רבע פוסידון

לא כתבתי על הארי הרבה זמן. כי לא ידעתי איך בדיוק הוא משתלב בסיפור ומה קרה לו. ואחרי הבקשה של ג'יני חשבתי על זה שוב.

אז לפרק הזה יהיה סגנון קצת שונה משאר הפרקים.

מתה עליכם שאתם מגיבים לי;-)

*********

הארי:

הארי התעורר שטוף זעה קרה. הוא מחה אותה בעצבנות וקיווה שלא העיר את רון או הרמיוני, שישנו לידו.

הוא קם מהמזרן הנמוך שעליו העביר את הלילה, בין סיוט לחלום סיוטי עוד יותר. כך העביר את כל הימים האחרונים, מנסה לישון כדי לצבור כוח, אבל מתעורר מסיוטים שהופכים ליוצר ויותר זוועתיים. הפעם זה היה וולדרמוט מענה את ג'יני כדי לחלץ ממנה מידע על הארי. הרבה חלומות חזרו על עצמם שןב ושוב.איש מוזר מופיע, יש מאין, מתוך מים. הארי והאיש נאבקים, נלחמים. כמובן, רוב החלומות הזוועתיים היו קשורים לג'יני המסכנה, שהארי רוצה כל כך לגונן עליה אבל לא מצליח...

הוא הסתכל על השעון. שלוש לפנות בוקר. הוא לא רוצה לחזור לישון ולהיןת קורבן לעוד סיוט. הארי נגע בצלקת בהיסח הדעת. הראש כאב לו הרבה בזמן האחרון. כשהתעורר מהשינה הרגיש תשוש עוד יותר.

הוא הלך בשקט למטבח. הוא היה בבית של סריוס, שבעצם היה שלו, אבל הוא עדיין הרגיש שכל הדברים בבית שייכים לסריוס, לא לו.

הוא חיפש אות חיים מצד קריצ'ר שנשלח מטעמם לשליחות החשובה ביותר- לאתר את מנדגנוס שגנב את הקמיע הורקסוס. אבל המטבח היה שומם, ובמאורה של קריצ'ר היה רק כמה גרביים מלוכלכות וישנות שהשתמש בהם ככריות. הן היו קרות. קריצ'ר לא ישן עליהם הלילה.

הארי הרגיש עצבני וחשב שקצת אוכל יוכל לעזור לו. הוא גרר את עצמו למטבח, והכריח את עצמו לנגוס בתפוח. הטעם שלו היה תפל. הוא ניסה לקחת לעצמו משהו לשתות מהמקרר אבל הפיל בטעות את בקבוק הזכוכית שאיכסן את המים הקרים וכשהוא פגע ברצפה הוא התנפץ למלא רסיסים קטנטנים.

רון והרמיוני התעוררו מהרעש וראו את הארי עומד עם שרביט שלוף, מנסה לאחות את הבקבוק. כפות רגליו דיממו אבל לא היה נראה שהוא שם לב לזה. הוא הניף שוב ושוב את שרביטו, ביאוש. הרמיוני שלפה את שרביטה ותיקנה בקלות את הבקבוק. היא ורון החליפו מבטים מודאגים בקשר להארי שפשוט יצא מהמטבח בעצבנות וטרק אחריו את הדלת, בלי להגיד כלום.

רון הלך אחרי הארי שטיפס במעלה גרם המדרגות עד שהגיע לחדר של סריוס ושם נעצר.

"אתה בסדר?" שאל רון בדאגה.

"אני לא יודע מה קןרה לי. אני לא מצליח לישון ברצף, אני... א-"

"אתה מתוח, וזה בסדר וטבעי," אמר רון משפט שהתאים יותר להרמיוני וצחק צחוק מתוח.

"יש לי סיוטים."

"אתה אמור לחסום את וולדרמוט," אמר רון וכיווץ את מצחו.

"לא סיוטים כאלה. יותר... פחדים מכל מה שיכול לקרות. ודברים לא ברורים שחוזרים על עצמם שוב ושוב." רון הינהן בהבנה כלפי הארי, בחמלה כמעט. "אני אמור להתנצל לפני הרמיוני על קודם?" שאל הארי, ואז כיווץ את מצחו וצחק. מי היה מאמין שיגיע יום והוא יתייעץ עם רון על ענייני בנות.

"היא לא נראה לי נפגעה, אבל בכל מקרה זה רעיון טוב". רון טפח על הכתף של הארי. "מה שלא מטריד אותך, אנחנו ננסה לעזור".

"תודה," אמר הארי.

הרמיוני הקשיבה להתנצלות הארוכה של הארי שבה הןא האשים את המתח, הפחד, החום, הקור, חוסר השינה וכל דבר אחר שעלה על דעתו.

"זה בסדר," היא אמרה בסלחנות וריפאה את הפצעים ברגליים שלו. "אבל לך לישון, שלוש וחצי לפנות בוקר."

הארי ניסה למחות ולהגיד שהיא ורון צריכים לחזור לישון, אבל העיניים שלו באמת נעצמו מעצמם. הוא הרגיש כל כך... תשוש. הוא הספיק רק לעצום את העיניים לפני שנחטף לזרועות השינה.

הוא ישב, מביט בטיפות שזולגות על החלון, משאירות שובלים נקיים שדרכם ראה את הרחוב שקודם היה סואן מתרוקן ממבקרים. כולם מצאו מחסה בחנויות. הארי כבר זכר את החלום הזה. הוא חווה אותו מספר פעמים. כמו תמיד הוא שמע רעש מאחוריו. הוא הסתובב וראה דמות נוצרת ממים, ממש מולו.

"זה סתם חלום מטופש," אמר רון מייד כשהארי פקח את עיניו. מאחוריו, הרמיוני ציקצקה בלשונה משהו על אנשים שאמורים לחסום את הסיוטים שפוקדים אותם.

"תחזור לישון," פקד רון בשקט.

דמות שזופה, מוכרת כל כך ובאותה העת לא מוכרת, מקליקה באצבעותיה כמו באצבע צרידה. ואז, בלי שום הגיון, גל חום שוטף את גופו של הארי. הוא ממצמץ בעיניו רגע ארוך, וכשפוקח אותן האיש לא שם.

הארי קם ממיטתו.

"מה ראית?" שאלה הרמיוני.

"זה לא היה חזיון מוולדרמוט," נאנח הארי ושקע בכורסא הגדולה.

"אז מה אכפת לך לספר?" התעקשה הרמיוני. הארי נאנח והרים ידיים.

"ראיתי איש גבוה. שזוף. חסון. הוא נקש באצבעות ונעלם. קודם חלמתי עליו מופיע מולי- יוצא מפרץ מים".

"אתה יכול לתאר אותו יותר טוב?" שאלה הרמיוני. "תגיד כל מה שאתה זוכר. גם מה שנראה לא חשוב."

הארי נאנח. "היה לו ריח של מים מלוחים. עיניים כחולות. שער חום שחרחר."

הארי הרגיש כל כך עייף, כאילו לא באמת ישן. הוא היה סחוט יותר מאשר לפני שישן. "אני עייף. אני חוזר לישון."

*******

השקעתי בפרק הזה הרבה זמן, אז תגובות בבקשה!;-)

הפרק הקודם		הפרק הבא