ניצוץ של אהבה ונקמה

אבל איך הוא יעשה את זה?
איך הוא ינקום בסירון? במירטל?
הו, מירטל... הוא בטח בה, ואז אחרי כמה ימים היא הולכת עם האויב המושבע שלו.
איך ינקום בשניהם את הנקמה הכואבת?
אבל הוא לא יכול להכאיב לה... היא חשובה לו.
לא! היא בגדה באמון שלו! 'אל תיכנע לאהבה שלך אליה!' חשב לעצמו טום, 'אל תיכנע! תנקום בה! תינקום גם בו! בסירון!'
ואז הוא חשב, ׳מה אם סירון ימות? זה בטח יסב לי אושר ומירטל? לא אהרוג אותה רק... אני יודע, אאבן אותה בעזרת הבסיליסק! הרי איש אינו חושד בי, אלא רק בהאגריד הטיפש שהפללתי!׳
טום חייך חיוך זדוני,
וניצוץ אדום נדלק לו בעיניים.
טום היה מרוצה מעצמו, הוא חשב על הלווייתו של סירון.
אך כשחשב על מירטל עומדת קפואה דוממת ועיניים פעורות,
הוא לא הרגיש מרוצה אלא דקירה של צער,
כאילו לא הוא זה שרוצה להפוך אותה למאובנת.
׳לא, לא.׳ חשב טום, ׳אני לא מוותר! כמו שמירטל לא וויתרה על סירון הטיפש! לא!!!׳
זהו, הכעס, הקנאה, התחושה שהוא נבגד על ידי מירטל, השתלטו עליו.
הוא חייב לעשות את זה! אם תהייה מאובנת לכמה שנים טובות זה בטוח יגרום לה להתחרט.
היא תשנא את עצמה, זה מה שהוא צריך.
הוא רצה שמירטל תסבול קצת, רק טיפה. הוא רצה שסירון ימות, הוא תמיד שנא אותו! מהרגע הראשון הוא שנא אותו.
את הנער השרירי והעור השחום שחושב שהוא יכול לרדת על כולם.
׳עד כאן!׳ חשב טום, ׳מעכשיו אני הבחור הרע! אף אחד לא יעז להתעסק איתי! אם מישהו יבגוד באמוני עוד פעם אחת, אהרוג אותו!׳
ובינתיים, מירטל המסכנה, הייתה בתא מספר 12,
ובכתה.
היא הצטערה שהיא איבדה את החבר שלה החבר היחיד שלה,
שהיא הייתה כל כך תמימה וטיפשה כדי להיות מאוהבת
דווקא באחד שניצל אותה.
ולפתע, היא נזכרה במה שאמר לה טום,
"אני אהבתי אותך."
הוא אהב אותה כמו שחשבה שהיא אהבה את סירון.
היא הרגישה את אותה ההרגשה שהרגיש טום.
לב שבור...
היא שאלה את עצמה, האם היא אוהבת את טום?
היא חיפשה את התשובה בליבה.
האם היא מאוהבת בו?
היא חיפשה וניסתה למצוא את אהבתה לטום,
אך היא הגיע למסקנה הזאת:
היא מחבבת אותו.
אך, היא לא אוהבת אותו.

הפרק הקודם		הפרק הבא