האליל והפשוטה

כשלילי נכנסה לחדר לאחר אחת מיציאותיה  הסודיות עם ג'יימס, היא הבחינה שהיא לא היחידה שערה שם.

אמילי שכבה על המיטה וקראה ספר.

כשלילי נכנסה, היא שמטה את הספר והתיישבה על מיטתה, כאילו חיכתה ללילי.

"ה - היי, אמילי," לילי הייתה מבוהלת. ג'יימס ביקש ממנה להסתיר!

"היי, לילי. שבי רגע." 

לילי התיישבה בהיסוס. 

"אני יכולה להסיק שגם ג'יימס חזר רק עכשיו לחדר?" 

ליבה של לילי קפץ. 

מאיפה... אמילי... יודעת?

"אני לא יודעת. אני רק שואלת," הוסיפה אמילי בחיוך.

לילי לא הגיבה. פניה הלבינו. 

"כ  - כן..." אמילי הרחיבה את חיוכה. 

"אני שמחה בשבילך, לילי." 

לילי הרימה גבה. היא ידעה שאמילי גם אהבה את ג'יימס. 

"אני גם אהבתי את ג'יימס,, נכון, אבל כנראה שלא נועדנו. אני שמחה בשבילך," 

אמילי הדגישה את המילה האחרונה.

חיוך קטן, כמעט בלי נראה, נמתח על פניה של לילי, אך מיד חזרה הארשת המשותקת מפחד.

אמילי רכנה אליה. 

"אני לא מגלה. לא מגלה לאף אחד." היא הוסיפה. 

לילי חיייכה סוף סוף; אמילי באמת הבינה אותה. 

היא קמה וחיבקה אותה. "תודה, אמילי, תודה על הכול," 

דמעות זלגו על לחייה. היא בכתה.

***

לילי ומישל ירדו יחד לארוחת הבוקר יום למחרת. 

מישל התיישבה בנמקומה הקבוע ליד ג'יימס, ולילי התיישבה לידה.

"אז נפרדת ממקלאגן?" שאל ג'יימס בשמחה. 

מישל העיפה את שיערה אחורה. "כן." היא אמרה.

סיריוס הגיע כמה דקות אחרי זה. הוא נראה עייף.

"מה קרה, רך כף," ג'יימס לגלג, "לילה סוער עם אחד הסטוצי -" 

"תשתוק, קרניים," נהם סיריוס. "ג'ולי לא סטוץ. אנחנו מסתדרים מעולה, יש לנו המון במשותף, אנחנו מכירים טוב -"

"רך כף, התחלתם לצאת אתמול בערב." סיריוס לא הגיב. הוא טעם מהדייסה שלו והתחיל לזלול אותה.

היא אף פעם לא הבינה את הכינויים האלו.

כשהסתיימה הארוחה, לילי, ריצ'ל ומישל פנו לכיתת לחשים. 

הבנים הגיעו מעט אחריהן, מצחקקים.

כשהסתיים השיעור, לילי לא מיהרה לצאת. היא שוחחה עם תלמידת רייבנקלו נחמדה בשם קארין.

אט אט הכיתה התרוקנה, ורק לילי וקארין נשארו בה.

 לפתע נשמעו צרחות מהקומה למטה.

לילי וקארין ירדו למטה, מבוהלות, וראו מעגל של תלמידים. 

במרכז עמדו, כמו אתמול, ג'יימס, מישל וסיריוס, אבל מספרם של תלמידי סלית'רין שולש.

רוב הסלת'רינים היו משותקים, אות לכישרונם של השלושה, אבל לא מעט נותרו להילחם.

ג'יימס עמד במרכז - מולו עמד סנייפ. הלחשים נורו משרביטו של סנייפ מהר, אך ג'יימס היה מהיר מידי.

לבסוף, ניגשו מאלסיבר ודולוחוב ותפסו את סיריוס ומישל. הם היו גדולים מכדי להיאבק בהם.

בלטריקס, מאלפוי ונוט עמדו לצד סנייפ, ולאחר שג'יימס שיתק את כולם מלבד בלטריקס, נראה הבזק אור שרביטהם של סנייפ ובלטריקס,

וג'יימס שכב על הקרקע, מתבוסס בדם.

רמוס, שיצא מקהל הצופים, שיתק את סנייפ ובלטרקיס, אבל לאף אחד לא היה מושג מה לעשות עם ג'יימס.

לילי עמדה, מבוהלת, והרגישה שהיא חייבת לעשות משהו.

סיוריוס ומישל התחילו להשתחרר. 

לילי רצה מתוך המעגל אל  ג'יימס, כרעה על ברכיה והסיטה את חולצתו כדי לראות את הפגיעה. 

הדמעות זלגו על פניה בלי הפסקה. היא ייבבה בשקט. 

כל כתפו הייתה מכוסה דם.

אף אחד לא הבין מה פתאום ללילי כל כך אכפת מג'יימס. 

היא חיבקה את גופו השרירי והחסון המוטל ארצה, מתלכלכת מהדם.

מדאם מיסקי הגיעה כמה דקות לאחר מכן.

הפרק הקודם		הפרק הבא