שבועות חלפו ולילי ג'יימס התגנבו המון, ולמזלם אף אחד לא אפילו הבחין. הגיע סוף השבוע הראשון של חודש אוקטובר. תלמידי השנה השביעית ישבו כולם בחדר המועדון והכינו את שיעוריהם שהתחלו להצטבר אצליהם בכמויות גדולות, בגלל הבחינות המתקרבות. לילי ישבה בשולחן עם סופי, ספריהן מכסים את רובו. כל תלמידי שנה השביעית חוץ מג'יימס עבדו. היא לא הבינה איך הוא עושה את זה. לילי נשבעה שבחיים לא ראתה אותו פותח ספר ללמוד אבל תמיד היה מקבל מעל 90% במבחנים או שיעורים שהיו צריכים להגיש. לפתע סיריוס נעמד. "אני לא יכול לעשות את זה! אין לי מושג איך לעזאזל עשית את זה ג'יימס!" סיריוס אמר מביט בחברו שדפדף במגזין קווידיץ' . ג'יימס הביט בו. "צריך עזרה?" שאל ג'יימס. "זה יהיה טוב," אמר סיריוס בפשטות. ג'יימס גיחך ועשה את דרכו לעבר חברו. לאחר חצי שעה סיריוס נעמד שוב. לפי החיוך שהיה פרוס על פניו, אפשר היה להבין שהוא סיים את שיעורי הבית שלו. הוא הלך והתיישב על הספה, ליד לילי, רמוס וג'יימס. "סופסוף סיימתי!" סיריוס אמר ורמוס הביט בו. "לקח לך זמן," צחק רמוס. "ובכן אני מצטער שאין לי מוח כמו שני אלה-" הוא הצביע על לילי וג'יימס "-או התעניינות טבעית בחיות." סיריוס אמר בכעס ורמוס פשוט חייך. "טוב, אני מניח שאנחנו צריכים לתת לך קצת קרדיט, לפחות סיימת לפני פיטר." רמוס משך בכתפיו. "תודה," הוא אמר והביט מסביב לחדר. זה היה כמעט כמו בספרייה (לא שהוא אי פעם היה שם!). "אתה יודע מה אנחנו צריכים?" שאל סיריוס, בעוד אישוני עיניו מתרחבים. "אנחנו כל כך צריכים!" ג'יימס הסכים. "אנחנו צריכים לעשות את זה הערב," אמר רמוס. "הו לא אתם לא. אנחנו לא עומדים לעשות-" הפריעה לילי. "מסיבה !" ג'יימס, רמוס וסיריוס צעקו באותו הזמן. לילי נאנחה, וסיריוס קפץ על אחד הכיסאות ונעמד. "כולם תקשיבו!" הוא צעק. "הקונדסאיים החליטו לעשות לכם את היום ולהשתחרר קצת. אתם מוזמנים להצטרף," אמר סיריוס בקול הכי חזק שלו. "אם לא, אתם יכולים לשבת בחדר שלכם ולשמוע את המסיבה שלנו!" הוא חייך ברשעות. כל מי שהיה בחדר המועדון עודד ומחא כפיים, בעוד סיריוס מתיישב חיוך מרוח על פניו. "אנחנו לא עומדים לעשות מסיבה," אמרה לילי. סיריוס ורמוס גלגלו את עיניהם. "אנחנו נלך להוגסמיד, ונשאיר אותך פה לשכנע אותה," רמוס קרץ לג'יימס, בזמן שהוא סיריוס ופיטר עלו לחדריהם. "אתה לא עומד לשכנע אותי, ג'יימס. אני לא חושבת שמסיבה זה רעיון טוב," אמרה לילי בקשיחות. חצי שעה לאחר מכן, סיריוס רמוס ומישל ישבו באולם הגדול ואכלו. לילי וג'יימס לא הצטרפו אליהם בגלל שהם עדיין רבו על המסיבה הערב, או לפחות חשבו ככה. "ללילי הזאת יש מעט מאד חוש הומור..." אמר רמוס מנענע את ראשו. "אני יודע, היא תוקפנית קטנה זאתי," צחק סיריוס, ומישל סטרה לו על זרועו. "זאת החברה שלי שאתה מדבר עליה!" היא אמרה וסיריוס משך בכתפיו. הם כולם הביטו מעלה כשברטה ג'ורקינס וחברתה נטליה התיישבה לידם. סיריוס ורמוס התבוננו בספר הקטן שבידה של נטליה. "מה זה?" שאלה מישל בסקרנות ונטליה פתחה את הספר. "זה עומד להיות היומן שלנו," היא חייכה. מישל, סיריוס ורמוס התבוננו בה בצורה מוזרה. "יש כל כך הרבה דברים לדבר עליהם על לילי וג'יימס