אומות הכישוף

סוף סוף אומת האש ! 

דראקו לא האמין שיש אנשים שיכולים לחיות בארצות הברית , בטמפרטורה כזו …

וזה החורף שלהם …

"ברוכים הבאים לטנסי ! " אמר איש שרירי ושזוף במבטא אמריקאי דרומי , שלפי דעתם היה כבד . לבוש מכנס צבאי שחור וחולצה אדומה כהה פס שחור לאורכה של החולצה בצד ימין , על הפס היה מאין סיכה של להבה .

"אני ג'ייסון , בואו יש לנו נסיעה קצרה " הוא אמר לוחץ את ידו של סנייפ המזיע  .

הערב התחיל לרדת כשהם הגיעו למה שנראה כמו עיירה קטנה .

"ברוכים הבאים לאירו , עיירת אומת האש של טנסי ! "

הוא התכוון להמשיך אבל נקטע

"אירו היה הדוד של שליט האש זוקו . בזמנו של אווטאר אנג ! " אמר דראקו בחיוך , משיג את הרמיוני , גם דראקו אוהב לקרוא ולדעת .

"אתה צודק … " אמר ג'ייסון בנימה מוזרה והמשיך לנהוג .

"אתה הרגע הכרזת מלחמה " לחשה הרמיוני באוזנו של דראקו וגיחך וחשב לעצמו שכל הזמן הזה שהוא ירד על הרמיוני היא יכלה להיות חברתו .

הלילה ירד כשהם הגיעו למאיין מתחם/מחנה אם 4 מבנים מולם אולם כנראה שיש יותר , מדשאות ומסלול ריצה כל המקום היה מואר מנורות רחוב ולכל בניין יש שבילים .

"קדימה בואו אחרי " אמר ג'ייסון קופץ מהג'יפ אל שביל המוביל לבניין האמצעי משמאל .

"זה מחנה ?" שאל אנתוני

"אתם תבינו הכל מחר " אמר ג'ייסון נכנס אל הבניין לעולה במדרגות לקומה שנייה (3 קומות )

והולך במסדרון כשאחריו משתרכים הקוסמים ,עייפים , חושדים ולא מבינים לאן הם הולכים , חוץ מסנייפ , סנייפ עצמו היה משועשע מהפרצופים שהם עשו .

הוא נכנס לחדר הרביעי לשמאל (5 חדרים בכל צד ומקלחת מחוברת בכל חדר )

בפנים היה 2 מיטות קומותיים

"תפסו מיטה , המזוודות שלכם נמצאים ליד הארונות " אמר ג'ייסון יוצא מהחדר .

"פרופסור מה זה המקום הזה ?" שאלה חנה בנימה טיפה מפוחדת

"חכו עד הבוקר , לילה טוב " אמר סנייפ יוצא מהחדר משאיר אותם לבד .

"מה הולך כאן ?" שאל דראקו , מתיישב על המיטה הקרובה .

"אני לא יודעת אבל נחכה ונראה " אמרה הרמיוני לוקחת נשימה עמוקה ומורידה את נעליה , נכנסת למיטה ומורידה את המכנס מתחת לשמיכה .

נרדמת בצפייה וגם , רק טיפונת פחד .

-------------------------------------

"בוקר ! צוערים ! קדימה לקום ! זבי חוטם קטנים ! " נשמעה צעקה  מהמסדרון ודפיקות על הדלת .

הילדים התעוררו במהירות ,מופתעים מהשקמה

הם התלבשו  לפי תורות במקלחת ויצאו למסדרון , ילדים לבושים במכנסי צבא וחולצות אדומות חלפו על פניהם לכיוון היציאה ,מבולבלים מהמצב הם עקבו אחרי הילדים לכיוון היציאה .

כשיצאו ראו את המקום באור יום ;

 3 מבנים יוצרים חצי עיגול , ועוד 5 מבנים מאחורה . באמצע הרחבה של המבנים היה משטחים שהרמיוני הניחה שהם ללחימה . ממול היה גם מדשאות וכביש עפר למכוניות והכל מוקף מסלול ריצה . על המבנים עצמם היו ציורי גרפיטי , של כל מני קרבות אגדיים של אומת האש וציור של צוקו ואווטאר אנג .

זה היה מחנה .

הם התקרבו אל עבר קבוצה של מעל 45 ילדים מרוכזים ממול לבניין שממנו יצאו

ממול כל בניין ישבו ממול גם לפחות 45ילדים .

"בוקר טוב צוערים ! " צעק האיש שראו אתמול , ג'ייסון

"בוקר טוב המפקד " צעקו הילדים בחזרה .

"אתמול בלילה הגיעו אלינו חברה חדשים " צעק ג'ייסון מציג אם ידו את הקוסמים שעמדו מאחור

כל הילדים הסתכלו עליהם , הרמיוני הניפה להם לשלום .

"כמו שסיפרנו לכם , אלה הם קוסמים ! " אמר ג'ייסון בחיוך , הילדים החלו להשמיע קולות ותשואות מחייכים .

"תעשו קסם !" נשמע צעקה ואחריו כמה ילדים הוסיפו גם הם קולות הסכמה .

"מי אמר את זה ? " שאל ג'ייסון מחפש בקהל , נער צעיר בעל שיער חום נעמד

"סיבוב ריצה " אמר ג'ייסון לנער והוא נאנח

"אני חייב ? זו רק הערה קטנה " הוא התלונן

"רוצה שני סיבובים ?" שאל ג'ייסון , הנער יצא מן הקהל וחל לרוץ .

