אלים אדירים

היינו עם וויל במרפאה, והוא לימד אותי ואת מייקל לרפא. על בובה, כמובן. למדנו את כול האיברים של הגוף. מסתבר שיש הרבה דברים שלא ידעתי, וגם לא רציתי לדעת. לצערי אני בת אפולו, ועכשיו המחנה סומך עליי שאני ירפא אותו. מזל שיש משמרות. מייקל הקשיב לוויל, ואני ריחפתי לי על ענן אחר. דימיינתי את עצמי ואת אבא נפגשים. "ואז מתחילים לשיר את השיר שלימדתי אותכם-" וויל דיבר, וחזרתי לשיעור. היינו במרפאה, וכול המיטות היו ריקות. "ואז החולה אמור להבריא. "אליזבת´, הבנת?" הוא שאל אותי, וקפצתי. מייקל צחק, ונתתי לו מבט רצחני והוא הפסיק. הוא חזר להסתכל על וויל, שהיה במבט רציני. "הבנתם מה לעשות עם מישהו מתעלף?" הוא שאל אותנו במבט ספקן. הנהנתי. "שרים את השיר המתאים לאפולו, שמים יד על הראש, ואז הוא אמור להתעורר" אמרתי, והוא הנהן ונאנח. "ומה עושים כשמישהו מקבל מכה בברך?" שאל אותנו. "אותו דבר, שרים את השיר המתאים ושמים ידיים על הברך" אמרתי. הוא הנהן בשביעות רצון. "טוב מאוד."  קיילה חייכה אליי בשעשוע. "קדימה, עכשיו הולכים למגרש" אמרה, וכול הביתן שהיה מאחוריה הנהן בהתלהבות ורץ. מייקל רץ עם כולם בשמחה. הוא מת על כול המשחקי כדור שיש בעולם. נאנחתי ויצאתי איתם למגרש שהיה במחנה. קיילה באה איתי. "היי" אמרה לי. "היי" אמרתי. היא חייכה. "את לא אוהבת ספורט, מה?" גיחכה. הנהנתי בחיוך. "ואת?" שאלתי בזמן שפתחו את המגרש. "אני בסדר עם ספורט, בואי נגיד ככה" היא אמרה, וכולם רצו לתוך המגרש. וויל החזיק בכדורסל, וכול הבנים שיחקו. כולם קלעו כול הזמן- כולל מייקל. בהיתי בו בפליאה. "קדימה" בן אחד זרק לי את הכדורסל לידיים. קפצתי, וכמה מהילדים הקטנים בביתן גיחכו. נשמתי נשימה עמוקה. "תזרקי לסל" מייקל לחש לי בבהלה. בלעתי רוק, מוכנה לפאדיחות של החיים שלי. התרכזתי בהכול חוץ ממה שאני צריכה לעשות- לקלוע לסל. זאת הסיבה שאנחנו לא מפספסים את הסל: אנחנו לא חושבים על מה שאנחנו עושים. אנחנו פשוט זורקים, והכדור כאילו שיש לו מוח משלו נכנס לסל. אנחנו רק זורקים וחושבים על דברים אחרים. זרקתי לסל, מתרכזת במייקל. הכדור נכנס לסל, כצפויי. כולם הריעו, והתחילו לעשות משחק כדורסל. חייכתי. אני אוהבת כדורסל. שיחקנו עם שתי קבוצות, כשקיילה מייקל , וויל, אוסטין, בקבוצה שלי, וכול השאר בקבוצה השנייה וחלק שופטים בצד ולא משחקים בכלל. הקבוצה שלי ניצחה. הרענו, ויצאנו מהמגרש מזיעים. חזרנו לביתן כשכולם מדברים על המשחק- האמת שרק הבנים דיברו על המשחק והבנות הלכו להתקלח. "היה זוועה," קיילה אמרה לי, והנהנתי. כמעט החלקתי כמה פעמים כשזרקו לי את הכדור. יצאנו מהמקלחת, ומייקל ואוסטין דיברו אחד עם השני בהתלהבות. מייקל יודע לנגן במשולש, ואני יודעת בחלילית לא רע. הבאתי אותה איתי.

הפרק הקודם		הפרק הבא