הפוני הקטן שלי- הדור הבא

אוווו! הפרק הבא! והמותח! פרק הסיום של החצי הראשון של הספשל הראשון! האם אתם מבינים? האם אתם נרגשים?

בוהק השחר המשיכה להחזיק בסאן ריי, כשמדי פעם היא משחררת זיקוק קטן מקרנה כדי לראות אם הוא בצבע אדום. לאחר כמה זמן אחד הזיקוקים ששחררה אכן היה אדום, ולא אפור כקודמיו.

היא התנשמה ושחררה את סאן ריי מאחיזתה, מה שגרם לו ליפול על הארץ.

"אוי, לא!" היא קראה.

"מה אוי לא?" שאל סאן ריי, עדיין מנסה להתאושש מהנפילה, "הצבע האדום חזר. זה טוב, לא?"

בוהק השחר הכתה את מצחה בפרסתה. "כל כך התמקדתי בלספר לך על יסודות ההרמוניה שנתתי לעצמי לאבד את הנאמנות שלי למשימה!"

"איזו משימה?" שאל סאן ריי וקימט את מצחו. הוא תהה אם אחותו היתה בשליחות חשאית.

"הייתי בדרך להזהיר את המנהלת סטארלייט ממה שעומד לקרות!" ענתה בוהק, מעט לחוצה, ורצה אל תוך בית הספר.
סאן ריי דהר בעקבותיה, בקושי מדביק את הקצב. בוהק השחר מצאה את משרד המנהלת ונכנסה מבלי לדפוק על הדלת. סאן ריי נכנס בעקבותיה.

"סכנה מאיימת על פוניוויל!" בוהק קראה, כמעט חסרת נשימה, אל מול פניה ההמומות של המנהלת סטארלייט.

"מה? מה קרה?" שאלה המנהלת סטארלייט, "את מדברת על ההיעלמות של הצבעים?"

"זה יותר מאשר סתם צבעים," הבהירה בוהק השחר.

"כן, יחד איתם נעלמים יסודות ההרמוניה!" הוסיף סאן ריי שרצה להשתלב בשיחה, "צחוק, נדיבות, אה... טוב לב, כנות ונאמנות!"

"עם כל צבע נעלם יסוד," אמרה המנהלת סטארלייט והנהנה בהבנה שהכתה בה פתאום.

"אני לא בטוחה איך מי שגורם לזה עושה את זה," אמרה בוהק השחר, "אבל בקרוב מאוד תהיה לו הזדמנות מושלמת לתקוף! כי הצבע הבא שיעלם הוא מג'נטה, ואיתו יסוד הקסם!"

עיניה של המנהלת סטארלייט נפערו בתדהמה וחשש. "איך נגן על פוניוויל בלי קסם?" היא שאלה.

"חייבים למצוא משהו," ענתה בוהק השחר, "בינתיים תזהירי את כולם. חשוב שכולם יהיו יחד, גם אם אפילו קסם החברות לא יעבוד."

סטארלייט הנהנה בנחישות, ואז הרחיפה את עצמה מחוץ לחלון והחוצה.

סאן ריי פער את פיו בתדהמה- הוא לא ראה אף פעם קודם לכן חד קרן מרחף.

"שימו לב, תושבי פוניוויל!" סאן ריי שמע את קולה המוגבר בקסם של סטארלייט מדבר:
"סכנה מתקרבת אלינו. התקרית של צבעים שנעלמו מהאזור לא היתה במקרה.
היא ייצגה את ההיעלמות של יסודות ההרמוניה, ובקרוב יסוד הקסם, ואיתו היכולת לבצע קסמים, יעלמו מפוניוויל ואולי אף מכל אקווסטריה.
זאת תהיה הזדמנות בשביל תקיפה מצד כוחות הרשע, אז אנא מכם הישארו יחד, שמרו אחד על השני ונסו לחשוב על פתרון בטוח."

סטארלייט הופיעה מחדש במשרד שלה.

"טוב," היא אמרה והרחיפה ספר מאחד המדפים שלה אל מול עיניה, "בואו נקווה שנמצא פתרון לפני שהקסם יעלם."

בוהק וסאן ריי לקחו לעצמם גם  ספרים, אבל סאן ריי לא הצליח להתרכז בשלו.
הוא לא הפסיק להגניב הצצות אל החליפה של המנהלת סטארלייט. הוא לא חשב אי פעם לפני כן שהצבע מג'נטה יהיה לו חשוב כל כך.
ואז זה קרה. החליפה דעכה והיתה לאפורה. סאן ריי התנשם.

סטארלייט שמה לב לתגובתו וניסתה לייצר קסם מקרנה, אך כל מה שהשיגה היה ניצוץ שדעך מיד.

