let me love you

"נראה לי שהפסדנו שיעור," אמר דראקו בשקט לתוך צווארו החמים של הארי. 

הארי צחקק. "ועכשיו יש שיקויים. שיעור משותף לסלית'רין וגריפינדור."

"אין לי כח." דראקו נשק ולצווארו של הארי. "אני רוצה להשאר פה איתך."\

"גם אני," אמר הארי בחיוך, והעביר אצבע על גבו של דראקו השוכב עליו. "אבל... אתה יודע, לא נוכל להשאר פה לנצח."

דראקו צחקק. "הלוואי."

"אולי נתלבש?" שאל הארי והעביר את אצבעו על חזהו השרירי של דראקו, ואז על לוח ליבו. הוא הרגיש את דפיקות ליבו של דראקו, ליבו של דראקו שהארי שבה. ליבו שאוהב אותו. ליבו שמתמסר אליו... היה נעים לדעת, שהלב הזה, הפועם מתחת לאצבעו של הארי, הלב השייך לדרקו מאלפוי, שייך גם להארי. 

"אוף," נאנח דראקו. 

הוא התרומם מעט. "טוב, הגשמתי היום חלום." הוא חייך אל הארי. 

הארי נשק לשפתיו, ודראקו קם מעל הארי והחל להתלבש. הארי החליק מעל השולחן שעליו שכב, ועליו הוא ודראקו קיימו יחסי-מין, והחל גם להתלבש. 

לבסוף, הם יצאו מהכתה, ורצו לכיוון המרתפים. 

הם נכנסו לכיתת השיקויים, מתנשפים. 

"נו, נו," אמר סנייפ בקול קר, "מאלפוי ופוטר... מה גורם לכם לאחר?"

"הייתי בשירותים," שיקר הארי. 

"אני הייתי שקוע במחשבות בחדר, ולא שמתי לב לשעה," אמר דראקו. 

"פוטר, עונש. במשרד שלי. בשעה שמונה. מאלפוי, עשר נקודות מסלית'רין. שבו."

ביום אחר הארי היה מתעצבן על חוסר ההגינות של סנייפ, אך היום הוא רק חייך אל דראקו, והתייב לצד רון והרמיוני, שכבר היו באמצע לרקוח את השיקוי. 

"הייתם יחד, נכון?" סיננה הרמיוני מעל הקדרה שלה. 

"כן." הארי שמח שהרמיוני לא ראה את פניו, כי הוא היה באמצע להציא את הקדרה מתיקו. 

"קיימתם יחסי-מין?" שאלה הרמיוני והוסיפה חרפושית לשיקוי המבעבע. 

"כן, הרמיוני!" אמר הארי בקוצר-רוח, ותקע את עיניו בקדרתו, נחוש לא להביט בעיניה או בעיניו של רון.

"מה גורם לך להתאהב בפוץ הזה? סתם אגו נפוח," אמרה הרמיוני. 

"אחותי, תעזבי אותו," אמר רון והציץ אל הארי. "מה שטוב להארי... אולי יש בדראקו צדדים שאנחנו לא מכירים..."

"שתוק, רון! אתה סתם מדבר שטיות!" אמרה הרמיוני ובחשה בכעס את השיקוי שלה. 

"אני לא. אני רציני." 

"הרמיוני, אני... אני לא יכול למנוע את זה, בסדר? תעזבי את הנושא," אמר הארי. 

"אבל - "

"די, הרמיוני," אמר רון בשקט. 

"תודה, חבר. אני יודע שזה מוזר, אבל..." הארי נענע בראשו. 

"מה שטוב לך, הארי. כן, זה מוזר. נכון. אבל אתה נמשך לזין שלו, אל תנסה למנוע את זה, תזרום עם זה." רון חייך. 

"רון, אתה מגעיל," אמרה הרמיוני בצל של חיוך.

"מה?" שאל רון בהשתוממות. 

הארי צחק. 

"הארי."

"ג'יני, לא עכשיו." 

הארי ישב בחדר המועדון על הכורסא ליד האחר, וג'יני התיישבה בכורסא לצידו. 

"לא, אני... רציתי לבקש סליחה."

הארי הסתכל עליה. 

"יופי."

"לא הייתי צריכה לעשות את זה. זה לא אשמתך שאתה..."

"הומו? נכון."

"יופי, אז... אתה סולח?"

"כן." הארי נעץ את עיניו בלהבות האש שבאח. "סולח."

ג'יני חייכה והושיטה את ידה. הארי לחץ אותה, מופתע ומבולבל מהחיוך הענקי שפרוש על פניה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא