האח הגדול

בס"ד

תפסיקו להצביע לאנשים שלא נמצאים ברשימת ההדחה! אתם בכלל לא מתנהגים בהתאם! ומה תעשו בהדחה הבאה, כשיהיו רק שלושה או ארבעה מועמדים ולא אחד עשר? אה?

אגב, מתברר שאתמול התחיל האח הגדול האמיתי. אל תשכחו איזה אח גדול אתם אוהבים יותר :P

טוב, יאללה פרק, והפעם באמת יש הדחה.

הפסקת הפרסומות הסתיימה. רד ורוברט עלו לבמה לקול תשואות הקהל הצמא לדם ולמודח הראשון.

"אז לפני שברחנו לפרסומות, ראינו את אליוט מתחיל להתעניין באלזיבת," אמר רד.

"נו, מה קרה?" שאל רוברט הלחוץ.

"בואו נראה בעצמנו," חייך רד. לוגו התוכנית נראה על המסך, ועל המרקעים ריצד המשך השיחה בין אליוט לאליזבת מלפני הפרסומות.

"מי צייר אותך?" שאל אליוט וגרם לאליזבת להסמיק.

"טוב, האמת ש-" התחילה אליזבת לומר, אלא שאז משום מקום הופיע פיבס המפחידן.

"אוווו, אליזבת מאוהבת!! במי? בצייר שצייר אותה? או אולי בצייר שמפלרטט איתה עכשיו?"

"די כבר, פיבס!" נזפה בו אליזבת.

"פיבס," אמר אליוט ברצינות, "למה אתה עושה את זה?"

פיבס ריחף כה וכה דרך אליוט. בכל פעם שעשה זאת, אליוט הרגיש כאילו נשפכים עליו מי קרח.

"השנוז בידינו!" צעק פיבס.

"ברצינות, פיבס, למה אתה עושה את זה? אולי אני יכול לעזור לך," אמר אליוט וחייך בחביבות, "אני רואה שמשהו מפריע לך. אתה לא חייב להמשיך בגישה הזאת, אתה יודע."

פיבס נעצר. הוא הביט באליוט לכמה שניות.

"נו? מה אתה אומר?" המשיך אליוט בחיוך.

פיבס השתהה שם כמה שניות, ואז ברח לו הלאה משם.

"הוא דמות מעניינת," אמר אליוט כשפיבס התרחק, "איך זה שאף אחד לא שאל אותו דברים כאלה?"

"איך זה שאף אחד לא שאל לשמי כשהייתי תלויה בהוגוורטס?" ענתה לו אליזבת, "ובכלל, למה שתתעניין בו?"

"מאותה הסיבה שאני מתעניין בך, אני מניח," ענה אליוט, "קצת סקרנות, אולי גם הזדהות. בכל זאת, את זוכרת אותי מגריפינדור, לא?"

"האמת שלא," הודתה אליזבת.

"באמת?" הרים אליוט גבה, "אבל את מלאה בתלונות על כך שאיש לא שאל אותך דבר... איך את לא זוכרת תלמידי גריפינדור כמוני?"

"זה לא אותו הדבר, יש רק אחת כמוני, ויש רבים כמוך," ענתה אליזבת.

"יש גם רבים כמוך," ענה אליוט, קצת בעצבנות, "אז התלונה שלך לא במקום אם כך."

"גם שלך," ענתה לו אליזבת.

"אני לא התלוננתי שאני לא מוכר," התגונן אליוט, "רק הכרתי בעובדה שהסטטיסטיקה לרעתי, בתור מי שהיה עם הקונדסאים בחדר השינה."

"והם הרבה יותר הצליחו ממך, אם יורשה לי להעיר!" נזפה אליזבת.

"אני לא רוצה להזכיר לך איפה הם היום," מלמל אליוט.

"אני לא רוצה לרדת לרמה הזאת!" צעקה אליזבת והלכה משם. אליוט נאנח. "זה היה הרבה יותר פשוט בתקופה שההיכרות שלי איתה התבססה על מתן סיסמאות כניסה..." הוא אמר לעצמו.