"כנסי את התלמידים באולם הגדול," היא אמרה לבוהק השחר, "אנחנו מתכוננים למתקפה."

***

"טוב, לא קרה כלום," אמרה סייחה סגולה וממושקפת כשראתה את הצבע חוזר לסמל שעל ספר הלימוד שלה, "זה היה מפתיע."

סאן ריי חשב שהוא עומד להתמוטט מרוב הקלה. הדבר היחיד שקרה היה שפוני החד קרן לא הצליחו לבצע קסמים. שום מתקפה לא נחתה על בית הספר או על פוניוויל.

"טוב, כוחות הרשע פספסו את ההזדמנות של החיים שלהם," אמר רוברום, שנשאר בצורת צ'נג'לינג וריחף לצד סאן ריי. (הם השלימו בזמן שהם חשבו שהם בסכנה.)

"אני לא מתכוון להתלונן על זה," הגיב קיץ תכול וליטף את הכרבולת של מדי.

"גם אני לא," הסכים אבן אש והנהן.

"אני פשוט שמח שהסכנה חלפה ושהכל חזר להיות נורמלי, כמו שזה יהיה מעתה והלאה," סיכם סאן ריי.

"או שאתה שמח שהמנהלת סוף סוף החזירה לך את המזוודה," גיחך רוברום.

"כן, גם זה," אמר סאן ריי והארבעה צחקו.

המנהלת סטארלייט, שעמדה לא רחוק מהם, הסמיקה במבוכה.

הבזק של תנועה מהירה, שנראתה ככתם צהבהב וורוד, פילס את דרכו בין התלמידים המפטפטים ונעצר מול המנהלת סטארלייט. הסייח ביג שוגר רץ בעקבותיו.

"סטארלייט!" התנשם צ'יז הקטן, שכן הוא היה הכתם המהיר, כמובן.

"מה קרה?" שאלה המנהלת את הסייח המבוהל.

"אבא שלי נחטף!" הוא קרא והתעלף בדרמטיות.

ביג שוגר ניער את צ'יז בארשת של דאגה, והוא חזר לחיים.

"אתה בטוח?" שאלה המנהלת, "מה קרה? מי עשה את זה?"

"בטח שאני בטוח, אבא שלי נחטף, וזאת היתה פונית ארץ בצבע ורוד עם שמלה ירוקה, משקפי שמש אדומים בצורת כוכבים,
כובע לבן רחב שוליים ונעליים צהובות וכתר עם אבן חן בצורת כוכב בצבע מג'נטה על הראש!" ענה צ'יז הקטן.

המנהלת סטארלייט שינתה את הבעת פניה מדאגה לנחישות. "הישאר כאן," היא אמרה, "רוברום, טוס להגיד לפרץ שמש* שהוא אחראי על בית הספר עד שאחזור.
בוהק, בואי איתי. אנחנו נארגן משלחות מפוניוויל כדי למצוא את צ'יז סנדוויץ'**."

***

צ'יז סנדוויץ' התעורר ומצמץ.
הוא בהחלט לא היה במקום שבו הוא היה קודם- המטבח, שם הוא היה באמצע לנסות מתכון חדש של העוגה הכי משגעת ביקום.
לא, הוא היה בכלוב שחור וגדול, בתוך מערה מסתורית, ליד בריכה מנצנצת.

"הי," הוא אמר בנימוס עליז לשותפתו לכלוב, צ'נג'לינגית בצבע תכלת, אך היא רק מלמלה משהו מובס בתגובה.

הוא הסתכל אל מחוץ לכלוב, שם הוא ראה את שובותיו:
קבוצה של פוניות ארץ, לבושות באותו סט של בגדים, בהבדל אחד: כל אחת מהן ענדה יסוד הרמוניה אחר.
בתיאום כמעט מושלם, סוסות הפוני פשטו את בגדיהן, חושפות את אותו גוף ורדרד, אותן עיניים תכולות, אותם רעמה וזנב ורודים, ארוכים וחלקים ואותו חותם בינה של שלושה בלונים.

אחת מהן, שמשום מה לא ענדה יסוד הרמוניה, התקרבה אל הכלוב וחייכה חיוך מרושע אל מול עיניו הפעורות של צ'יז סנדוויץ'. "מזהה אותנו?" היא גיחכה.

"פינקי פאי?"

המשך יבוא...

* פרץ שמש- סאנברסט ((Sunburst, חד קרן זהוב-כתום מהסדרה שבסוף נעשה סגן המנהלת בבית הספר לחברות.

** צ'יז סנדוויץ'- דמות אורח של אל המוזר ינקוביק, נקרא בדיבוב לעברית טוסט גבינה. בחרתי לקרוא לו בפאנפיק בשם צ'יז סנדוויץ' כדי שזה יתאים לצ'יז הקטן.

הפרק הקודם		הפרק הבא