שהחלטנו לשים אותם כהתערבות. למה שלא ניתן לכמה אנשים להרוויח קצת כסף מהם?" גיחכה נטליה. "מה התנאים של ההתערבות?" שאל סיריוס בסקרנות. "מתי הריב הבא שלהם? מתי הם לבסוף יהרגו אחד את השני?" הוא חייך. "לא, למען האמת זה תאריכים של מתי לילי וג'יימס יהיו לבסוף ביחד." ברטה חייכה ורמוס כמעט נחנק מחתיכת עוף מתובל שאכל. פיהם של מישל וסיריוס נפתחו בתדהמה. "מה?" שאלה מישל בקול המום. "החלטנו שזה בטוח שהם בטוח יהיו ביחד מתישהו השנה. החלטנו שזה יהיה כיף אם נהמר על זה. אז על איזה תאריכים אתם מהמרים?" שאלה נטליה והוציאה עט-נוצה מכיסה. רמוס, מישל ורמוס הביטו בה מוכי תימהון. "דמבלדור יודע על זה?" שאל רמוס. "כן.. הוא הימר על חג האהבה." ברטה חייכה. סיריוס הוציא את ארנקו מכיסו האחורי. "מה יש לנו?" הוא שאל. מישל סטרה לו על זרועו פעם נוספת. נטליה וברטה צחקו. "ובכן זה הולך ככה: 1\2 שהם יהיו ביחד בסוף השנה, 1\3 בליל כל הקדושים, 1\5 בחג האהבה, 1\10 שלילי וג'ורדן יגמרו עד סוף החודש, אבל אל תספר לאף אחד מההפלפאפים על זה." נטליה חייכה. "יש לנו גם כמה כמו 1\20 שהם כבר ביחד. כמה מפגר זה." היא צחקה. "גם 1\50 שהם לא יהיו ביחד עד לסוף השנה. מה אתם אומרים חבר'ה? ההימור הכי נמוך הוא גוז, שפיטר שם. הגבוה ביותר הוא חמש אוניות." רמוס, סיריוס ומישל הביטו אחד בשני. "בסדר, אני מהמר על 1\50 שהם לא יהיו ביחד עד לסוף השנה." אמר רמוס. "ואני שם על זה שני אוניות." "גם אני." אמר סיריוס, מניח כמה מטבעות על השולחן ליד כספו של רמוס. הם הביטו במישל. "אני שמה חמש אוניות על 1\10. אני חושבת שנמאס ללילי מג'ורדן." מישל חייכה ושמה את הזהב על השולחן. ברטה אספה את הכסף לתוך תיק קטן בזמן שנטליה רשמה את ההתערבויות ביומן. "איך אנחנו יודעים שזאת לא מזימה?" שאל סיריוס. "אל תדאג, דמבלדור שומר על הכסף." ענתה ברטה וגלגלה את עיניה. "תענוג לעשות איתכם עסקים, נטליה חייכה. סיריוס הבזיק אליה חיוך של 'היית מתה'. נטליה חייכה בפלרטטניות בחזרה. מישל גלגלה את עיניה. רמוס חייך אל הדמות שהתיישבה ליד מישל. "אז איך הפוטר האהובה עלינו היום?" הוא שאל את אווה והיא חייכה אליו. "מצויין לגמרי." "למה את כל כך שמחה?" שאל סיריוס בסקרנות. הוא היה כמעט עוד אח גדול בשבילה, למרות שלרוב הוא היה זה שמרגיע את ג'יימס כשהיה מגלה שלאווה היה חבר. "אני פשוט שמחה," היא חייכה. מישל הביטה בה ולא הצליחה למנוע מעצמה לגחך. "מי הוא?" מישל שאלה לבסוף. "אף אחד מיוחד." אמרה אווה בשקט, והסמיקה. היא הביטה אל עבר שולחן סלת'רין ותפסה את עיניו של מישהו. "אז שמעת על ההתערבות על לילי וג'יימס?" שאלה אותה מישל, משנה את הנושא. "כן. טיפשי, הא?" היא אמרה נהפכת קצת ורודה. "על מה הימרת?" שאל סיריוס. "אנחנו על ה-'לא יהיו ביחד'." "אני הימרתי על ה-'כבר ביחד'." "בטח היית שיכורה אם עשית את זה. נשבע לך אווה אם את..." סייפ סיריוס. אווה גלגלה את עיניה והביטה מסביב לאולם ולאחר מכן נעמדה במהירות. "תראו חבר'ה, אני חייבת לרוץ. נתראה במסיבה הערב." היא אמרה מתרחקת מהם ויוצאת מהאולם. שלושתם הביטו בה עוזבת. הם לא הבחינו בנער גבוה עם שיער בלונדיני שיצא כמה דקות אחריה. רמוס הביט בשעונו. "עדיף