ובינתיים, וילהלמינה ומייקל ישבו להם יחד בנסט. מדובר במעין חדר אטום ללא חלונות שנמצא בחצר.

"איך השהות כאן עד עכשיו?" היא שאלה את מייקל, שלגם ארוכות מהקפה שבידיו לפני שענה.

"אני חייב לומר שזה טיפה מוזר," הוא אמר, "אני זוכר אותך בתור המורה הטובה לטיפול בחיות הפלא, והשיחות שלנו הסתכמו במאפיינים של בוטראקלים ונארלים. ופתאום, להיות בבית הזה... איתך..."

"זה היתרון של המקום הזה בעיניי," וילהלמינה אמרה, "מצד אחד החופשה מהעבודה, שלא מורגשת בגלל נוכחותם של אנשים שאני מכירה מהוגוורטס–"

"כמו פיבס," מייקל קטע אותה וגיחך.

"כן," המשיכה וילהלמינה, "אבל יש כאן גם הזדמנות להכיר אנשים שלא חשבתי שאכיר ולהיחשף לצדדים אחרים בחברה שלא חשבתי שאיחשף."

"אבל בהוגוורטס נתקלת בכל החברה הקסומה," אמר מייקל.

"אני חולקת עליך," אמרה וילהלמינה, "הוגוורטס היא חד גונית. היא מאוד פרו דמבלדורית, גם בתקופה שבה זה לא נראה ככה, כמו תקופת אמברידג'."

"אני חייב להודות שיש בזה משהו," אמר מייקל, "הייתה שם העדפה ברורה לגריפינדור, או לסלית'רין, כאילו הבית שלי ובית הפלפאף לא נחשבו באמת ל..."

"תמיד גריפינדור וסלית'רין זכו בגביע הבתים," אישרה וילהלמינה, "והייתה הפעם ההיא שניצחתם בגביע הקווידיץ', פעם אחת כזו."

"כן, אבל אני לא שיחקתי שם באותה תקופה," אמר מייקל.

בתזמון מושלם, אליסיה נכנסה לנסט.

"היי," היא אמרה בחיוך.

"היי," אמר מייקל, "בדיוק דיברנו על קווידיץ'."

"אה, נכון, אני שוכחת כל הזמן שגם אתה שיחקת," התנצלה אליסיה, "והיית אחלה רודף."

"תודה," הוא אמר, "גם את היית שחקנית לא רעה."

אליסיה חייכה. "תודה," היא אמרה גם כן.

"אני דווקא זוכר את הקווידיץ' כתקופה טובה בהוגוורטס," הוא אמר.

"בכלל ג'יני?" אליסיה שאלה.

"יותר בגלל צ'ו," אמר מייקל, "התחלנו לצאת אז, בגלל הקבוצה, ואז גם היה את צ"ד, את בטח זוכרת."

"אוי, זה היה באמת כיף," היא אמרה, "אבל חשבתי שבצ"ד צ'ו יצאה עם הארי."

"כן, אבל אחר כך היא יצאה איתי," אמר מייקל, "באמת שהארי לא עשה לה טוב. הוא התנהג כלפיה בחוסר רגישות."

"אתה חושב?" שאלה אליסיה, "כששיחקתי איתו קווידיץ' דווקא זכרתי אותו לטובה."

"את לא הכרת את הארי האמיתי," אמר מייקל בקול אפל.

"למה אתה חושב שצ'ו הכירה את הארי האמיתי? צ'ו הייתה בתקוםה מבולבלת, ואני לא מאשימה אותה, אבל יכול להיות שבגלל זה היא גרמה להארי להיות לא הארי האמיתי," ניתחה אליסיה.

"מוזר לשמוע את כל זה מהצד של התלמידים," וילהלמינה מלמלה.

"לְמה את מתכוונת?" שאלו אותה אליסיה ומייקל.

