הצייד

צ'אק חייך לעצמו.

כל מה שאירע היה בדיוק לפי התכנית.

עכשיו הוא צריך להמשיך עם ההצגה הזו עוד קצת,ואז יתחיל השלב האמיתי...

"בוא לכאן." הוא קרא.

הנער ג'ף מיהר אליו.

"כן,אדוני?"

"הגיע הזמן שתספר לי כל מה שאתה יודע."

הנער בלע רוק.

"נו? אתה תספר לי? או שכדאי שאהרוג אותך ודי?"

הנער התחוור.

"לא, אין צורך בכך,אדוני.אספר לך מיד." הוא אמר,והתחיל לספר לראש הכפר על הקוסמים.

נקודת מבט-ג'ון

בעוד כל עולמו של ג'ון נחרב לנגד עיניו,היה בראשו רק משפט אחד:

אין עוד תקווה.

הוא טפח על כתפה של רייצ'ל, אשר הפסיקה לבכות.

 "ביי. היה נעים להכיר אותך."

היא הביטה בו בהפתעה.

"אתה הולך?"

"כן.זה נגמר,נכון,לא הצלחנו להציל את היקרים לנו מכל."

"היקרים לך מכל? אין לך משפחה,שחבריך כל-כך חשובים לך?"

"אני יתום." הוא אמר לה.

"אה...אני מצטערת. לא ידעתי."

"זה בסדר.אף-פעם לא הכרתי את ההורים שלי,כל חיי גדלתי בבית יתומים."

הוא הניד בראשו.

"אבל למה אני מדבר איתך אפילו? אני מצטער,אבל אני צריך ללכת."

"לאן?" היא אחזה בידו.

"אני יודעת שזה קשה,אבל בבקשה,הצטרף אלי. אני רוצה לגרום למוגלגים לשלם על מה שעשו."

הוא הניד בראשו.

"למה את חושבת שנצליח אפילו לעשות זאת?"

"כי אני רוצה נקמה." היא קמצה את ידיה לאגרופים והזדקפה.

אם קודם לכן חשב ג'ון שרייצ'ל היא סתם נערה כמו שאר הנערות הרגישות האחרות,כעת הוא היה חוזר בו. היה ברור כשמש שהיא הייתה לוחמת.

"קדימה! אין לנו מה להפסיד! גם ככה אנחנו מוכנים למות אם נצטרך,אני צודקת?"

הוא חשב על זה לכמה שניות, אך עדיין היו לו חששות.

"אבל-"

"ג'ון,תקשיב לי! אם אנחנו לא נעשה את זה,אף אחד לא יעשה! אנחנו אלה שנפגענו הכי הרבה מהדבר הזה, ואנחנו אלה שהכי רוצים נקמה!"

היא תפסה בכתפו

"נפגשנו לא סתם. נפגשנו כי יועדנו לעשות את זה. אני בטוחה. אז אתה איתי או לא?"

הוא חשב על מה שאמרה.

האם באמת אפשר לבטוח במה שאומרת הנערה הזו?

אבל לאחר שחשב על זה לעומק, כך הבין שהיא צודקת.

כל מה שאמרה היה הגיוני.

הוא הזדקף.

"בסדר." הוא ענה.

"אני איתך,רייצ'ל."

הפרק הקודם		הפרק הבא