|
"נא להדק חגורות, אנו נוחתים."
נשמע קולה של הקריינית הפאקצה במטוס. ג'יני נרדמה על כתפו של הארי, עייפה מכל ההתרגשות וההתרוצצות מהשירותים בחזרה למקום (טוב, היא שתתה קצת הרבה מרוב התרגשות. זאת מין תופעה אצלה. התרגשות=מים) .
"ג'יני?"
היא הזיזה קלות את ראשה.
"ג'יני וויזלי?"
פיה נפער קלות.
"ג'י-ני!!!!"
היא התרוממה בקפיצה.
"מה? מה? הגענו?"
"לא, ישנונה. אנחנו נוחתי- אחחח!" הארי מעולם לא חווה את הלחץ של הנחיתה, והאוזניים כאבו לו מאוד.
ג'יני חגרה ובלעה רוק. "תבלע רוק, הארי. זה טוב."
הוא בלע את כל הרוק שהיה לו בפה.
"ג'יני, את מאמינה שאנחנו בווגאס עכשיו?!" לחש באזונה הצורמת. "כן! שיואו! רק עכשיו זה נקלט אצלי!" צהלה ומחאה כפיים.
חיוכו של הארי נמחק ומבטו הפך רציני. "ג'יני, רק אל תתפרעי יותר מדי, בסדר?" אל תשכחי שההורים שלך הודיעו לי שאם אני לא אשמור עלייך, שאם תשתי יפה יותר מדי-"
"כן, כן, אוף, ממתי נהיית כזה מעצבן?" מלמלה והרידה את המזוודה מהתא העליו.
~*~
"רון?"
מה הוא נרדם? עוד חמש דקות צריכים לפנות את החדר לארוחים הבאים! צווחה הרמיוני בתוכה.
"רון!!!" היא ניערה אותו והוא התעורר.
"הממף?" שאל בישנוניות. הוא נרדם על המזוודה הגדולה. שאלוהים רק יעזור לו, חשבה הרמיוני בייאוש והקימה אותו.
"הממף אמא שלך. קדימה, יוצאים," דחפה אותו החוצה ולקחה את המזוודות.
רון כבר היה עירני לגמרי כשהדיילת הנחמדה בירכה אותם ב"תודה שנפשתם הילטון" פרחי לחלוטין. הם יצאו מבית המלון לכיוון המכונית של רון, מתנשמים ומזיעים בחום של הקיץ.
הרמיוני התעצבנה. "בחורף קפוא כאן, ממש קור כלבים, אבל בקיץ- כאילו לא היה שום פתית של שלג! תאמין לי, אני צריכה להחליף כמה מילים עם אלוהים..."
רון צחקק ויצא מהחנייה.
"אמרתי לך פעם שאני אוהב אותך?"
"יותר משנדמה לך," אמרה הרמיוני בעצבים. אוף, התקופה הזאת בחודש עולה לה עד כאן.
~*~
"אני לא מאמינה," לחשה ג'יני בעיניים פעורות לרווחה.
היא הייתה המומה לחלוטין.
ווגאס נראתה פשוט מדהים, אפילו באור יום, אף על פי שרוב הדברים קורים בלילה. המועדנים ביום היו מסעדות פאר ומלונות. שלל חנויות קטנות של מזכרות ושל יינות ומשקאות אלכוהוליים כיסו חלק נכבד משדה הראייה של ג'יני.
הארי בלע את רוקו.
"אני חייבת להתקשר להרמיוני," אמרה ג'יני. "אני אשלח לה תמונה. הוו, היא פשוט חייבת לבוא, היא והחבר שלה...."
~*~
"היי, רון, תראה, קיבלתי תמונה מג'יני של ווגאס," הוציאה הרמיוני את האייפון שלה והראתה לרון, שעצר בתחנת דלק.
"מדהים," קבל רון ושילם.
הם יצאו מתחנת הדלק לעבר הכביש הראשי.
ואז קרו הרבה דברים בבת אחת.
הרמיוני צרחה. רון גידף בשאגה. הפגוש התנגש בעמוד, וכך כריות האוויר יצאו ממחבואן. הזכוכית של החלון הקדמי נשברה ופצעה את רון והרמיוני.
לפתע הם שמו לב שלא הייתה גדר ביטחון.
שניהם צרחו כשהמכונית התגלגלה במורד התעלה.
|
0 חרמשים
(4.667) 15 דירגו
כותב: 
ID : 1813
ליאלוש, את זוכרת שלקוסמים אין אייפונים, נכון?
מה את הורגת את רון והרמיוני..
:O
פליז המשך
ת-מ-ש-י-כ-י-!-!-!-!-!!!!!!!!!!
פליז המשך
אל תהרגי את רון והרמיוני מה הם עשו
קדימה תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואל תהרגי אותם!
השמך דחוף כלכך כלכך
למה נטשת בפרק הכי מותח???????????
המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך
