אדון על המוות

הוא נראה עצבני וחסר מנוחה כשהיא נכנסה.

היא לא נראתה מופתעת לפגוש אותו שם, אבל אף פעם אי אפשר להיות בטוח כשמדובר במינרווה מקגונגל.

"אתה קצת מוטרד, דדאלוס".

בלי לשאול, בלי לברך לשלום. בלי הקדמות.

"עוגיה?"

השמועה אמרה שצנצנת העוגיות של המנהלת רדפה אותך אם לא לקחת עוגיה. דדאלוס לא רצה לבדוק את זה. טוב, אולי כן, אבל לא עכשיו בכל זאת.

"תודה", הוא נגס.

אוי לי, ג'ינג'ר.

"ובכן..."

בבאתי כדי לשאול רשות, אבל לפני כן - האם את יודעת על מנהל שנקבר בהוגוורטס?"

"מלבד אלבוס, אני מניחה? בוא נראה - רוונה רייבנקלו נקברה בערבות, גודריק גריפינדור במכתש גודריק. בקשר להלגה האפלפאף יש את האגדה על הקבר האבוד שלה, אבל שום ראיות מוצקות שהוא אכן בהוגוורטס. גגוילד, ווילקינס, ספור, סקנדנברג, אנדרקליף -"

דיגל תהה איך לעזאזל היא זוכרת את כל הרשימה הזו בעל פה?

"כריסוורת', בורק, וולפוס, וירדיאן, סווט -"

ולמה היא לא ברייבנקלו אם כך?

"דרוונט, אווררד, מול, טרימבל, ליימברט -"

ואז הוא קלט שהיא מסתכלת מאחוריו.

"פורטסקיו, פרונסאק, אראגון, אג -"

הדיוקנאות. כמובן.

"סקרימג'ר, בלק, דיפט, דמבלדור -"

קולה השתהה לרגע לפני שהיא לחשה שני שמות אחרונים - "אמברידג' וסנייפ".

דולורס אמברידג', שעקפה את פיניאס בלק כמנהלת הכי שנואה בהוגוורטס, לא הונצחה על הקיר. כנראה זה בכל זאת מזיכרון.

"מתוך אלו, הקבר של דמבלדור נמצא בהוגוורטס, ואולי גם של האפלפאף. עכשיו, איך נכנסת למשרד שלי?"

"גבירתי, הרבה אנשים, חוששני שגם הרבה תלמידים, יודעים שהסיסמה לחדר המנהל לא שונתה מאז ימי סוורוס סנייפ".

"הם טועים. הסיסמה וחלפה לתקופה קצרה באבן-אש ואז חזרה להיות אלבוס דמבלדור. ובקשר למה שבשבילו באת - מותר לי לדעת מה זה?"

הוא צדק.

לא הייתה שום הנצחה לאלבוס דמבלדור בהוגוורטס מלבד הדיוקן שמאחוריה. הוא אמר שהוא שאל את הדיוקנאות על זה (היא ידעה שכך היה כי הליוטרפה ווילקינס הנהנה כשהיא הסתכלה עליה) והם אמרו שגם המנהל הקודם, סוורוס סנייפ, לא פאר את זכרו של אלבוס באף צורה.

"זה מביש שאף פסל מפואר לא הועמד לזכרו. רק שני דיוקנאות עלובים -" דמבלדור שבדיוקן הבליג "- כאן ובמשרד הקסמים".

והיא הסכימה עם כל מילה.

"תארי לעצמך פסל שיש צחור על הקבר שיציג אותו בימים שבהם הוא לחם בגבורה באויביו".

הדיוקן של פיניאס בלק העווה את פניו בגועל, אבל לא הוציא מילה.

"אני כבר אסדר את הטפסים מאוחר יותר. אתה מורשה לעשות זאת".

השקט העצוב שבקולה הבהיר לדיגל שהיא נוצרת בתוכה את הרגשנות.

"אני אלך ליצור דגם בשינוי צורה של הפסל על הקבר. בסדר, מינרווה?"

היא הנהנה באיפוק והוא ברח, פחות או יותר, החוצה.

כשגיע לקרבת האגם השחור הוא עצר ולגם לגימה ארוכה מבקבוק שהוציא מאי שם. הוא הסתכל סביבו, מוודא שאין מישהו בסביבה, ואז אל ראש המגדל הקרוב, אל הטלסקופים.

אף אחד לא ראה אותו מניף בשרביטו וגורם לקבר הלבן לנוע מעלה וליצור פסל של אלבוס דמבלדור הצעיר אוחז בשרביטו הכהה. שרביט הבכור. מטה המוות. יד הגורל.

אף אחד לא ראה אותו מוציא את השרביט מידו של הפסל ומשנה את צורתו של עלה קטן לשרביט עשוי גרניט. שרביט אחר - השרביט התאום.

מוהאהא. צחק קסנופיליוס. מצאתי אותך.

"המנהלת", אמר הדיוקן של דקסטר פורטסקיו לאישה שהרגע סיימה לבכות. "דדאלוס דיגל לא שאל אותנו רק על זה".

כמה רגעים אחר כך, קולה של מינרווה מקגונגל עלה.

"אוי, אלוהים".

הפרק הקודם		הפרק הבא