אנג'ל סאקורה

כריס

אחרי שנרגעתי מין "ההתפרצות" שלי מקודם אני וסקי הלכנו לחדר האוכל. כל הלהקה כבר הייתה למטה. גברת הולמס טיגנה פנקייקים, קתרין סידרה את הכלים לארוחה, גייסון ופרסי התעסקו במחשב והאנתר צפה מהחלון לעבר היער המושלג במבט דואג.

"בוקר אור, אנשי זאב" אמרה סקי והלכה לגייסון ופרסי כדי לראות מהם עושים. הלכתי לעבר האנתר מנהיג הלהקה השני כדי לראות על מה הוא מסתקל ובין רגע עזב את החלון וחייך אלי.

"בוקר כריס, איך ישנתה?"שאל.

"לא משהו..."מילמלתי.

"חלומות רעים?"שאל האנתר. קפאתי.

"איך ידעתה?"אמרתי בקול מופתע.

" כשנשכו אותי היו לי חלומות רעים.." התחיל האנתר להסביר "חלמתי שהם קורעים את..."הוא עצר כאילו נתקע לא גוש בגרון ואז המשיך "תאמין לי כריס זה יעבור, רק תחכה"אמר בקול קצת יותר שבור והלך לשלושת הדמיות הקוראות מול מסך המחשב.

הייתה לי הרגשה משונה שהאנתר מסתיר ממני משהו, מכולם. הבטתי דרך החלון, אור השמש זהר על השלג הטרי וגרם לו לנצנץ, עליי העצים הרטובים אחרי הגשם של אתמול נצנצו בטיפות של מים, יום רגיל ויפה אצל העיר שרווד.

ואז עורי סמר, משהו לא היה כשורה, ואז ראיתי אותם את העניים, עיניי הזאב. הוא עמד שם דומם בין העצים, דמות אפורה על פני השלג הלבן. ענייו הצהובות הביטו לכיוון הבית, לא אלא אלי, ענייו הצהובות הביטו ישר בי. רציתי שיסיט את מבטו, אבל הוא המשיך להסתקל, הם חיקו לי, הלהקה השניה. משהו זז בצד עיני ואז ראיתי עוד זאב, הוא נעמד כמה מטרים מין הזאב השני, עיניו האנושיות, בצבע חום אגוז הביטו גם בי. התחלתי להתרחק מהחלון כשנתקעתי במשהו מאחורי, הרמתי מבט לדמות מעליי, זה היה האנתר. מבטו נח על שניי הזאבים, מבט מודאג החל לעלות על פניו.

"חברה" אמר האנתר ללהקה "יש לנו אורחים. שאר חברי הלהקה עזבו את דברהם, כולל גברת הולמס והסתקלו מבעד לחלון.

"הם מחקים לכריס" אמר פרסי מאחוריי. "זה ממש לא טוב, חברה".

"לא במשמרת שלי" אמרה סקי בקול מלא זעם. "אם הם רוצים אותו שיבואו ויקחו אותו".  כולם הסתקלו על שניי הזאבים שעכשיו צפו בכולנו ולא רק בי. הזאב צהוב העניים פנה ללכת, ואחריו נעלם הזאב השני. ידענו שהם עדין שם מבלי להסתקל.

"קדימה חברה, יש לי משהוא להראות לכם" אמר גייסון במבט אחרון לכיוון היער ופנה למחשב, כולנו הלכנו אחריו.

גייסון התיישב מול המחשב והתחיל לקרוא "זאבי שרווד הם להקה של חיות בר המוגנים על ידי משרד ז"בח (זכויות בעלי חיים). זאבי שרווד נמצאים בסכנת הכחדה בשל ציידים לא חוקיים היורים בהם. פרוות זאבי שרווד שמיכה וטובה, לכן יש אנשים חמדניים הרוצים אותה. זאבי שרווד לרוב נהרגים בגלל התקפתם על ילדים צעירים לרוב בין גילעי 6-9".  גייסון עצר והסתקל עליי. "לא מוסבר למה דווכה גילים אלה ובשביל מה. משנת 1987 - 2010 נתקפו כ150 ילדים ולרוב בחורף, הילדים שניצלו נעלמו בלי הסבר אחרי כמה שבועות. כיום נתקפים 20 ילדים בשנה". סיים גייסון את הקריאה.

פרסי שרק שריקת תדהמה "וואו..." אמר.

"בני --..." קילל האנתר. "למזלך כריס, סקי תפסה אותך לפני שגררו אותך ליער". 

"רגע" אמרתי "אם הם הופכים לזאבים בחורף למה אני לא זאב אם עכשיו חורף ויחסית קר בבית?" שאלתי. כולם שתקו.

" סקי.." התחיל פרסי "תספרי לו..". סקי הסתקלה במבט מודאג לעבר פרסי אבל הינהנה.

"רגע לפני שתגידי, מה מריח שרוף?" שאל גייסון בעודו מריח את האוויר בבית אם מבט מסוקרן.

"הפנקייקים!" צרחה גברת הולמס ורצה לגריל.

"כריס כדי שתשב" אמרה סקי והובילה אותי לכיסא הצמוד, עיניה השתנו לרגע לצהובות ואז חזרו לצבעם האמיתי.

" כריס, אתה זוכר את הבקבוקון האדום? שנתתי לך לשתות מיד אחרי שהתעוררתה?". שתקתי.

" אז זה היה משקה ששינה אותך... בעצם, איך אגיד את זה.." אמרה סקי ואז נשמה עמוק ואמרה "זה היה הדם שלנו".

"מה?!" צרחתי.

"אמרתי לכם שהוא לא יקח את זה טוב" אמר פרסי.

"שתוק" אמרה סקי.

"שתיתי דם?! שתיתי דם?! למה? למה שתיתי דם?!"אמרתי בפאניקה.

"כריס תרגע" אמרה סקי "זאת הייתה הדרך היחידה להפוך אותך לאחד מאיתנו" אמרה סקי. שתקתי, הייתי מבולבל ומשותק.

"בואו חברה" אמר האנתר "ניתן לכריס לעכל את זה". ואז הם יצאו, משאירים אותי אם גברת הולמס שהמשיכה לנסות לתקן את הפנקייקים השרופים שלה וסקי.

תגובות:)

הפרק הקודם		הפרק הבא