תחרות ההישרדות

סוף סוף. 

אחרי יום שלם הארי הצליח לבסוף להזיז את ידו. 

הוא תפס בכורסא אחת והיזדקף.

הוא ישב כמה רגעים, ואז הוא לא יכל להחזיק יותר את הדמעות. 

ג'ורג' מת. הרמיוני מתה. ג'יני מתה. כולם מתים.

הוא בכה והדמעות טיפטפו על חולצתו.

הוא ניגב בשרבולו הקרוע את הדמעות וקם.

הארי גישש בין הריסות החדר שנפגע ממצב שתיים. 

הוא לקח את התיק שלו, ובמרחק מטר ממנו ראה את המצנפת. 

הוא לקח אותה והכל לצאת מהחדר. 

 "אין לך שום קרע?" שאל הארי. 

"לא" אמרה המצנפת. 

הארי ידע שזה בלתי אפשרי, אבל הוא היה בטוח שטיפת הדם שהושפרצה על המצנפת לא סתם יורדת בצורת דימעה.

"הכל בסדר?" הוא שאל. 

"זאת אשמתי שהם מתו" היא אמרה. "אני זאת שמיינתי אותם לאותו הבית. זאת אני שגורמת ליריבות. אני מיינתי אותם. ועכשיו תיראה. הם מתים. בגללי".

הארי לא הגיב. 

הוא המשיך ללכת ועבר בין ההריסות. 

לפתע הבחין הארי ביד קטנה שביצבצה משום מקום. 

הוא מיהר והוריד את האבנים והעצים שקברו אותו. 

זה היה פיט. 

"פיט!" קרא הארי. "אתה בסדר?".

הוא השתעל, ירק קצת דם ונעמד. 

"פיט, מה קרה?" שאל הארי ותוך כדי באינסטינקט חיפש את ג'ניפר. 

"הארי...." התחיל פיט לומר. "ג'ניפר... היא... מתה...".

פיט התיישב על הריצפה ובכה. 

הארי פשוט עמד והביטו ברייקנות בחלל האוויר. 

היא מתה.

זהו. 

והיא לא תחזור יותר. 

הארי ירד על בירכיו, תפס בפיט, הרים אותו באוויר וחיבק אותו חזק. 

הם בכו יחד שניהם, אחד על קטפו של השני.

הארי הוריד את פיט.

"אני אגן עליך" אמר. "גם במחיר החיים שלי".

פיט ניענע את ראשו לשלילה. 

"גם ג'ניפר אמרה את זה" אמר פיט. "אני אשרוד בעצמי. אל תדאג. נתראה בסוף".

הוא התחיל ללכת, אבל אז נעצר והוסיף:

"אני מקווה".

 המשך יבוא... 

הפרק הקודם		הפרק הבא