מחברתו של האגריד

הארי הביט בהאגריד.

הוא לא ידע מה להגיד.

הוא רצה להיתאבד!

בגלל שהוא ענק!

אבל... ואז הארי הבין.

הוא לעולם לא יבין איך זה להרגיש שונה.

אם כל האנשים ששנאו אותו, הם החשיבו אותו לבן אדם.

ואת האגריד, לא.

הארי רצה לומר לו שיהיה בסדר.

לנחם אותו ולעודד אותו.

לחבק אותו חזק.

אבל הדבר היחיד שהצליח לעשות,

זה לקום,

להיישיר מבט אל האגריד,

ולומר:

“אני מצטער. החיים לא הוגנים. ואני ממש מקווה שתתגבר על העצב. אני פה לעזור”. הארי ניגש אל הדלת,

פתח אותה,

אבל רגע ליפני שיצא הוא הוסיף:

“תמיד”.

הפרק הקודם