אסטוריה כבר לא היסטוריה

שקט שרר בבית משפחת מאלפוי אין יותר צחוק

השקט הרגעי הופר על ידי קול של השתנקויות ובכי

הרופא שבא לבית הינהנן ברצינות כאשר הקשיב לדופק של אסטוריה ''צר לי''

''אימא'' אמר סקרופיוס חלושות

--------------------------------------

מעט מאוד אנשים באו ללוויה הייתם יכולים לספור אותם על שני ידיים

סקרופיוס נראה שבור ולידו עמד אלבוס שניסה אבל ללא תועלת לנחם את חברו הטוב

דראקו נראה כאילו לעולם לא יהיה מאושר

הוא הביט בתמונות הרבות שלו ושל אסטוריה כאילו לא מבין איך פעם היה מאושר ואיך זאת שהייתה כל כך מלאת חיים כבר לא בין החיים

לונה הייתה זאת שמספידה:

''אסטוריה היא הביטוי הטהור ביותר ללב אוהב, היא הייתה חברה רעיה אם ובת אדם טובה.

ואני מצטטת מהספר האהוב עליה:

"בעולם יש ילדות רבות כמו בת', ילדות ביישניות ושקטות, שיושבות בפינה עד שמישהו נזקק להן ומקדישות את חייהן לאחרים בחדווה עצומה,

כך שאיש לא מבחין בקורבן שהן מקריבות עד שהצרצר הקטן בפינת האח מפסיק לצרצר והנוכחות המתוקה והקורנת נעלמת ומותירה אחריה רק צל ודממה."

אחרי הנאום המרגש וההספד של לונה

נשמעו מספר מחיאות כפיים מהוססות

''אסטוריה'' מילמל דראקו בקול שבור ''איך העולם יכל להיות מספיק אכזר ולקחת אותך?''

פרק עצוב ושובר את הלב :(

ת''ב?

הפרק הקודם		הפרק הבא