מסע קסום בזמן

פרק 7: מחוטפים לחטופים

הערב ירד ואיתו הגיעה סעודת חג המולד. רוב תלמידי הוגוורטס חזרו לבתיהם ולכן לא היה צורך בשולחנות הבתים, מעט התלמידים שנותרו ישבו יחד עם המורים בשולחן אחד עמוס מטעמי חג. בשר, ותרנגולי הודו ממולאים, ופודינג ועוד שלל מאכלי חג. כריסמס התיישבה בסמוך לאביה ומצידו השני התיישב רייבן. טום התיישב לצידה ונשק על לחיה.

"מה העניינים? " שאל טום. "בסדר, עדיין חולה אבל בסדר" אמרה כריסמס. "יש לי מתנות בשבילך" אמר טום בחיוך. "מתנות? " שאלה כריסמס. "כן, זה כדי שלא יהיה לך קר" אמר טום וחבש לה כובע צמר צבעוני. "וזה מתנת יום הולדת" אמר טום ונתן לה קופסה קטנה. היא הביטה בו בחשדנות ופתחה את הקופסה. בפנים הייתה שרשרת לב כסופה. "זה מהמם! " אמרה כריסמס בחיוך ונשקה על שפתיו.

ג'ף וטים צפו בהם מעברו השני של השולחן. הם גילו שהחטיפה שלהם כלל לא הועילה.

כשנגמרה הארוחה החלו כולם לחזור אל חדרי המועדון כשהם שבעים ומחויכים. "אני עולה, ריי אתה בא? " שאלה כריסמס. "אני כבר בא כריסי, אני רק אסיים שיחה עם טום" אמר רייבן. היא הנהנה ועלתה במדרגות.

כשכריסמס הגיעה אל מול החור של התמונה חשה לפתע ביד המחסה את פיה. "תירגעי! אמרנו לך לעזוב את טום ואת לא מקשיבה לנו, אז אולי נלמד אותך לקח" אמר טים. הוא החל להוביל אותה לאורך המסדרון, הדמעות זלגו על לחייה. טים הוביל אותה אל מאחורי שטיח קיר והשכיב אותה על הרצפה. "לא! " היא קראה והשתוללה. "תירגעי! תחזיק אותה ילד, בזמן שאני מלמד אותה לקח" אמר טים. הוא החל להסיר את גלימתה. ידיו נגעו בבטנה, ברגליה היא צרחה.

טום ורייבן שהגיעו למקום שמעו את הצרחה. "כריסמס! " קרא טום ורץ בשרביט שלוף. רייבן שלף את שרביטו ורץ בעקבותיו. הם הגיעו אל שטיח הקיר ותלשו אותו ממקומו. טום הביט בידיו של טים שאחזו בכריסמס מתחת לבגדים. זעם מילא אותו. "פטריפיקוס טוטלוס! " קרא רייבן לכיוונו של ג'ף עטוי המסכה. "שתק! " קרא טום אל כיוונו של טים, שניהם נפלו אל הקרקע כשהמסכות מכסות את פניהם.   

רייבן הניף את שרביטו וחבלים כסופים נכרכו סביב ידיהם, קרסוליהם וברכיהם של טים וג'ף. טום ניגש אל כריסמס שהצטנפה בפינה. הוא סידר את בגדיה בעדינות והלביש לה את הגלימה שלה. "הוא הספיק? " שאל טום בלחש, בעיניים רטובות. היא הנידה ראשה בשלילה. טום משך אותה אל זרועותיו והיא פרצה בבכי. "הכול בסדר עכשיו, הירגעי חמודה, הירגעי" אמר טום בקול רך וליטף את ראשה בעדינות. הדמעות איימו לפרוץ גם מעיניו, הוא חש את כאבה.

רייבן הסיר את המסכות מפניהם של טים וג'ף. טים היה משותק אך ג'ף שפגעה בו קללת נעילת הגוף המלאה יכול היה להזיז את אישוניו. "זה ג'ף, ואתה מכיר אולי את הברנש הזה? " שאל רייבן. טום הביט בו ונזכר. "כן, זה תלמיד שביעית מסליתרין, נו... אממ... תומפסון, טים תומפסון" אמר טום בעיניים רושפות. "ומה נעשה עם המניאקים האלה? " שאל רייבן. "נהרוג אותם" אמר טום. "טום! " קראה כריסמס בבהלה. הוא הביט בה. "מה? אחרי מה שהם עשו לך את מרחמת עליהם? " שאל טום. "לא, אבל אני לא רוצה שתהפוך לרוצח" אמרה כריסמס בדמעות.