שנתחיל ללכת להוגסמיד," אמר רמוס בשקט. "את באה מישל?" "לא, אני נשארת פה." אמרה מישל, מביטה בבחור שישב בקצה השולחן וחייך אליה. סיריוס הביט גם הוא לאותו כיוון. עינו תפסה את עינו של הבחור והוא תקע בו מבט. לאחר מכן עזב עם רמוס. לאחר שלוש שעות השולחן בחדר המועדון מולא באוכל מהמטבחים ומבחר של ממתקים מהוגסמיד. לילי ישבה בפינה, כועסת על עצמה שנכנעה בסופו של דבר. היא הסתכלה בכולם רוקדים וצוחקים מסביבה. זה היה מאוד שונה ממש שזה היה לפני כמה שעות. כולם נהנו. היא התיישבה בכיסאה, מביטה במישל ואוון רוקדים. הוא היה הבחור שחייך אליה באולם הגדול. אוון קלארק היה גריפינדורי משנה שביעית. הוא היה גבוה, שרירי ושזוף. היו לו עיניים כחולות ושיער שטני. הוא היה באמת בחור מאד נחמד. לילי פעם יצאה איתו, אך לזמן קצר. הוא לא היה ממש הסוג שלה. היא חייכה אל מישל שככל הנראה נהנתה מעצמה. לפני שהיא אפילו שמה לב רמוס משך אותה אל רחבת הריקודים. היא נהנתה לרקוד עם רמוס. הוא היה רקדן ממש מצחיק. "למה את נראית כל כך בודדה?" הוא שאל אותה כששיר שקט התחיל. לילי גלגלה את עיניה וחייכה אל רמוס כשהחזיק אותה קרוב. היא ניסתה שלא לצחוק כשהיד של רמוס הגיעה קרוב מאוד אל ישבנה. "רמוס, קצת יותר נמוך ואני חותכת לך אותה!" היא צחקה ורמוס הרים את ידו, כדי שלילי תוכל לראות. "היא החליקה." הוא חייך. לילי גלגלה את עיניה פעם נוספת וצחקקה. "לא ענית לשאלה שלי," רמוס שם את ידו על גבה התחתון. "לא היה איכפת לנו אם היית מזמינה את ג'ורדי." המשיך רמוס, ולילי משכה בכתפיה. "אני לא בודדה. אני רק הסתכלתי על כולם. ובנוסף אני לא רוצה ג'ורדן כאן מלכתחילה." "הדברים לא הולכים חלק ביניכם?" הוא שאל ברצינות. רמוס היה הבחור היחידי שלילי יכלה באמת לדבר אליו. מהיום הראשון שהיא פגשה אותו הוא תמיד דאג לה. "זה לא הולך לשום מקום, זאת הבעיה." היא משכה בכתפיה ורמוס הביט בה. "מצטער, אני מנחש שזה אומר שאת וג'יימס סופסוף יכולים להיות ביחד." הוא קרץ. לילי הביטה בו, המומה. ג'יימס סיפר לו? הוא לא יספר לאף אחד בלי להתייעץ איתה, נכון? "על מה אתה מדבר?" היא שאלה ברצינות. "תבטיחי שאת וג'יימס בחיים לא תהיו ביחד. בגלל שזה יהיה מחוץ לספר החוקים." רמוס אמר. לילי הביטה בו כשהבעה מוזרה על פניה. בכל זאת הוא לא יודע, לילי חשבה, אז על מה לעזאזל הוא מדבר? "מה? רמוס אכלת עוד פעם את אחד משרביטי הסוכר האלה? אתה יודע שאתה לא יכול כי הם גורמים לך להשתגע." היא נגעה בראשו והוא צחק. כשהשיר הסתיים היא עמדה להתיישב אבל באותו הרגע סיריוס חטף את זרועה והתחיל לרקוד איתה. "איך זה שאתה לא רוקד עם מישל?" שאלה לילי, כשהשיר הסתיים והם עשו את דרכם אל עבר כמה כסאות שהיו ריקים. "היא רוקדת עם אוון," הוא משך בכתפיו כשהתיישב. "הו, חשבתי שאתם תהיו עוד יותר קרובים אחרי ה'תקרית'..." "לא, זה הכי טוב שנהיה מרוחקים אחד מהשני. אני לא רוצה שזה יקרה עוד פעם. זה היה מפחיד בכל מקרה." סיריוס קרץ. לילי עמדה להגיד משהו כשג'יימס הסתער. "מקגונגל באה!" הוא צעק בשביל להישמע מעל המוזיקה. כולם שמעו אותו והמוזיקה פסקה. כולם הביטו בלילי וג'יימס מצפים לראות כיצד ינהגו. "מה אנחנו עושים?" לילי