב לשתף עם אימו פעולה.
"כל פעם שנולד תינוק במשפחה מקובל שהורי התינוק רוקדים ריקוד מסורתי שבסופו הם מתנשקים" היא אמרה בהתרגשות ,"אתם כמובן לא חייבים להתנשק אבל הריקוד, חייב להעשות, מקורו מן ריקודי הפיות העתיקים ומאמינים שהוא מגן על התינוק".
"אמא באמת זה מגוחך אם אנחנו לא רוצ-"
"לא אכפת לי ללמוד אותו" הרמיוני אמרה לנרקיסה, הרי זה כולה ריקוד סלואו מטופש כמה נורא זה כבר יהיה?.
דראקו הסתכל על נערת פרועת השיער באופן מופתע בעוד שנרקיסה מחאה כפיים, "נפלא" היא אמרה וקמה על רגליה והוציאה את שרביטה מוזיקה עדינה וקלאסית משום מקום החלה להישמע .
"דראקו קדימה אתה יודע איך זה הולך, אתה למדת את זה" נרקיסה מאלפוי האיצה בבנה בניפנוף יד שינוע לעבר הרמיוני שעמדה והרגישה מטופשת למדי, הוא התקרב אליה באיטיות פניו היו קפואים בהבעה קרירה.
יד אחת אחזה בידה בריפיון והוא הוביל אותה לעבר שטח חסר רהיטים שלא היה כזה לפני רגע, "אמא את לא חושבת שזה קצת מיושן לדורנו?" דראקו שאל מתוסכל מעט לאחר שידו מיקמה את מקומה על  מותנה וידה נחה על כתפו.
"לא" נקריסה אמרה בזמן ששילבה את ידיה במן רשמיות שגרמה לה להיראות מכובדת יותר, "הריקוד הזה הוא חשוב, עכשיו דראקו בני אנא הראה להרמיוני את הצעדים".
דראקו  הזיז את שניהם  מצד לצד בצורה כזאת חיננית שהרמיוני לעולם לא הייתה יכולה לבצע בעצמה, הוא שחרר אותה כך שהיא הסתובבה הרחק מימנו והיא מצאה את עצמה נהנת מכך, ואז ללא אזהרה 
הוא החזיר אותה לחיקו קרוב יותר ממה שהם היו מקודם.
היא מצאה את פניו כל כך קרובים לפניה, היא יכלה לראות את הנקודות הכחולות בעיניו האפורות, הוא אחז בידה וסובב אותה במקום, ואז ידיו אחזו בה בדיוק כמו בהתחלה ואז הרמיוני הייתה בטוחה שהוא מחניק חיוך.
היא הרגישה את עצמה לשניה נופלת, מלאת אימה היא עצמה את עיניה אך אז היא הבינה שהוא בעצם  התכופף והדבר היחיד שמחזיק אותה מן ליפול לרצפה הקרה הן ידיו החסונות היא פתחה את עיניה, פניה זועפות מעט כנגד פניו המשועשעות.
"זה הרגע של הנשיקה" דראקו לחש, ובמן קיפאון מסויים הם בהו זה בזה עד שדראקו התעורר ושחרר את אותה ושניהם התרחקו זה מזה.
"זה היה יפיפיה" נרקיסה אמרה לא מבחינה במתיחות בין השניים, "אני חושבת שאלך עכשיו" הרמיוני אמרה לאחר שתי שניות היא הכניסה את הספר לתיקה וחייכה בנימוס לעבר נרקיסה "שמחתי לדבר איתך גברת מאלפוי". 
"גם אני איתך" נרקיסה אמרה מחוייכת, " אני ילווה אותך" דראקו הכריז ובמהירות תופס בידה של הרמיוני ויוצא איתה לבחוץ. 

הפרק הקודם		הפרק הבא