היילי ראוון וחדר הסודות

אוקיי. אני תמיד יכולה להגיד שאיבדתי את תחושת הזמן לפני שבוע ורק עכשיו קלטתי שיום ראשון עבר.

מה שקרה באמת זה: יצא שבראשון-שני לא הייתי בבית, וכל שאר הימים עד היום היו כל כך עמוסיםםם, לא היה לי זמן לכלום...

אז אני מקווה שתסלחו לי על הדיליי, ותודה לגוגל הגאון, לג'יניפה ולנמלה שהגיבו 😊

נ.ב. השיר של מצנפת המיון בחסות: בראוניז האחת והיחידה/ קרני/ שנורקקית פחוסת קרן או איך שתחליטו לקרוא לה...

פרק ח'- המיון

האולם הגדול היה מלא מפה לפה. עשרות תלמידים, מדריכים ומורים, שכולם הסתכלו על היילי.

טוב, לא רק עליה, כמובן. הם הסתכלו גם על כל שאר תלמידי השנה הראשונה שעמדו איתה בשורה. למרות זאת, היה נדמה לה שהיא לבדה שם.

לפחות ג'יני הייתה לידה, והרגיעה קצת את הפרפרים, הגדולים מדי, שהתרוצצו לה בבטן, וגרמו לה לבחילה.

ג'יני סיפרה לה על מצנפת המיון המדברת, ובכל זאת היא קצת הופתעה כשראתה את הבד הבלוי והמקומט, ונרתעה כשהמצנפת פתחה את פיה והתחילה לשיר.

אני מצנפת המיון,

שלום וגם נעים מאוד.

סמכו עליי ולבתים,

יהיה עתיד ורוד.

על הראש אותי חבשו,

ואמיין פה כל אחד.

כי לכל אחד יש בית,

שיתאים לו במיוחד.

אז בואו למיון,

בלי חששות והיסוסים.

כי זה בית ספר כה מקסים,

ובכן, ואלו הבתים:

אם אמיצים אתם,

ותושייה זו המילה,

לגריפינדור תלכו מהר,

תהיה שם הילולה.

ואם יש צימאון לכח,

שבוער בדם שלכם.

אומר הידד, ואז מייד,

לסלית'רין אשלח אתכם.

להפלפאפי אמיתי,

יש לב עשוי זהב.

ואם יש לך גם סבלנות,

את בית זה תאהב.

ואם אתה טיפוס,

גם למדני וגם חרוץ.

אומר אז כך, לרייבנקלו

יש מועמד נחוץ.

אם כך נגמר לו זה השיר,

היה נחמד מאוד.

ובטוחה אני שלבתים,

תביאו עוד כבוד.

המצנפת השתתקה, וכל התלמידים פרצו במחיאות כפיים. היילי חשבה על ארבעת הבתים.

היא לא הגדירה את עצמה כבנאדם אמיץ, לכן לא חשבה שתישלח לגריפינדור. גם צמאה לכח לא ממש בערה בדמה, וסבלנות לא הייתה הצד החזק שלה. היא הייתה תלמידה דיי טובה בבית הספר הקודם, אבל לא ידעה האם זה יחשב בבית ספר של קוסמים.

היא לא הרגישה מתאימה במיוחד לשום בית, אבל אם היו נותנים לה לבחור, הייתה בוחרת רייבנקלו. או הפלפאף. או גריפינדור. או... טוב, היא לא יודעת באיזה בית היא הייתה רוצה להיות.

"אני רוצה להיות בגריפינדור," לחשה לה ג'יני, "כל האחים שלי שם."

היילי הנהנה. היא החליטה בליבה שלא משנה באיזה בית ישבצו אותה, העיקר שתהיה עם חברותיה הטובות.

הפרופסור מקגונגל הוציאה מגילת קלף ארוכה, והחלה לקרוא שמות של תלמידים, שצעדו קדימה אחד אחד והתיישבו על השרפרף.