שאלה אותו. "שניכם תתחילו לריב עכשיו!" סיריוס צעק. שניהם הביטו אחד בשני ומשכו בכתפיהם. הם נהגו לזייף ריבים, אבל אף אחד לא ידע. "ג'יימס, מה לעזאזל אתה עושה?!" צעקה לילי. "מסיבה, כמו זה נראה?" ג'יימס צעק חזרה. "אתה לא יכול לעשות מסיבה! זה נגד החוקים!" "אנחנו עושים קצת כייף! אלוהים, ליל, זוכרת מה זה?" הוא צעק. כולם הביטו בדממה, ג'יימס בדיוק אמר 'ליל', דבר שאף אחד בחיים לא אמר את זה ויצא שלם. הוא בדיוק שם לב מה הוא אמר ולפני שיכל להגיב, הדלת החורקת תפסה את תשומת ליבו. הם הסתובבו לראות את פרופסור מקנוגל עומדת לידה. "אני רואה שהכל תחת שליטה, מיס אוואנס. אני רוצה שכולם ילכו למיטה, עכשיו ." פרופסור מקנוגל הביטה בג'יימס וחבריו לפני שעזבה. שניהם נאנחו בזמן שהדיוקן נסגר. "זה היה קרוב," אמה לילי. כל התלמידים מלבד כמה תלמידי שנה שביעית עזבו לחדריהם, הם לא נראו שמחים כמו שהיו קודם. לילי הביטה בג'יימס עיניה מנצנצות. הוא הנהן; הוא הבין מה היא רומזת. "חבר'ה אני הולכת למיטה. אני סחוטה." לילי חייכה אל חבריה ועזבה. לאחר כמה רגעים ג'יימס נעמד גם כן. "אני הולך להשאיר את הכל לכם," חייך ג'יימס, עיניו מנצנצות. "לאן אתה הולך?" שאל רמוס, זרועו הייתה מסביב לורה. "למיטה," הוא ענה וחצה את החדר. "ג'יימס פוטר הולך למיטה כל כך מוקדם. מה עובר עליך קרניים?" סיריוס צעק אחריו. "כאילו שאני אספר לך." צעק ג'יימס בחזרה, הוא הלך אל חדרו ישר אל הגלימת היעלמות שבמזוודתו. הוא החליק תחתיה ורץ החוצה במורד המדרגות כמה שיותר בשקט ולאחר מכן אל מעונות הבנות. הוא הקיש בשקט. לילי פתחה את הדלת מעט ונתנה לו להיכנס. ג'יימס העיף את הגלימה מעליו והחזיק את לילי בזרועותיו. הוא נישק אותה בתשוקה, ידיו עוברות על גבה. לילי עטפה את זרועותיה מסביב לצווארו. הוא הרים אותה והניח אותה על מיטתה. היא צחקקה כשהוא התחיל לנשק את צווארה. היא דחפה אותו אחורה וחייכה אליו. "את חוצפנית, אוואנס." הוא אמר וחיוכה של לילי התרחב. "זה לא מוזר שכל פעם שאנחנו מזייפים ריב אנחנו רוצים אחד את השני יותר אחרי?" היא העירה. שניהם שכבו על המיטה, לילי נשענה על מרפק אחד בזמן שג'יימס שם את ידיו מאחורי ראשו מביט בה בהבעה מוזרה. "אני אוהב את זה יותר ככה. יש בזה יותר תשוקה." הוא גיחך. לילי גלגלה את עיניה אבל לא יכלה לשלוט על החיוך רחב שהתפשט על פניה. ג'יימס נשען עוד פעם ונישק את לילי. לאחר מכן משך אותה והחזיקה בין זרועותיו. "זה יהיה מצחיק אם מישהו יכנס לפה ברגע זה ממש." הוא צחק ולילי התרחקה ממנו, מביטה בעיניו. "אל תגיד את זה!" אמרה. "רק צחקתי," הוא השיב והחזיר אותה קרוב אליו. "לא להרבה זמן," היא אמרה והשעינה את ראשה על חזהו. לאחר כמעט עשרים דקות של התנשקויות לילי שמעה צעדים מגיעים מהמדרגות. ג'יימס שמע אותם גם ובזריזות נעמד ושם את גלימתו. הדלת נפתחה וסופי, קלאודיה ומישל נכנסו. "הי לילי, מה את עושה?" סופי שאלה והתיישבה לצידה. ברכיה של לילי היו צמודים אל בטנה. היא נענעה את ראשה. "לא הרבה, רק חושבת." היא חייכה. "מה אתן עושות?" היא שאלה, צופה במישל וקלאודיה מוציאות את הגלימות שלהם מהארון. "הו, אנחנו הולכים לצריף המצווח עם השאר." הסבירה