"בסדר, בסדר הירגעי, לא נהרוג אותם, נחשוב על משהו אחר, רייבן קח להם את השרביטים ובטל את הלחשים" אמר טום. רייבן עשה כדבריו. ג'ף נראה מבועת, וטים מבולבל מעט.

טום נעמד מול ג'ף וטים. "תומפסון, אולי תגיד לי מה אתה רוצה מהחברה שלי? " שאל טום. "ברמת העיקרון, שתפסיק להפריע לך ולמנוע ממך להצטרף אלינו, אבל אני לא אתנגד להכניס אותה למיטה שלי" אמר טים בלעג. רייבן בעט בו וטום הכניס אגרוף בפניו. "ואתה ג'ף? משחק אותה חבר שלי אבל מנסה לפגוע בחברה שלי? איך זה מסתדר ביחד? " שאל טום. "ג'ף חכם ויודע מה טוב בשבילו" אמר טים. "תומפסון לא שאלתי אותך, רייבן תבעט בו" אמר טום. רייבן בעט בבטנו של טים שנאנק בכאב.

"אתה לא מתכוון לענות ג'ף? " שאל טום. "טום, זה הכול למען הארגון, גם אתה הסכמת עם המטרות שלו פעם, לנקות את עולם הקסמים מהבוצדמים המלוכלכים זוכר? " שאל ג'ף. "והמטרה מקדשת את האמצעים אה? " שאל טום ובעט בג'ף. ג'ף נאנק.           

"מה נעשה איתם? " שאל רייבן. כריסמס היא זאת שענתה לשאלתו "ניקח אותם למנהל". "זה בגיל שלנו, הוא צעיר, אז הוא יקבל עונש של בית ספר" אמרה כריסמס ובעטה בג'ף. "אבל זה כבר בוגר, והוא ישלח לאזקבן על ניסיון לאונס" אמרה כריסמס ובעטה היישר אל בין רגליו של טים שהתקפל בכאב. "אאוץ" מלמלו טום ורייבן והפנו את מבטם. 

"בסדר, רייבן לך תעיר את המנהל, את ילדונת תישארי איתי" אמר טום. הוא התיישב על הרצפה וחיבק את כריסמס. "תישני קצת בסדר? כשתתעוררי תרגישי יותר טוב" אמר טום. "או שלא" אמר טים. טום בעט בפניו. אפו נשבר והחל לדמם.

"טום, אם הוא ימשיך לדמם הוא עלול למות ואז אנחנו נסתבך, אתה מכיר את הלחש שיסדר לו את האף? " שאלה כריסמס. "לא, את מכירה? " שאל טום. "כן, שנייה" אמרה כריסמס ונעמדה. היא שלפה את שרביטה. "אפיסקי! " . כלום לא קרה. "את לא יכולה, זה בגלל שעברת טראומה, אני אנסה" אמר טום. "אפיסקי! " קרא טום. ניצוצות נפלטו משרביטו ופגעו בפניו של טים. הדימום פסק ומעט אחר כך טים התעורר. טום ניקה את פניו מהדם בהינף שרביט נוסף. "ועוד דבר אחד" אמר טום. הוא הניף את שרביטו וגרם לכך שג'ף וטים לא יוכלו להשמיע הגה. "עכשיו תוכלי לישון" אמר טום והתיישב לצידה כשהוא מחבק אותה בחיקו.        

זמן קצר לאחר מכן רייבן חזר עם המנהל. ארמנדו דיפט הביט בשני הנערים הכבולים ובכריסמס שנמנמה בזרועותיו של טום. "מי מהם.." שאל המנהל בקול שקט. "תומפסון" אמר טום בתיעוב. "הוא לא..." שאל המנהל בחשש. "כמעט, הגענו בדיוק בזמן" אמר טום. "אלוהים אדירים" אמר המנהל. 

"המנהל, מה יקרה עכשיו? " שאל טום. "תומפסון יעבור לטיפולו של משרד הקסמים ולא ימשיך ללמוד בהוגוורטס, ג'ף ייענש אבל אני לא מסלק אותו, לפי דבריו של רייבן הוא דיי הושפע לרעה" אמר המנהל. טום הנהן. "אלו השרביטים שלהם" אמר רייבן ונתן אותם למנהל. "בסדר, ואתם לכו למשרד שלי, אין טעם לנסות לברוח" אמר המנהל. הוא הניף את שרביטו והכבלים נעלמו, טים וג'ף הלכו משם. "קחו את כריסמס למרפאה, מדאם פומפרי תדע איך לטפל בה" אמר המנהל לטום ורייבן והלך אל משרדו.

הפרק הקודם		הפרק הבא