אליס פטרסון, בת זאוס

הסתכלתי המומה על פרת´ו, שהתעלפה בגלל דרו ואז הסתכלתי על המדריכה בזעם, והיא רק צחקקה וגם השפוטות שלה. התקרבתי אל בת אפולו המעולפת. דרו גיחכה כשהשענתי את הראש של פרת´ו על הכתף שלי ובדקתי מה מצבה. הסתכלתי על בת אפרודיטה בכעס עצום, ונשמע רעם בחוץ. רק לפני רגע התעוררתי מחלום שבו זאוס אמר לי להיזהר ממנה בגלל... לא זוכרת מה. רוח? ומיד הלכתי לפרת´ו כדי להתאמן בקיר טיפוס ומצאתי  אותה במצב הזה. מה כבר יכלתי לחשוב רגע אחרי שמלך האלים אמר לי להיזהר ממלכת השחצנות? ברור שחשדתי בה ורציתי לנקום. "תקוללי," רטנתי אליה. היא גיחכה. "אליס פטרסון, בת זאוס האדירה. ראו והתייראו!" אמרה וכולן צחקו. עכשיו כבר ממש רעדתי מרוב כעס, ואז קרה דבר מוזר: דרו קפצה כל הזמן כאילו היא מלאה בחשמל סטטי בכל הגוף, והשיער שלה זינק בגללו למעלה. שתי השפוטות שלה צרחו וברחו החוצה. ברק פגע בדלת הביתן, כאילו שהוא התכוון לפגוע בדרו אבל לא הצליח כי נתקל במחסום. היא צרחה. "למישהו זה לא הספיק?" סיננתי, והיא נמלטה על נפשה בצרחות. הייתי אמורה להיות מאושרת מהניצחון שלי, אבל לא הצלחתי כי פרת´ו הייתה צריכה טיפול רפואי דחוף. השארתי אותה שם ורצתי למרפאה בכל המהירות. סיפרתי לוויל את כל מה שקרה, והוא קילל את דרו ביוונית עתיקה. "מלכת היופי. הייתי צריך לדעת שזה מה שהולך לקרות ברגע שראיתי אותן בחוץ." רטן ורץ לביתן אפולו במהירות. באתי אחריו. הוא אמר לי לקרוא לקיילה שתביא אלונקה, וזאתי באה כעבור שתי דקות בלבד. שניהם לקחו אותה למרפאה, ואני באתי איתם. יישבתי לידה עד שהיא התעוררה במבט מופתע. היא התחילה לסמן כל מיני סימנים, ואני הייתי נבוכה כי לא הבנתי אותה. וויל מיהר אלינו ונתן לה נקטר. "אנחנו צריכים מתרגם. את יכולה לקרוא למרקו? הוא בן האדס," אמר לי. הנהנתי ויצאתי החוצה.חזרתי איתו והוא רץ מיד לפרת´ו בדאגה. הוא תרגם אותה בשבילנו. "היא רוצה לשאול מה קרה לה," תרגם ואז עשה את הסיפור בסימני ידיים בשבילה. בסוף פרת´ו שמה על מפרק היד שלי את היד שלה במבוכה. "היא אומרת תודה," מרקו תרגם בשבילי. הנהנתי אליה ושמתי יד על הלב. ´על לא דבר,´ התכוונתי להגיד. היא חייכה לעצמה וסימנה משהו. מרקו צחק. "מה?" שאלתי והמבט שלי עבר ממנו אליה. "היא אומרת שאת מתחילה ללמוד את שפת הסימנים וכל הכבוד על זה." הוא הסביר לי בחיוך. חייכתי וצחקתי. הגוף של פרת´ו רעד כאילו שהיא גם צוחקת. היא קיבלה פיג´מה כזאת של בית חולים, ועכשיו הייתה לבושה בה. היו מצויירים עליה כלבלבים חמודים והפיג´מה הייתה תכולה. וויל מתח ידיים מעל הראש בעייפות. "היא תצטרך להישאר כאן כמה ימים. קיילה, מתחשק לך להחליף אותי במשמרת? אני מת מעייפות," הוא רטן לאחותו. מרקו חייך אליו בשעשוע ותרגם למען פרת´ו את כל השיחה תוך כדי, שתבין. "תאמין לי, אתה לא מת. אם היית מת, הייתי מרגיש את זה. אבל כן, הלב שלך פועם מהר מידי בעייפות" הוא סיים בקול מהורהר ובחן את וויל במבט מקצועי. פרת´ו חייכה חיוך קטן, ומרקו אמר לי שזה ממש מצחיק אותה אם היא עושה את זה. כעבור שעה של צחוקים ובדיחות אני הלכתי לביתן שלי וויל הלך לישון בביתן אפולו.´הרופא עייף,´ חשבתי לעצמי בחיוך. 

הפרק הקודם		הפרק הבא