הצייד

נקודת מבט-ג'ון

"אז,לאן נלך עכשיו?" שאל ג'ון את רייצ'ל לאחר ששיכנעה אותו לעזור לה.

אחרי שהוא וויתר,אבל היא,שאיבדה את כל מה שיש לה,לא איבדה תקווה,שכנעה אותו לעזור לה.

לבחורה הזו יש אומץ.

"זה לא ברור?" השיבה לו.

"צריך ללכת לעוד מקומות, לגרום לקוסמים אחרים להצטרף למאבק."

הוא הנהן.

"נשמע לי הגיוני. לאיזה מקום שיש בו קוסמים נלך?"

"אני כבר יודעת.אחוז בי."

הוא אחז בידה,והם התעתקו משם.

היא ראתה שהם דיברו,היא לא שמעה על מה.

הם התעתקו מהמקום.

היא יצאה ממחבואה שמאחורי אחד העצים, רואה משהו במקום בו שני הנערים התעתקו.

היא ניגשה,ולקחה את השרביט שראתה על האדמה.

היא עוד תמצא אותם...

"אמ,אדוני ראש הכפר?"

צ'אק הביט לידו,רואה את אחד מהברונים ניגש אליו.

"כן?"

"יש לי דיווח."

"דבר."

"שאר האנשים בכפר...יש כאלה שמתנגדים לשריפות הקוסמים.הם לא מסכימים שהם באמת קוסמים.הם מפקפקים בהחלטותינו. מה לדעתך צריך לעשות?"

הוא הרהר.

"האין זה ברור?" הוא אמר לבסוף.

"משפטים. הם אלה שיקבעו האם הם קוסמים או לא. גייס שופטים.שהאנשים יתרצו."

"כמובן."

אך לפני שפנה ללכת,עצר אותו צ'אק.

"אך תזכור..." אמר לו,

"הנאשם במשפט תמיד ימצא אשם."

נקודת מבט-רייצ'ל

רייצ'ל הביטה בכפר,כפר בו היו רק קוסמים.

אמנם היו מעט מאוד אנשים בכפר,אך אפילו כפר אחד קטן יוכל לשמש כדבר גדול בקרב שהיא בטוחה שיהיה.

"זה כפר קוסמים?" שאל אותה ג'ון והביט מסביבו.

"אף פעם לא הייתי כאן."

"אני הייתי." אמרה רייצ'ל.

"עם אמא שלי.לפני... לפני שהיא..."

המילים לא הצליחו לעלות בגרונה.

"כן. אז,עושים את זה?" שאל ג'ון.

רייצ'ל הנהנה.

"קדימה. בוא נעשה את הצעד הראשון להיסטוריה."

הפרק הקודם		הפרק הבא