נוויל לונגבוטום- הנבחר

נוויל התעורר, וניסה לפקוח את עיניו, אך עפעפיו הכבדים מדייי לא איפשרו לו.

לבסוף הוא הצליח לפקוח את עיניו, וראה את דודו וסבתו, מטושטשים.

הוא הביטו בו בהקלה.

" אתה מתעלף הרבה פעמים בזמן האחרון" צחק רוי, ומקולו נראה שרווח לו.

" הפחדת אותנו כהוגן" אמרה אוגוסטה וצבטה את לחיו בחיבה.

" ותראה מה הגיע בינתיים!" קרא רוי בשמחה ונופף במעטפה הצהבהבה הדהויה, המוכרת היטב לכולנו.

נוויל חייך חיוך קלוש. " תודה" הוא אמר בקול רפה. " כמה זמן הייתי מעולף?" שאל.

" יום אחד" אמר רוי, ועיווה את פרצופו. ניכר עליו שלא ישן בלילה בכלל ונשאר ליד נוויל, לטפל בו.

" עכשיו קח את זה כבר!" אוגוסטה כמעט צעקה. היא ראתה את עיניו המשתוקקות של נכדה, והבינה.

נוויל חייך. הוא לקח את המעטפה מידו של דודו, פתח אותה וקרא בקול:

בית ספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות

מנהל: אלבוס דמבלדור

( מסדר מרלין, מחלקה ראשונה, מכשף גדול, קסם ראשי,

מאגוואמפ עליון, חבר איגוד הקסמים הבינלאומי)

מר לונגבוטום היקר,

אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית ספר

הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.

מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.

שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר. אנא שלח ינשופך

לא יאוחר מה-31 ביולי.

בכבוד רב,

    מינרווה מקגונגל,

    סגנית המנהל

 נוויל סיים לקרוא.

" יש!" הוא הניף את המכתב אל על. " אני קוסם!".

הפרק הקודם		הפרק הבא