ממצאים ואהבה

לונה פתחה את המחברת בדף שבו היא רשמה את הרכיבים שיש בלימון.

מזה זה חומצה ציטרית? היא צריכה לבדוק מה המוסג הזה אומר, למעשה היא לא שמעה את השם הזה לפני כן

"ציטרית" לונה אמרה, מגלגלת את המילה בלשונה.

מה זאת חומצה ציטרית? והאם יש לה השפעה על משהו? האם היא מעלימה משהו? לונה שקעה במחשבות.

לאחר זמן מה דין נתן לה מכה בכתף

"עוד מאת ותאחרי לשיעור שיקויים אם תמשיכי לרחף לך במוח הקטן" הוא צחקק והלך משם   

היא הסתכלה בשעון שהיה על ידה, אוי לא היא חשבה לעצמה, היא לוקחה את הספרים ורצה משם    

לכיתת השיקויים, היא באמת הולכת לאחר, סנייפ כולכך יכעס.

היא רצה במדרגות ומעדה, הספרים נפלו על המדרגות ואחד מהם התגלגל עד למטה, ילד בעל שיער בלונדיני עצר את הספר עם הרגל וארים אותו, הוא פתח את הספר ודפדף.

"ספר אבולוציה? מעניין למה מישהי כמוך צריכה כזה דבר" הוא אמר וחייך בגועל, זה היה דראקו מאלפוי

"אממ דראקו, זה הספר שלי, אני אממ צריכה אותו בשביל עבודת גמר בשיקויים, אממ אתה אממ יכול להחזיר לי אותו?" היא הסמיקה

"כן ילדת פח" הוא אמר וזרק עליה את הספר, היא תפסה אותו ביד.

"אני אממ צריכה ללכת" היא אמרה בלחץ ארימה את הספרים והתחיל ללכת במורד המדרגות לכיוון דראקו

"אין בעיה פרפר" הוא אמר וזז לצד המדרגות כך שתוכל לעבור.

לונה עברה את דראקו והתחילה לרוץ, היא באמת הולכת לאחר.

היא הגיע לדלת כיתת השיקויים והתנשפה, הדלת הייתה סגורה, היא מאחרת.

היא לקחה נשימה עמוקה ופתחה את הדלת.

כל תלמידי הכיתה הסתכלו עליה, היא השפילה את העיניים.

"מאחרת" היא שמעה את קולו של סנייפ

"כן המורה" היא אמרה בצער, נשמעו צחקוקים

"20 נקודות פחות לרייבנקלו, והיום אחרי השיעור את נשארת לשיחה איתי" הוא אמר והמשיך להסביר לכיתה על איזה שיקויי, לונה לא הייתה מרוכזת, והיא גם פספסה חומר דבר שהקשה עליה להבין את הנאמר.

סוף השיעור הגיע ולונה הלכה לכיוון הדלת      

"לאבגוד" היא שמעה את קולו של סנייפ אומר, נשמעו צחקוקים.

מישהו אמר

"עוד פעם הילדה המסכנה שוכחת הכל" ואז היא נזכרה, היא צריכה להישאר בכיתה לשיחה, עם סנייפ, למה זה קורה לה?, שאר התלמדים יצאו מהכיתה.

"שבי" אמר סנייפ, היא התיישבה ושיחקה בצמיד שהיה על היד שלה

"שבי ישר, בלי לשחק בצמיד" היא הפסיקה לשחק בצמיד, היא הסתכלה על הרצפה.

"תסתכלי עלי" הוא אמר, לונה הרימה את הראש, היא הסתכלה בעיניים של סנייפ, היא הרגישה רצתה להוריד את הראש, כול כך רצתה, היא הרגישה כאילו הוא רואה הכל, את כל מה שהיא מרגישה, כאילו הוא מחפש דבר מה, היא אפילו לא ידע מה.

"למה אחרת?" הוא שאל, לונה לא הייתה מסוגלת לענות המוח שלה ריחף והיא נזכרה בשיחה שהייתה לה פעם עם אבא

"את לא צריכה לחפש את הדבר עד שתעבדי את עצמך, את צריכה להביט בדבר ולקרוא לא בשם בשם שאת נותנת לו, ואז את צריכה לחלק אותו לפי אנשים שאת מכירה או יצורים שאת מכירה, למשל סממנונים, את זוכרת את הסמנון שקראנו לו גרג? הוא היה שונה מכול סמנון אחר, את יכולה לקחת את האישיות שלו לאומת האישיות של שולה הסממנונית וכך להבין כול דבר למעשה, זה פשוט הסתכלות מכול מיני אישיויות אחרות, וכך את למעשה יודעת מה את צריכה לבדוק, מה יכולות להיות הסיבות לא להאמין בתאוריה שלך.

כי העל לונה, העל, איך לומר הוא מורכב מכול החלקים העלו ביחד, ואנחנו לבד לא מכילים את הכול, אבל אנחנו יכולים לראות הכול, עם רק נביט"

למה היא נזכרה בזה? איפה היא? היא הרגישה את המבט של סנייפ, סנייפ פה. היא בכיתת שיקויים.

היא הרגישה איך הוא מציץ לתוך הזיכרונות שלה, רגע שנייה הוא מציץ לזיכרונות שלה?  זה בכלל אפשרי?

"לונה תסתכלי עלי" הוא אמר, היא ארימה את ראשה והעיניים שלה הביטו בשלו, בעיניים השחורות שלו. הן היו מרוכנות, בעצם לא, הן לא היו מרוכנות, הן היו מלאות ב בעצב וצער, מרוסן.

הן היו כל כך יפות

"למה אחרת?" הוא שאל

"אני לא זוכרת" היא אמרה בלי לחשוב.

הוא התקרב עליה, הוא נגע בכתף שלה, ידו הייתה חזקה וגדולה, כבדה.

"איך הולך עם העבודה?" הוא שאל, היא הרגישה שהיא רועדת מבפנים, היא לא הספיקה כמאת וסנייפ יגלה, והוא יתאכזב, הוא ישנא אותה

"לאבגוד?" היא שמעה את קולו שהיה תקיף אבל עם זאת רך, רך?.

מה עם העבודה? היא חשבה לעצמה, חומצה, איך קראו לחומצה הזאת      

"ציטרית, מה זה חומצה ציטרית?" היא שאלה

"חומצת לימון?, למה?, איך העבודה?" הוא אמר

"אני לא יודעת, אני עדיין לא יודעת, אני צריכה ספר על טוהר דם" היא אמרה לא מבינה למה היא אומרת את זה, ואז היא הבינה, היא צריכה מידה על דם, היא צריכה לבדוק גם דברים שלא יושבים בדיוק עם הדעה שלה, דברים שונים ממנה, כי העל מורכב מכול החלקים ביחד. גם מעלו שהיא פחות מחבבת.

"את עושה מחקר על טוהר דם?" סנייפ שאל מופתע, זאת הייתה הפעם הראשונה שהיא שמעה אותו מופתע והקול היה כולכך שונה, אפילו מתעניין.

"כן" היא אמרה

"רוצה עזרה?" הוא שאל אותה, הוא ממש נשמעה מעוניין לעזור.

אבל האם לא יותר נכון שהיא תעשה את זה לבד? וגם זה סנייפ, הוא המורה שלה

הפרק הקודם		הפרק הבא