אשפית בזמן

לוסי רצה במהירות במסדרונות הוגוורטס, מותירה מאחוריה כמה תלמידים זועפים. 
איפה הם? הנה. 
הם החביאו קערה בתוך הגלימה והניחו אותה מתחת לענף שמקפיא את הצמח המטורף ההוא, שאת שמו לוסי לא זכרה.
היא חייכה לעצמה. עכשיו היא תתיעץ עם לילי מה לעשות. 
אבל עדיין לא היה לה נוח לדבר עם לילי. בכל זאת, היא לא הייתה בסדר. למרות שלילי לא פעלה בשיקול דעת.
טוב, לכי לראי, לפחות, פקדה על עצמה.
היא מיהרה אל חדר הנחיצות. הוא התקווה האחרונה שלי. היא זכרה שהארי סיפר לה שפעם נתקל, בילדותו, בראי ינפתא בהוגוורטס. אולי הוא שם...
היא נעמדה מול חדר הנחיצות, צועדת וממלמלת: "ראי ינפתא. ראי ינפתא. ראי ינפתא. ראי ינפתא."
היא נכנסה. היא בקושי כבשה את דמעותיה. חדר הנחיצות קישר אותה לראי ינפתא, אז הוא הראה לה דברים שקשורים בו. היא החליטה להתחיל עם שולחן שניצב בפינה ועליו היו מונחים מכתבים. היא עיינה במכתב הראשון:

ניקולס היקר:
אני מודה לך כי החשבת את האנושות לפניך וויתרת על חייך למענינו. אחריך צריך להתחקות. כמנהל הוגוורטס, אני מאוד מעריך אותך וחושב שהלוואי ואני הייתי מסוגל לעשות צעד כזה, כשאני יודע מה יהיו השלכותיו. אתה יודע שבעצם הקרבת את חייך למענינו, לאחר השתרגלת לעובדה שלא תמות ולא רצית לסבכינו בצרות עם מי שרוצים להשתמש באבן החכמים בדרכים לא נאותות. 
אני גם מתנצל, שתוכניתי לא פעלה וכי נכשלתי. ראי ינפתא היה רעיון מצוין, אך נראה שכוחותיו של וולדמורט גבוהים משחשבנו והוא מסוגל כבר לשלוט בגופים ולתעתע בהם.
מעריך מאוד,
אלבוס דמבלדור, מנהל בית הספר הוגוורטס

אלבוס דמבלדור. אלבוס. יכול להיות שלאלבוס פוטר, קראו על שם אלבוס דמבלדור? מעניין מי הוא היה. היא הזכירה לעצמה לעצמה לכתוב מכתב להארי ולג'יני ולשאול אותם.
אך במעטפה היה מכתב נוסף. תשובה? 

אלבוס ידידי,

דמעות זלגו על לחיי כשקראתי את מכתבך. באמת לא עשיתי דבר שראוי להערכה מצדך. אני רציתי יותר מדי והייתי חמדן.ועכשיו אמות, אצעד לקראת המוות ללא פחד, לאחר חיים ארוכים. חוויתי חוויות רבות בחיי ואחשיב את המוות לאחת נוספת.אכן, מזל שהאבן נפלה לידיים הלא נכונות. אני מתכנן להשמידה בבוקר. 
ואלבוס, ידידי הוותיק, אנא מסור את תודתי והערכתי לנער הארי ג'יימס פוטר על תרומתו ועזרתו לעצירת האתה-יודע-מי.
בכבוד רב,
ניקולס פלמל

הארי. הארי! מה זה??? הארי הביס את וולדמורט, זה ידוע. אבל למה  קשורה אבן שמאפשרת חיי נצח, לפי הכיתוב?
וינפתא! הארי התבונן פעם בראי ינפתא? מה הוא ראה? כמה הייתה נותנת בכדי להביט בראי גם כן. הו, כמה.
היא פתחה מעטפה נוספת. 

לחברי בנק גרינטוס שלום,
אשמח לקבל את שליחיכם למבצע מיוחד. מבצע ינפתא. שלחו את הסודיים ביותר מביניכם ועזרו להעברת מידע וחפצים סודיים וחסרי ערך.
תשלום יובטח לשולחים ולשליחים, בתמורה לסודיות  מוחלטת.
אלבוס דמבלדור, מנהל הוגוורטס.

"לוסי!" היא שמעה צעקה מבחוץ. "לוסי!"
לילי. "מה היא עושה?"
"ג'יימס! תפעיל את האיתור! כמה זמן לוקח לך???"
"מה את יודעת על האיתור?" קולו של ג'יימס נשמע מבוהל.
"קיבלת את זה מאבא. מפה מצ'וקמקת ומכוערת. למרות שהיא נראית חדשה. לדעתי היא מכוערת."
"כי לא קיבלת אותה בעצמך!" קולו של גיימס נשמע מלגלג.
"לא נכון!"
הקולות התרחקו ולוסי ידעה שהיא חייבת למהר. היא דחפה כמה מכתבים נוספים לתיק קטן שהביאה עימה ואז הבחינה במשהו נוסף.
קופסא. קטנה, שיכולה לשמור בתוכה טבעת. הפנים שלה היה מרופד.
היא הכניסה אותה לתיק ויצאה בזהירות מחדר נחיצות.
היא השיגה את לילי וג'יימס במסדרון. "איפה היית?"
"מה אתם מקימים כל כך הרבה רעש?!"  היא לחשה, מעבירה נושא. "יש כיתות שעדיין עובדות!"
"בשש בערב?" לילי קפצה.
"מה אתם חושבים? הריתוקים, הענישות, ושיעורי ההעשרה הערביים. שכחת?"
"אה." לילי התפתלה במקומה.
"טוב," לוסי סיימה את השיחה כי הרגישה לא בנוח. "למה חיפשתם אותי?"
"את לא תאמיני!" ג'יימס קרא.
"מה קרה?" 
"צילמתי סקופ!" הוא דילג במקום. "צילמתי את המורים באסיפה!!!"
"אז  אתה מתכוון להביש את המורים?" היא לא האמינה. "ג'יימס, הם משקיעים בשבילך ואתה פוגע בכבודם?" 
"נו, לוסי. זה מצחיק. נו, מה קורה לך?"
"לא משנה."
לוסי עדיין זכרה מה הוא ואלבוס עשו קודם. היא כבר תברר מה זה. יש לה תחושת בטן שזה לא משהו חוקי מבחינת הוגוורטס.
אם היא תשאל את ג'יימס לגבי זה, הוא ואלבוס ישנו את המיקום של הקערה. ואם היא בלתי נראית, היא לא תמצא אותה.
"את באמת לא כועסת?" לוסי שאלה שוב.
"למה שאני אכעס?"  לילי כבר שכחה.
"לא משנה." נאנחה לוסי.
ואז היא קפצה."כבר שש בערב! ארוחת הערב התחילה כרגע! מהר!"
***
כשהם חזרו למעונות, אחרי ארוחת ערב משביעה במיוחד, לוסי ידעה שיש לה, דברים רבים לעשות בלילה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא