החיות

“אל תידאגו. אנחנו באמת לא נתקוף אתכם.” אמרה האישה בעלת השימלה הכחולה. “באנו בשלום.” היא הושיטה יד אל הנשר.

עכשיו האריה הבין מאיפה הוא זיהה את שני אלה.

זאת הייתה הגירית שפגש קודם, וזה כניראה הנשר הגדול שלקח אותה.

האישה כמעט נגעה בכלוב, אבל לפתע צרח אחד מהם.

“ריוונה אל תיגעי בזה!!” צעק האיש הרשע.

“למה?” שאלה ריוונה. “אם זה שוב אחת מההזיות שלך, אז די.”

“זה לא.” אמר סלאזר בעצבנות. 

הוא הרים אבן מהריצפה וזרק בכוח אל כלובה של הגירית.

הגירית רשפה וצעדה אחורה.

האבן, חצי סנטימטר מהכלוב, נעצרה באוויר.

כולם הביטו באבן.

“רואה סלאזר?” שאלה ריוונה. “במקרה הכי גרוע הייתי רק עפה באו..”

לפתע נשמע בום חזק.

האבן היתפוצצה לרסיסים, ואיפה שעמדה ליפני רגע הייתה רק עננת עשן.

הגירית קפאה. עיניה עברו במהירות מעננת העשן אל ריוונה ובחזרה.

“היית רק עפה באוויר ומתפוצצת.” אמר סלאזר בכעס. 

ריוונה נסוגה מהכלוב.

“אין דרך להוציא אותם?” שאלה ריוונה, ולראשונה נשמעה לחוצה.

“לא” אמר האיש השני, והיתקדם אף הוא אל הכלוב. 

פיתאום הגיחו מרחוק קבוצת שוטרים שרצה אליהם.

“בואו נברח מפה!!!!” צעק סלאזר. 

“אני לא עוזב אותם!” צעק גודריק, האיש האמיץ.

השוטרים היתקרבו יותר ויותר.

האישה הנמוכה והיפה, ששמה הוא הלגה, היתקרבה אל כלוב הגירית, והכלה ממלמלת.

“הלגה, את גאון!” אמר סלאזר. הוא נעמד ומילמל גם.

ריוונה עשתה אותו הדבר בדיוק, וגודריק נלחם בשוטרים.

הגירית הביטה לתוך עיניה של הלגה. 

עיניה היו חמות ונעימות.

הגירית הרגישה איך גופה נעלם, אך לא היה הכפאת לה.

כל מה שרצתה היה להמשיך להיסתכל בעיניים החומות היפות, שנתנו לה ביטחון.

“בואי” לחשה הלגה.

והגירית, שידעה שמעטה כל חייה ישתנו, עברה בסורגים כאילו לא היו שם, ונכנסה לתוך גופה של הלגה.

עין אחת של הלגה הפכה לצהובה, כמו עיניה של הגירית. היא היתקשחה, ופיניה הנחמדים הפכו דואגות וחזקות.

סלאזר היתמזג עם הנחש. הוא גבהה טיפה, ועיניו הפכו לחריצים.

ריוונה היתמזגה עם הנשר. חוץ מעיניה שהפכו כחולות, לא נעשה כימעט שינוי.

הגירית רק ראתה. היא לא שמעה, הלכה, הריחה או טעמה.

כך גם הנשר והנחש.

גודריק רץ ונעמד מול כלובו של האריה.

גודריק היישיר אליו מבט.

האריה גם היסתכל אליו. 

האריה היתמזג עם גודריק, אך הוא יכל לשמוע ולחוש. הוא הרגיש את האומץ מתפרץ כלבה מהר געש. הוא הרגיש את הכוח.האדיר של גודריק.

ואז, הוא הרגיש הכל. הוא חזר להיות אריה. הוא שוב שאג.

גם חבריו הפכו שוב לחיות. 

ארבעת האנשים החליפו צורה, לארבעה חיות.

הם ניצחו את השוטרים וברחו משם.

עברו כמה שנים. 

כיום, החיות הן סמל. משמעות. תיקווה, לכל אלה שהיתמזגו איתם.

חיות הן יצןר קסום.

קשה לראות את זה.

אבל אם תסתכלו טוב טוב, תוכלו למצוא בכל חיה אנושיות.

תודה לכל מי שקרא, הגיב, דירג וכמובן, נתן עידוד!

(כל מי שהגיב בפרק הראשון, שתדעו, לא הייתי ממשיכה אם לא הייתם כותבים. אז.... זה בזכותכם!!!!!!!! תודה!!!)

הפרק הקודם