באור שונה

למחרת בבוקר-

הצד של רון

טוב.. אז לפני כמה שעות החיים שלי התהפכו. הרמיוני אמרה שהיא אוהבת אותי בחזרה ו.. טוב, נישקתי אותה על הלחי, והיא נישקה אותי! זה עדיין לא כל כך נתפס, והארי לא יודע על זה.. אבל העיקר שהרמיוני היא שלי עכשיו. זה רשמי. אני והרמיוני.. מי היה מאמין? לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה אחרי שההתעוררתי. אני פשוט היה במראה כמו איזה דביל. ״בוקר טוב, רון.״ הארי התעורר ואמר בקול ישנוני. ״הרמיוני ואני.. אנחנו..״ נסיתי להגיד לו בעדינות. היה לו פרצוף מבולבל והוא לא הבין מאיפה הבאתי את המשפט הזה בשעה שש וחצי בבוקר.. ״אני אמרתי לה שאני אוהב אותה, והיא אמרה שהיא גם אוהבת אותי!״ אמרתי בטון מתלהב. ״וואו..״ הארי ענה וסידר את שיערו. מתחת לעיניים היו לו שקיות, והשיער שלו היה מבולגן יותר מתמיד. ״כל הכבוד, רון!״ הוא ניסה להתלהב. ״אתם יוצאים עכשיו?״ הוא שאל. ״כן.. נראה לי.״ עניתי בחיוך. ״מקסים.״ הוא אמר ובטעות חזר לישון בישיבה. ״אל תישן, הארי! יש לנו שיעור!״ הערתי אותו. ״בסדר! אני קם..״ הוא ענה לי בטון עצבני והלך להתארגן. אני בנתיים, סידרתי את השיער, צחצתי שיניים, שטפתי פנים, והתלבשתי בגלימה. חשבתי אולי לתת להרמיוני משהו, כדי להגיד לה שאני שמח שאנחנו ביחד.. חשבתי אולי לצייר לה ציור. מה היא אוהבת?.. היא אוהבת ספרים, אבל אני לא יודע איך מציירים ספרים.. היא גם אוהבת את החתול מסריח שלה.. חשבתי אולי לצייר לה חתול. תלשתי דף קטן מהמחברת שלי, לקחתי טוש כתום, וציירתי לה חתול מחייך. ליד החתול ציירתי לה לבבות, ומעל החתול כתבתי לה ״שיהיה לך יום מקסים״ עם ציור של חיוך. כי.. טוב, זה מה שזוג עושה, לא? 

הצד של הרמיוני

התעוררתי בשש וחצי, לא יכולתי שלא לחשוב על מה שקרה אתמול בלילה, על זה שרון נישק אותי.. אומנם בלחי, אבל עדיין! רציתי לסדר את השיער שלי ואולי לעשות תסרוקת חמודה בשבילו, צפיתי לקבל עוד נשיקה קטנה בלחי היום. הלוואי..

אנחנו זוג עכשיו, אני לא יודעת איך.. אבל סוף כל סוף זוג.. התארגנתי, עשיתי לי שתי צמות, וקישטתי בסרטים ורודים לשיער. אמרתי לעצמי שאיפור אולי לא יזיק.. אז למרות שאני לא יודעת איך להתאפר בכלל.. לקחתי את האיילינר שאמא שלי הביאה לי למקרים שאני ארצה, וציירתי קו שחור קטן מעל הריסים שלי. נראתי מהממת לדעתי, אז יצאתי ככה. מלבד כמה מבטים מסוקרנים וחיוכים, לא קיבלתי שום מחמאות על האיילינר.. ואז.. רון הגיע. ״היי..״ הוא אמר בחיוך. ״היי..״ עניתי, ולפני שהבנתי מה קורה, מצאתי את עצמי בידיים שלו, מחבק אותי. שמתי את הידיים שלי על הגב שלי וחיבקתי אותו גם, זה היה מדהים, עד שהוא עזב, וגם אני עזבתי כי לא הייתה לי ממש ברירה. ״ציירתי לך את- או, וואו..״ הוא שם לב לאיילינר. ״שמת כזה.. שחור ליד העין שלך.״ הוא צחקק והביט בי. ״זה לא שחור, רון!״ צחקתי. ״קוראים לזה איילינר..״ גלגלתי עיניים בחולמניות. ״אני חושב שאת נראת מהמם עם זה.״ הוא כרך את ידו סביב הכתף שלי, התמלאתי באושר. שמתי את ראשי את הכתף שלו, וככה הלכנו. הארי הסתכל מהצד. ״זה בשבילך.״ הוא אמר והוציא נייר קטן מהכיס שלו.״ פתחתי את הנייר שהיה מקופל. היה שם ציור של חתול וכיתוב, ״שיהיה לך יום מקסים״ הקראתי. ״או!!״ חיבקתי אותו. ״זה מקסים!״ אמרתי בהתלהבות. ״זה קרוקשנקס?״ שאלתי. ״כן..״ הוא ענה בחיוך. הלכנו לכיוון כיתת שינוי צורה. שיעור משעמם כל כך.. אני ורון ישבנו רחוק זה מזו, ועשינו הכל כדי לתקשר. ״הרמיוני!..״ פרוואטי פאטיל לחשה לי ונגעה בכתף שלי. ״מה?״ עניתי. ״את ורון זוג?״ היא שאלה. ״כן..״ עניתי ולא יכולתי להפסיק לחייך. ״גריינג׳ר!״ פרופסור מקגונגל תפסה את תשומת ליבי. הסתובבתי אליה. ״כן, פרופסור?״ עניתי בחשש. ״לא לדבר בשיעור, לא הייתי מצפה מתלמידה כמוך לדבר באמצע השיעור!״ היא נראתה המומה. רון נראה מעט כועס. ״טוב, זה לא שהיא הפריעה לך!״ הוא צעק פתאום. כל הכיתה הסתובבה. ״וויזלי?״ היא שאלה בטון כועס. אני חושבת שהחבר האדיוט שלי הבין מה הוא עשה וסתם. היא לקחה 10 נקודות מגריפינדור והשיעור נגמר. יצאנו מהכיתה, שם חיכו לי ולרון עשרות אם לא מאות תלמידים ששאלו אותנו הרבה שאלות..

-ת ג ו ב ו ת:)-

הפרק הקודם		הפרק הבא