סופי. "למה?" "אנחנו הולכים לעשות מסיבה קטנה." אמרה קלאודיה, בעודה מרימה את גבותיה. "למה את לא הולכת?" לילי שאלה את סופי וזאת הסמיקה. "קנט ואני עומדים להישאר פה." סופי חייכה. "ואני תוהה מה אתם עומדים לעשות." קלאודיה צחקקה. ג'יימס, שעוד לא עזב עדיין את החדר, נשען על לילי. היא יכלה להרגיש את נוכחותו. הוא נישק אותה בקלילות על הלחי. "מי הולך?" לילי שאלה בסקרנות, אחרי רגע. "אמ סיריוס, רמוס, ג'ואי, לורה, פאול, אוון ואנחנו. או, ואני חושבת שהבנים מנסים לשכנע את ג'יימס לבוא." מישל אמרה, בעודה שמה את גלימתה. "אני רוצה לבוא," לילי אמרה לפתע. מישל קלאודיה הפסיקו להתארגן והביטו בה. "את בטוחה לילי? אנחנו עומדים לשתות ולשחק כמה משחקים." מישל אמרה ולילי חייכה. "אז? אני רוצה לבוא!" היא אמרה, הולכת למזוודה שלה ומוציאה את הגלימה. "אם את ממש רוצה..." קלאודיה משכה בכתפיה. "תיהנו!" צעקה סופי כשהם יצאו מהחדר. הם ירדו למטה אל חדר המועדון. להפתעתם של כולם גם לילי באה. "את באה, לילי?" רמוס שאל בחיוך. היא הביטה בג'יימס שהצטרף אליהם באותו הרגע והנהנה. "אבל לילי, יש לך חבר ואנחנו באמת שלו רוצים שהוא יכסח לנו את הצורה כשנחזיר אותך שיכורה." אמר סיריוס . "מי עומד לספר לו?" היא גיחכה. "את בטוחה?" אמר רמוס, קצת יותר מדי מגן. "אני לא ילדה. אלוהים. פעם נהגתי לצאת איתכם," אמרה לילי, עם חיוך קטן. "כן, אבל זה היה לפני שהיה לך חבר," אמר סיריוס. לילי גלגלה את עיניה והביטה מסביבה על האנשים שהולכים. הקבוצה כללה את מישל, קלאודיה, לורה, ג'ואי, ג'יימס, סיריוס, רמוס, אוון ופאול. פאול היה גבוה עם שיער חום כהה ועיניים חומות שוקולדיות. לילי יצאה גם איתו פעם, אבל זה היה רק לאורך שבוע. היא יצאה עם כל הבחורים בקבוצה הקטנה. היא יצאה עם סיריוס, אוון, פאול וכמה פעמים נישקה את רמוס באמת או חובה. "איך אנחנו מתכוונים ללכת כולנו מבלי שישימו לב?" שאלה ג'ואי . לילי תהתה גם כן. ג'יימס חייך. "אנחנו מכירים מעבר סודי שמגיע אל הבית." הוא אמר. כולם עקבו אחרי הבנים אל האח. ג'יימס לחש משהו והאש נכבתה ודלת קטנה מאחוריה נפתחה. כולם עברו דרכה. לילי וג'יימס היו האחרונים. זה היה מעבר מאוד חשוך ולאחר שהדלת נסגרה מאחוריהם כמעט שלא היה אפשר לראות כלום. כולם הלכו בזוגות כמעט מייד. סיריוס כרך את זרועו מאחורי ג'ואי, רמוס עם לורה, אוון עם מישל ופאול הלך עם קלאודיה, מה שהשאיר את לילי וג'יימס. ג'יימס הושיט את זרועו כדי שלילי תאחוז בה. "לא רוצה שתרגישי בחוץ..." הוא גיחך וקרץ אליה. לילי חייכה ולקחה אותה. לאחר 45 דקות הקבוצה לבסוף הגיעה לבית. המקום היה מבולגן, רק הקונדסאים לילי ומישל ידעו מה באמת קורה שם כל חודש. סיריוס לקח אותם לחדר אחר, שלא היה כזה נורא. היו בו שתי כורסאות ושני מושבים גדולים. מוזר היה שהחדר לא היה הרוס כמו שהשאר היו. אפילו שהיה בזה כמות נכבדת של אבק המקום נראה די טוב. לבסוף כולם התיישבו מה שהשאיר את לילי וג'יימס עומדים (כולם התחילו להתמזמז!). ג'יימס הביט בלילי שגלגלה את עיניה. "אני אקח את זה שאנחנו אחראים לשתייה." הוא אמר יוצא מהחדר עוד פעם, לילי עוקבת אחריו. "למה אתה מתכוון 'אחראים לשתייה'?" היא שאלה אותו כשהוביל