שלום הוגוורטס

אז מצטערת על זה שלקח לי כל כך הרבה זמן להעלות פרק. שיחזרתי את הפרק שנחמק ואפילו הארכתי אותו

מקווה לתגובות כי עבדתי על הפרק כל כך הרבה זמן. אתם אפילו לא יודעים כמה אז בבקשה תעריכו את זה.

ובבקשה שימו לב שכאן ההתחלה של הפרק היא בבוקר

הלכנו בעקבות פנלופה (שאותה אני מכירה בתור החברה של פרסי מהספרים) לחדר המועדון של רייבנקלו. הסתכלתי סביב, הרי לא ממש כתוב על חדר המועדון של רייבנקלו בספרים, אני זוכרת רק שיש איזה פסל שחד לך חידה ואתה צריך לענות עליה כדי להכנס. ראיתי מישהי שמישום מה נראתה לי מוכרת. ניגשתי אליה ושאלתי אותה "היי אני עלמה, איך קוראים לך?" "אני הרמיוני, הרמיוני גריינג'ר" היא ענתה "אנחנו יכולות להיות חברות? כל החברים שלי מבית הספר המוגלגי לא כאן, בהוגוורטס" היא אמרה "בטח, אני גם בת מוגלגים וגם אני כאן לבד, אבל הכרתי כמה חברים על הרכבת" אמרתי. בינתיים כבר התחלנו לפרוק את הדברים שלנו המזוודות שכבר היו בחדרים. אחרי רבע שעה סיימתי לפרוק את המזוודה שלי "אני יוצאת לסיבוב בטירה" אמרתי להרמיוני ויצאתי.

בדרך פגשתי את דראקו מאלפוי, "היי" אמרתי לו והוא התעלם "תקשיב אני מצטערת על מה שאמרתי לך לפני המיון, זה פשוט נפלט לי" אמרתי לו "בשלב מסוים זה היה נראה כאילו את יודעת מה אני עומד לעשות" אמר דראקו "אוליי יום אחד אני אספר לך מה הסוד שלי" אמרתי במסתוריות. "אז את ברייבנקלו" אמר דראקו "ואתה בסלית'רין" עניתי ושנינו חייכנו "מה השיעור הבא שלך? הוא שאל "לחשים עם סלית'רין, לא ידעת?" אמרתי "כנראה שכחתי" הוא ענה "יש עוד חצי שעה עד השיעור מתחיל. רוצה להסתובב? אוליי נלך למדשאות?" שאלתי אותו "אוקיי, אבל קודם נלך למגרש הקוודיץ'" הוא ענה ויצאנו מהטירה.

לאחר שכבר ראינו את המגרש ואת האגם הגיע הזמן לשיעור לחשים, "אתה יודע שהמורה ישב איתי ברכבת, גם המורה להתגוננות" אמרתי לדראקו "מגניב" הוא אמר והמשכנו ללכת לכיתה.

כשהגענו לכיתה ראיתי שם מישום מה את הארי ורון "ממה אתם עושים פה?" שאלתי אותם "איבדנו את הדרך לשינויי צורה" אמר הארי אילו רון התרכז במשהו אחר "מה את עושה עם סלית'ריני?" שאל רון "הוא חבר שלי" עניתי "אם אתה לא מרוצה מזה אז לא צריך, והארי כיתת שינויי צורה היא בקומה הרביעית בצד שמאל" "תודה עלמה" אמר הארי ויצא, רון הלך בעקבותיו בעוד מבטו עוקב אחרי דראקו. "מי אלה היו?" שאל דראקו "הארי ורון, חברים מגריפינדור" עניתי והתיישבתי בכיסא קרוב, דראקו התיישב לידי ופרופסור בלק נכנס לכיתה.

"שלום לכולם אני פרופסור בלק" אמר פרופסור בלק "היום נעבוד על לחש ריחוף, הלחש הוא וואנגארדיום לביוסה" הוא אמר והדגים "אתם יכולים להתחיל לנסות".   בין רגע התמלא החדר בקריאות ואחד התלמידים היה כל כך גרוע שבמקום שהנוצה תרחף היא החלה להשתכפל עוד ועוד ועוד עד שפרופסור בלק עצר אותן והעלים את כולן, הטלתי את הלחש באומרי "ווינגארדיום לביוסה" ולהפתעתי הנוצה החלה לרחף, לא האמנתי שהצלחתי, שמחתי מאוד, דראקו חייך אלי וחייכתי אליו חזרה, ולפתע נגמר השיעור.

חוץ ממני הצליחו בלחש הרמיוני, דראקו ועוד ילד מסלית'רין שאני לא מכירה. בעכץקבות ההצלחה נטספו לנו כמה נקודות.

אזזז

אני מחלקת את כל מה שכתבתי יותר משבועיים לכמה פרקים כי אין לי זמן או כוח לכתוב הכל בבת אחת

מזכירה לכם לרשום תגובות ומקווה שתהבו

חנוכה שמח!

הפרק הקודם