היילי איבדה קשב. מבטה נע על פני התלמידים שבכל אחד מארבעת השולחנות הארוכים, ואז עלה למעלה, אל התקרה. כוכבים נצנצו שם. רגע, מה? יש שם תקרה בכלל?

היא הביטה אל החלונות הגדולים שבאחורי האלום, ולפתע ראתה מישהו מסתכל עליה. וזה לא היה סתם מישהו. היא זיהתה אותו מ"כרך ודף". זה היה הארי פוטר.

הוא הביט בה במבט מוזר. לשניות ארוכות נפגשו העיניים הירוקות והחומות, ומין זיק עבר ביניהן...

"היילי!" קראה ג'יני בלחישה רועמת.

היילי הביטה סביבה. כל התלמידים באולם הביטו בה, ופרופסור מקגונגל נעצה בה את מבטה חמור הסבר.

"ראוון, היילי!" היא הקריאה מהמגילה שבידה, כנראה לא בפעם הראשונה.

היילי הסמיקה, צעדה קדימה, התיישבה על השרפרף והניחה את המצנפת על ראשה.

"הממ... נחמד מאוד." אמר קול קטן באוזנה. היילי כמעט קפצה. נדרשו לה כמה שניות כדי להבין שהמצנפת מדברת אליה. "אני רואה פה תבונה רבה, וגם מעט אומץ... דאגה רבה לחברותייך..."

אני רוצה להיות עם ג'יני ולונה, ביקשה בליבה.

"מדוע?" שאלה המצנפת, "את בן אדם מיוחד וייחודי בזכות עצמך, אינך תלויה רק בהן. אם כך, איפה לשים אותך?" שתיקה השתררה, עד שלאחר כמה שניות פלטה המצנפת אנחה קולנית. "כמה שאת דומה להורייך..."

הוריי? שאלה במחשבתה, את יודעת מי הם?

"ובכן, כן." ענתה המצנפת, "יכולה אני לראות את הרבדים העמוקים ביותר בנפשו של אדם, ולשבץ אותו בבית המתאים לו ביותר. במקרה שלך, ההחלטה קשה למדי..."

היילי שמעה מין זמזום, וקלטה שהמצנפת חושבת. לאחר כמה שניות של הקשבה, הצליחה לפענח את פשר הזמזום.

גריפינדור או רייבנקלו? גריפינדור או רייבנקלו? גריפינדור או רייבנקלו?

היילי התחילה להילחץ. אף אחד מהתלמידים האחרים לא ישב על השרפרף זמן רב כל כך.

"אם את מעוניינת בכך, אאיץ את הבחירה. אני מקווה שזה יהיה הדבר הנכון ביותר..."

"גריפינדור!" המצנפת צעקה, והתלמידים שישבו בשולחן השמאלי ביותר פרצו בתשואות ומחיאות כפיים, אבל נלוו להן גם לחשושים. היילי ידעה על מה. הם דיברו על כמה זמן ישבה על השרפרף, והאם היא מתאימה בכלל לגריפינדור...

היא צעדה אל השולחן בצעדים כושלים, בזמן ש"רונדן, מייקל" ניגש לחבוש את המצנפת.

היא חיפשה בעיניה מקום פנוי לאורך השולחן, עד שפתאום קלטה את קולין, הילד שהיה איתה בסירה, מנופף לעברה ומצביע על מקום פנוי לצידו. בתחושה של הקלה, היילי צעדה לכיוונו והתיישבה לידו על הספסל.

"היי," הוא אמר לה, "את היילי, נכון? הייתי איתך בסירה. איזה כיף ששנינו בגריפינדור! את יודעת, אבא שלי מוגל, הוא לא האמין כשקיבלתי את המכתב. אני שולח לו תמונות," הוא שלף מצלמה ישנה והראה אותה להיילי. "אני ממש שמח שאני בגריפינדור. סיפרו לי שגם הארי פוטר בבית הזה. את יודעת אולי איפה הוא?" קולין עצר לרגע לנשום, והיילי נענעה בראשה. זה היה שקר, כמובן. היא ידעה איפה הארי פוטר... אבל כשהסתכלה לכיוון החלון שבו ראתה אותו קודם, הוא כבר לא היה שם.