אותה בבית. "אנחנו הולכים להביא את האלכוהול." ג'יימס אמר פותח את השאר האחורי ויוצא ממנו. "אבל בחיים לא יתנו לך. אני בטוחה שרוזי יודעת שאתה רק בן 17..." שאלה לילי בסקרנות. הוא הניח את ידו מסביב למותנה קירב אותה אליו וחייך. "למען האמת אני בן 18..." הוא לחש לתוך אוזנה. לילי הביטה בו. "ממתי?" היא שאלה בהפתעה. והוא גיחך. "5 לאוגוסט," אמר ג'יימס. "למה לא אמרת לי?" לילי נעצרה, וג'יימס משך בכתפיו. "זה לא כזה חשוב..." "אל תהיה טיפש. אני צריכה לקנות לך מתנה עכשיו." היא אמרה והוא גלגל את עיניו. "כבר קיבלתי את המתנה שלי ממך." הוא אמר מסתובב אל לילי ככה שתביט אל עיניו. "מה זה?" היא שאלה מבולבלת. ג'יימס קירב את פרצופו לשלה. "אותך." הוא לחש ונישק אותה במתיקות. לילי צחקקה כשהתרחקו. "אתה יודע שיש לך מזל גדול שיש לך אותי." לילי חייכה אליו. "ובכן, טכנית, את לא שלי." הוא אמר. לילי הביטה בנעליה והפסיקה ללכת פעם נוספת והביטה בו. "ג'יימס, אני שלך, בגלל שיש לך את הגוף שלי, הנפש והלב." היא אמרה לפני שנשענה ונישקה אותו. כשהיא התרחקה היה לג'יימס חיוך ענק. "למה אתה מחייך?" לילי שאלה בסקרנות. "אין לי באמת את הגוף שלך..." ג'יימס אמר, גבותיו גובהות. היא גלגלה את עיניה והתחילה ללכת עוד פעם. ג'יימס תפס אותה ושם את ידו מסביב למותנה. הוא הצליח להשיג את השתייה ושניהם חזרו לצריף. הם נכנסו לחדר והיה מוזר שאף אחד לא התמזמז. כולם חייכו אליהם כשנכנסו. "זה די מוזר ששניכם הלכתם לבד..." אמרה קלאודיה בציניות מתוקה. לילי גלגלה את עיניה. "אני לא מאמינה שבאמת גרמתם לי ללכת איתו." היא אמרה בכעס. רק ג'יימס ידע שהיא צוחקת. "לילי, זה כואב..." הוא אמר נוגע בחזהו. היא גלגלה את עיניה הלכה אליו שפשפה את חזהו עם ידה ולאחר מכן סטרה לו. "או, זה באמת כאב." הוא אמר. "זה משהו להתלונן עליו..." גיחכה לילי, וכל השאר צחקו. ג'יימס פתח בקבוק והעביר אותו לילי, לאחר מכן הוא פתח לעצמו אחר. הם התיישבו מול האח שמישהו הדליק. כולם לקחו בקבוק בירה לעצמם והתיישבו. "אז מה אתם מתכננים לעשות לנשף לילי כל הקדושים?" לורה שאלה את לילי. לילי שתתה את הבירה שלה והביטה בלורה. "עוד לא סיפרנו לכם?" כולם נענעו את ראשם לשלילה. "אנחנו יכולים לספר להם?" היא שאלה את ג'יימס שמשך בכתפיו. "בסדר. זה נשף של תחפושות מפוארות." עיניהם התרחבו בהתרגשות. "עומד להיות פרס של השמלה הכי יפה וכדומה." היא חייכה. "מה הפרס?" אוון שאל בסקרנות. "לא יכולה לספר..." היא גיחך וכולם אוטומטית הביטו בג'יימס. "היא השביעה אותי לא לספר לאף אחד!" הוא אמר מרים את ידיו בהגנה. "חפרן!" סיריוס מלמל. ג'יימס הצביע עם שרביטו על סיריוס. "אני צוחק..." סיריוס אמר מרים את ידיו בהגנה. כולם צחקו. "איפה פיטר?" מישל אמרה מסתכלת מסביב לקבוצה. "הו, הוא לא הרגיש טוב." רמוס גיחך. "במיוחד אחרי הסוכריית הקאה ששמנו לו באוכל..." סיריוס גם כן גיחך. כולם צחקו פעם נוספת. לילי הביטה בשעונה כבר היה אחרי 2 בלילה. ג'יימס שם לב לזה. "את רוצה לחזור לטירה?" הוא שאל אותה בשקט. לילי נענעה את ראשה וחייכה. "רק בדקתי מה השעה." היא אמרה. "על מה אתם שניכם מתלחששים?" פאול גיחך אליהם. "רק שאלתי אותו אם