ממצאים ואהבה

לונה סדרה את הספרים על שידת המגירות הקטנה ליד המיטה.

היא הייתה לחוצה והתחילה לכתוב את המידע שיש לה על קלף, את השאלות והכל, את התגליות והכל.

היא הסכימה לקבל מסנייפ עזרה וזה היה מוזר, מאוד מוזר. היא בכלל לא הייתה בטוחה שהיא מרוצה מההחלטה שלה, אבל זהו עבוד, היא כבר החליטה.

סנייפ אמר שהוא לא יעזור יותר ממה שדרוש, מה לעזאזל אומר יותר ממה שדרוש? הוא בכלל לא אמור לעזור לה. למה היא הסכימה לזה???.

טוב לא משנה, היא עברה על הקלף בפעם החמישית.

סנייפ אמר לה להיות אצלו במשרד היום בשתיים ורבע, זאת אומרת ביום ראשון, שזה היה היום.

זה יום חופשי, בלי שיעורים.

הוא אמר לה להכין רשימה של השאלות והמשימות שהיא כבר עשתה, ותגליות שהיא גילתה, אם היו כאלו.

היא כמה מהמיטה ולקחה את הקלף, היא גלגלה אותו והלכה לחדר האוכל, השעה הייתה אחת וחצי.   

לונה נכנסה לחדר האוכל נעמדה ליד השולחן והערימה ערמת סלט בצלחת, היא התחילה לאכול מהר את הסלט שבצלחת.

"היי לאבגוד אולי כדי שתאכלי בקצב קצת יותר איטי, ותשבי" אמר ג'וש, המדריך של בית רייבנקלו.

"סליחה" אמרה לונה והמשיכה באותו קצב אכילה ולא התיישבה, היא סיימה את האוכל בצלחת וכמה מהכיסא, אף אחד עוד לא סיים לאכול.

היא התחילה ללכת לעבר דלת היציאה מחדר האוכל, בכניסה היא ראתה את דראקו מאלפוי.

"מה את הולכת כול כך מוקדם, יש לך משהו חשוב?" הוא הצמיד אותה לאחד הקירות בכוח

"זה לא עינייך, וחוץ מזה, כן יש לי משהו חשוב לעשות" היא אמרה והרגישה את עצמה נצמדת לקיר עוד יותר, בזמן שדראקו נצמד עלייה.

"סורי, כי לי לא ממש ניראה שהדבר שאת הולכת לעשות הוא דבר חשוב אחרי הכל, בוגדת דם"

"מאלפוי תעזוב אותי בבקשה, אני צריכה ללכת למשרד של סנייפ" היא אמרה

"יופי, זה יהיה סיום מוצלח ביותר, אחרי הכל, סנייפ לא יתן לך לעשות עבודת שקר אחת גדולה" הוא חייך בגועל והצמיד אותה עוד יותר על הקיר, כך שהיא הרגישה שהיא נמחצת, ממש כאב לה.

"בבקשה דראקו" היא אמרה בזמן שהרגישה איך ידו מוחצת את ידה.

"אין צורך לבקש לון, אני בכל מקרה לא רוצה לבזבז את הזמן היקר שלי עליך" הוא אמר עקם את ידה והלך משם.

לונה המשיכה בדרך למשרד של סנייפ, היא הלכה מהר לא רוצה להיקלע לעוד סצנה כזאת  

הפרק הקודם		הפרק הבא