"אני לא רוצה לשמוע עוד ! עכשיו , הם יתארחו אצלנו ל3 ימים הבאים " אמר ג'ייסון .

"ליסה גריי , את המדריכה שלהם " הכריז ג'ייסון , נערה ג'ינג'ית חייכה וסימנה להם לבוא לשבת לצידה .

"משוחררים " אמר ג'ייסון לאחר כמה הודעות .

"קדימה בואו " אמרה ליסה , והחלה ללכת לכיוון המבנה ה5 .

"אני מניחה שהגעתם אתמול ואני גם מניחה שהגעתם מאוחר כי אף אחד לא ראה אתכם ואני גם מניחה שג'ייסון לא סיפר לכם כלום … "

"אז את מתכוונת להסביר לנו ?" שאל דראקו

"כן ! אז נתחיל ?" שאלה ליסה חיוך והחלה לדבר ;

"אז זה מחנה צבאי ?" שאלה חנה "אתם חיילים ?" שואלת בשנית

"ללא… אנחנו צוערים … זו כמו מחנה צבאי אבל יש פה הרבה חופש "

אמרה ליסה נעצרת ממול לבניין "זה בניין המנהלה והכיתות , המערכת לימודים שלנו היא לא רגילה.

רוב הילדים מגיעים לפה בגיל 7-8 , רובם לא ישנים כאן רק לומדים כאן למרות שיש להם חדרים …

אם הזמן הם מתחילים לעבור לכאן יותר , בגיל 10 צריך להחליט אם ללמוד בבית הספר בעיר או להשאר בפנימייה , בגלל זה בדרך כלל יש מינימום  15 ילדים בכיתה …"

אמרה ליסה פותחת את הדלת למבנה

"אז תכלס אתם פשוט נותנים אפשרות אחרי שאפשר לנסות …" אמר דראקו מסתכל על הבניין  

"הלוואי שזה היה ככה בהוגוורטס …" אמר אנתוני בשקט .

"מה זה הציורים על הקיר ?" שאלה הרמיוני עדיין משתהה על הציורים בחוץ .

"אה , זה פרויקט אומנות של שעשינו לפני שני קיציים , באו לפה אמנים ממושבת השמש בפרו .

הם עשו טיול בכל העיר של אומת האש באמריקה . זה היה הקיץ הכי כיפי בעולם ! "

אמרה ליסה בחיוך .

"תגידו ? לא הייתה צריכה להתלוות אליכם ילדה מהקוטב הצפוני ?" שאלה ליסה בבלבול

"אה כן , סוף מסתבר שכולנו נפגש במקדש האוויר בעוד כמה זמן … " אמרה הרמיוני

"אוקי … אז בואו נמשיך " אמרה ליסה , החיוך ירד לה מהפנים , היא דווקא ציפתה לפגוש ילדה משבט המים .

הם המשיכו ללכת לכיוון המבנה הגדול ביותר והרחוק ביותר .

"תלבשו את זה " אמרה ליסה והחלה להתלבש בבגדים חסינים מאש .

כשנכנסו , הם לא ציפו לראות ילדים יורים אש מהרגלים והידיים שלהם , ילדים יותר צעירים מהם.

"ברוכים הבאים לאולם אימונים ומרפאה . כמו שראיתם קודם יש לנו גם משטחי אימונים גם ברחבה אבל שם זה רק קרבות ועושים אותם בדר כלל לקראת הערב " אמרה ליסה מבעד למסכה

"אבל האש שלכם שואבת כוח מהשמש , למה שתעשו קרבות בערב ?" שאלה הרמיוני

"בדיוק , בערב הכוח שלנו יותר חלש ולכן יש פחות סיכויים שנפגע ." אמרה ליסה יוצאת מהאולם ומורידה את החליפה .

"הבניינים שראיתם קודם אלה החדרים שלנו , 7 - 10 ועוד בניין 11-15 שזה הבניין שלי והאחרון 16 -20 בניין בוגרים " אמרה ליסה

והמשיכה ללכת , מסבירה להם ומראה להם את כל השאר ( חדר אוכל , מסלול ריצה , מדשאות , בניין צוות , מועדון )(המועדון מחובר לבניין צוות)

"אז עכשיו תבחרו לאן ללכת לאיזה מסגרת אתם רצים ללכת ל3 ימים הבאים , אם אתם לא הולכים לבחור במעשי אז אנחנו נתראה בערב במועדון " אמרה ליסה משאירה אותם ממול ללוח הבחירה בבניין מנהלה .

"אני הולכת לעיוני " אמרה הרמיוני

"מה זה עיוני עוד פעם ?" שאלה חנה

"כל מה שלא מצריך אימונים או פעילות פיזית שקשורה לאש " אמרה הרמיוני יוצאת אל עבר מבנה בית הספר אם מערכת שעות .

דראקו מעולם לא היה חזק במיוחד ובנוסף , הוא רצה להתקרב טיפה להרמיוני , להכיר אותה , הוא חטף מערכת שעות ורץ לצידה של הרמיוני .

"חשבתי שאתה רוצה  להתרחק ממני " עקצה אותו הרמיוני .

"נכון , אבל אני פשוט מעדיף ללמוד זה הכל " אמר דראקו במהירות , הוא הרגיש שהלב שלו עומד להתפוצץ מרוב שהוא דפק מהר .

הרמיוני חייכה לעצמה , היא לא ידעה בדיוק מה היא הרגישה כלפי דראקו כרגע , אבל זה בהחלט לא היה רע …

ת"ב ?

הפרק הקודם		הפרק הבא