אני היא יכולה לישון איתו הלילה. הוא סירב." היא אמרה שותה מהבירה שלה. כולם הביטו בהם. "אתה מה?" סיריוס שאל גבותיו מתרוממות. ג'יימס משך בכתפיו. "אני לא באמת רוצה למות על ידי ג'ורדי על זה שהתעסקתי עם החברה שלו." "כמה ג'נטלמני..." ג'ואי אמרה בציניות וכולם צחקו. לאחר שעה קלה כולם היו שתויים או מסוחררים. לילי לא הייתה באמת מורגלת לאלכוהול אז היא הייתה מאוד שיכורה. ג'יימס איכשהו, לא היה במצב רע כמו כולם אבל עדיין היה קצת שתוי. כל האחרים היו קרובים ללהיות מאוד שיכורים. לפתע מישל קפצה. "בואו נשחק אמת או חובה!" היא אמרה באושר. כל הבנים נאנחו בזמן שהבנות חייכו בשביעות רצון. לבסוף הבנים נכנעו. "בסדר. אבל שום דבר טיפשי!" הזהיר סיריוס. "כולנו משחקים!" לילי חייכה. "לילי את בטוחה שאת רוצה לשחק? הרבה מאוד מזה כולל לנשק מישהו." אמרה קלאודיה ברצינות. "בטח. כבר נישקתי כבר את כולם פה חוץ מהבנות." היא אמרה. "ממתי את וג'יימס התנשקתם?" מישל שאלה בסקרנות. עיניה של לילי התרחבו כשהיא הבינה מה היא בדיוק אמרה. "לא נישקתי אותו?" לילי שאלה וכולם נענעו את ראשם. היא משכה בכתפיה נשענה ונישקה את ג'יימס בתשוקה. היא חייכה כשהתרחקה. "עכשיו כן נישקתי אותו!" היא אמרה וכולם נראו נדהמים. "לילי, את נראית... שונה. אני אוהב אותך ככה." אמר רמוס, וכל האחרים הסכימו. "זה מה שקורה ששמים אלכוהול במערכת שלי." היא גיחכה. "מעכשיו, אנחנו לוקחים אותך לשתות קבוע." צחק סיריוס. לילי הביטה בג'יימס שהיה מאוד שקט. חיוך קטן היה על פניו. "טוב, אני ראשונה." אמרה מישל. היא הביטה בכולם ועצרה אצל רמוס. "אמת או חובה?" שאלה. "אמת," הוא ענה. "טוב, אני צריכה לחשוב על אחד." היא אמרה. "יש לי משהו!" ג'ואי אמרה ונשענה ללחוש לאוזנה של מישל. מישל צחקקה ברשעות. "טוב, רמוס. מה החלום הכי מלוכלך שלך שכולל מורה?" היא שאלה ורמוס חייך. "זה אחד קל," הוא החל לספר להם על חלום שלו שכלל את פרופסור סוזי באמבט. כל הבנים צחקו בזמן שהבנות גלגלו את עיניהן. "חשבתי שזה עומד להיות משהו מגעיל עם פרופסור מקנוגל." מישל משכה בכתפיה. "זה לא אני שיש לי את כל החלומות האלה." רמוס צחק. "אז מי זה?" לורה שאלה בסקרנות. הוא רק נענע את ראשו בזמן שצחק. "טוב תורי. סיריוס, אמת או חובה?" הוא שאל עיניו מנצנצות סיריוס הביט בו. "חובה." "עוד יותר טוב. אתה צריך מחר להגיע לאולם הגדול בארוחת הערב עם חולצה שאומרת 'אני הציפור של סנייפ'!" רמוס צחק וכולם הצטרפו. פניו של סיריוס לגמרי נפלו. "אתה לא רציני!" קרא סיריוס. "ועוד איך אני רציני!" הוא צחק. לכולם כבר היו דמעות בעיניהם. "אני אתנקם בך ירחוני..." סיריוס נענע את ראשו. "יופי זה תורי." המשיך סיריוס, מביט מסביב לחדר עיניו נפלו על לילי. הוא צחקק ברשעות. "לילי, אמת או חובה?" היא חייכה. "חובה." היא אמרה. "בואו נראה אם גברת מושלמת תעשה את זה. את צריכה ללכת למעלה עם ג'יימס ולראות כמה רחוק תגיעו. ואם את לא עומדת לעשות את זה-" סיריוס נחתך. "מי אמר שאני לא עומדת לעשות את זה? אני לא תמיד 'גברת מושלמת'." היא חייכה. "קדימה." היא אמרה לג'יימס בזמן שנעמדה. הוא משך בכתפיו נעמד ולקח זוג בירות ולאחר מכן עקב אחרי לילי למעלה. כולם הביטו בהם. "אני לא מאמינה שהיא עושה את זה! היא חייבת להיות באמת שיכורה." העירה ג'ואי. "היא בחיים לא תעשה את זה. לא עם ג'יימס בכל מקרה, היא שונאת אותו." אמר אוון. כולם הביטו בדלת. בינתיים, למעלה לילי וג'יימס התנשקו בתשוקה. "אלוהים חשבתי שבחיים לא נהיה לבד." היא אמרה בין נשיקות מתחילה לפתוח את חולצתו של ג'יימס שעצר אותה. "מה?" היא שאלה. "אני לא שוכב איתך." "למה?" גבותיה מתרוממות. "אחד, בגלל שאת שיכורה ושתיים, בגלל שאני יודע שאת לא מוכנה ושתתחרטי על זה בבוקר." הוא אמר, מביט בעיניה. "תודה לך, ג'יימס פוטר." חייכה לילי. "אתה באמת דואג לי..." היא אמרה ונישקה אותו. לאחר חצי שעה, כשלילי וג'יימס ישבו על המיטה מתמזמזים, נפתחה הדלת. לילי ששכבה על חלק גופו העליון של ג'יימס התרחקה וחייכה כשראתה שמונה אנשים עומדים בכניסה לדלת; רובם עמדו על קצות אצבעותיהם בשביל לראות. ברכיה של לילי היו שעונים על המיטה והיא התיישבה ליד ג'יימס. "אכפת לכם? זאת מסיבה פרטית!" היא גיחכה. "היא הגיעה עד הסוף?" סיריוס שאל את ג'יימס. "בוא רק נאמר שאני שמח." הוא אמר. "לילי את לא?" ג'ואי שאלה. "בדיוק הגענו לזה, אבל בפעם האחרונה שבדקתי לא אהבתי להיות מול קהל." היא חייכה ושניהם התיישבו בזמן שג'יימס סידר את כפתורי חולצתו. "לג'יימס יש נשיכת אהבה (היקי)," פאול חייך. לילי הביטה בצווארו של ג'יימס ולאחר צחקה. "את לא היית אמורה לאכול אותי, ליל." הוא צחק. לילי חבטה בו במשחק. כולם הביטו בה. זאת הייתה הפעם השנייה שלילי לא כעסה כשהוא אמר 'ליל'. שניהם לא שמו לב נעמדו וכולם עשו את דרכם למטה פעם נוספת. "טוב איפה היינו?" היא שאלה. "ובכן, המשכנו לשחק בלעדיכם. אוון נתן לג'ואי נשיכת האהבה על הירך שלה." מישל אמרה. "אני צריכה ללכת לארוחת בוקר ביום שני לובשת מכנסיים קצרים וחלק עליון של בקיני, קלאודיה נישקה את רמוס ופאול ולורה התנשקו." אמרה מישל. "אני מניחה שזה תורך לילי מכיוון שאת מילאת את החובה שלך." "טוב. סיריוס, אמת או חובה?" "אמת," אמר סיריוס. "בסדר, מה הדבר הכי מפחיד שאי פעם קרה לך?" שאלה לילי. מישל ירתה אליה מבט מבוהל. אף אחד אחר לא שם לזה, כולל לילי. "חוץ מזה שאת וג'יימס התמזמזתם, זה בטח היה מתי שחברה שלי חשבה שהיא בהריון." אמר סיריוס, מביט ברצפה. "זה הוציא לי את הורידים מפחד, אבל נדבקתי לידה ותודה לאל שמצאנו שזו הייתה אזעקת שווא." סיריוס אמר מביט במישל, שהביטה בו. "טוב תורי. ג'יימס עוד לא עשית שום דבר בינתיים חוץ מלהתמזמז עם אוואנס, שלא היה כזה נורא. אמת או חובה?" הוא שאל. "חובה." הוא אמר מקווה להשיג עוד חצי שעה לבד עם לילי. "טוב. זאת יותר התערבות מאשר חובה. אני מתערב שאתה לא יכול להתאפק עד חג המולד בלי לשכב עם אף אחד." סיריוס חייך. "בסדר. כמה?" ג'יימס שאל מחייך וסיריוס הביט בו. "עשרים-וחמש אוניות." הוא אמר מוציא את ידו. ג'יימס הנהן והם לחצו ידיים. "סגרנו." אמר לוחץ את ידו של סיריוס. הם המשיכו את המשחק לעוד שעה. לילי נישקה כל בן והייתה חייבת לנשק את נוט בלחי מול כולם בארוחת הערב מחר. לאחר כמה זמן כולם באיטיות נרדמו. לילי נרדמה בזרועותיו של ג'יימס. אף אחד באמת לא שם לב, כי היא הייתה מאוד שיכורה.
|