"הוא ממש אמיץ!" המשיך קולין בהתרגשות, ולקח להיילי רגע להבין שהוא עדיין מדבר על הארי פוטר, "איך שהוא הביס את את-יודעת-מי וכל זה. הייתי רוצה לצלם תמונה שלו. אולי גם אני אבקש ממנו לחתום לי עליה! ואז..."

היילי הפסיקה להקשיב, כי בדיוק באותו הרגע פרופסור מקגונגל קראה ל"וויזלי, ג'יני" לחבוש את המצנפת. עוד שלושה תלמידים בלבד נותרו בשורה, וג'יני צעדה קדימה בהיסוס.

המצנפת נחתה על ראשה. דממה. היילי ספרה את השניות במתח...

"גריפינדור!" צעקה המצנפת, שולחן גריפינדור פרצו בתשואות ושתי החברות הטובות נאנחו בהקלה משני צידי האולם.

***

"תלמידי גריפינדור, אחרי!" קרא בחור ג'ינג'י וממושקף, אחרי שנגמרה הסעודה והיילי וג'יני היו שבעות ועייפות.

"זה אחי, פרסי," אמרה ג'יני כשקמו שתיהן, יחד עם כל התלמידים באולם.

בפתח האולם הם פגשו את לונה. "לילה טוב," איחלו לה כשצעדה יחד עם כל תלמידי רייבנקלו.

תלמידי גריפינדור עלו בעקבות פרסי וויזלי במדרגות הלולייניות. כולם יחד פלטו קריאת השתאות כשגרם המדרגות שעליו עמדו רגע לפני כן נע והתחבר למסדרון אחר.

הם עלו עוד ועוד, עד שנעצרו לפתע מול ציור שמן של אישה שמנה מאוד בשמלת מלמלה ורודה. האישה זזה לפתע, אבל אחרי כל מה שהיילי ראתה בטירה הזאת, זה כבר לא הפתיע אותה כל כך.

"סיסמא?" דרשה האישה.

"ציפור-כרבולת," ענה פרסי בארשת חשיבות עצמית. התמונה נעה על צירה ופתחה פתח עגול. אחד אחד עברו התלמידים בפתח, נעמדו והביטו בהשתאות בחדר עגול, מלא בספות ובשטיחים, ובקדמתו אח בוערת.

"זה חדר המועדון של גריפינדור," הסביר פרסי, "כאן תוכלו לשבת, להכין שיעורי בית, לקרוא עיתון או סתם לדבר." הוא הצביע על גרם מדרגות בצד ימין. "כאן נמצאים החדרים של הבנים, וכאן – " הוא הצביע על גרם דומה בצד שמאל, " – נמצאים חדרי הבנות."

היילי עלתה, יחד עם ג'יני ושתי בנות נוספות, במדרגות הלולייניות, עד שהגיעו לדלת שעליה נכתב "תלמידות שנה ראשונה". בפנים חיכו להן מיטות רכות ומפוארות, בעלות כילות אדומות. מזוודתה של כל אחת נחה מתחת לאחת המיטות.

בחיוך גדול, ג'יני פתחה דלת בצד השני של החדר, שהובילה לחדר אמבטיה, מרוצף מרצפות זהב ומקושט בדגלי גריפינדור.

"גדול," אמרה היילי. ג'יני חייכה אליה, ורגע לאחר מכן נכנסה לתוך חדר האמבטיה.

"אני ראשונה במקלחת!" צעקה רגע לפני שסגרה את הדלת מאחוריה.

 ת"בים, הארות/הערות/שגיאות מקלדת, טעמי זה טעים נורא.

הפרק הקודם