"באותה התקופה, כל סגל ההוראה דיבר בעיקר על הארי. לפי התמונה הכללית שהבנתי, הוא היה תלמיד די נחמד. מלבד, כמובן, סנייפ, שתמיד היה זה נושא טעון עבורו," הסבירה וילהלמינה.

אליסיה חייכה בניצחוו.

מייקל נאנח. "גריפינדורים," הוא אמר ויצא משם.

המצלמה חזרה לרד ורוברט.

"מה פשר השיחה המוזרה הזאת בנסט?" שאל רוברט.

"או," אמר רד, "זה כדי לנסות להתחיל להבין את יחסי הכוחות בבית."

"מה זאת אומרת?" שאל רוברט.

"תראה," ענה רד, "אני תולה את הכל בריב של דין ומריאטה. זה היה ריב ענק, אין ספק. חוץ מזה, גם היחסים בין אליוט ואליזבת התקררו, וגם היחסים בין מייקל ואליסיה. עכשיו, אתה בטח זוכר שבפרק הקודם ראינו את דפני מרכלת עם מריאטה נגד אליסיה, ולדפני יש רגשות מעורבים כלפי דין. חוץ מזה, בערב הראשון, ראינו גם את דפני וגם את אליסיה מחזרות אחרי דין. מה שאומר שאליסיה בוודאות לצידו של דין בוויכוח הזה, גם אם היא לא אמרה זאת במפורש, ומייקל כנראה יהיה לצידה של מריאטה כי הוא לא חובב גריפינדורים כמו שהבנו, והוא גם יצא עם צ'ו צ'אנג שהיא חברתה של מריאטה. דין חובב אמנות, וראינו אותו ואת אליוט משוחחים על כך, מה שאומר שאליוט גם יהיה בצד של דין. לכן, מן הסתם, אליזבת תהיה בצד של מריאטה."

"אבל אליזבת גריפינדורית!" הזדעק רוברט.

"אבל היא לא יכולה להסכים עם אליוט, שהוא גריפינדורי גם כן," הסביר רד.

"ומה עם דפני?" שאל רוברט.

"אני עוד לא בטוח לגביה, נאלץ לראות בהמשך," ענה רד, "כי מצד אחד היא מחפשת בחורים כמו דין, והראייה היא התחלת השיחה שלהם בלילה הראשון והקובלנה מלאת הקנאה שלה נגד אליסיה, כמו גם הניסיון שחלה להגן על דין באוזני מריאטה. מצד שני, היא התחברה עם מריאטה, והשיחה שלה ושל דין בלילה הראשון לא הייתה מושלמת. אני עוד לא בטוח לאן היא שייכת."

הקהל נראה מבולבל.

"אפשר תרשים זרימה לכל זה?" ביקש רוברט.

רד צחק. "אם זה מבלבל אותך, תבקש מהמחבר לכתוב פאנפיקים פחות מסובכים."

"איך אני עושה את זה?" שאל רוברט.

"נכנס לאתר התוכנית, ממלא כמה פרטים, וזוכה בפרסים!" ענה רד, "מתנת:"

קול של קריין אמר:

"הכותב של הפאנפיק כתב פרק בשם פרק הדחה וזה לא באמת היה פרק הדחה? קאפיט מזמן לא המשיכה את אילברמוני? (פשוט אני מנסה לכתוב פיקצר חמוד על אקסימילי!) הכירו את פטיש הכינויים של חברת טריקסם! הזינו לתוך פטיש הכינויים הקסום כינוי של מישהו מעצבן בפורטל, ובאופן מכושף הוא יתביית על מיקומו של נושא הכינוי ויחטיף לו עד שנושא הכינוי יכתוב פרק נורמלי! ניתן למצוא בחנויות הטריקים הקסומות בכל רחבי העולם."

"שימושי ביותר," אמר רוברט, "ועכשיו יש עוד פרסומות?"

"לא," אמר רד, "עכשיו, סופסוף, נסגור את הקווים ונכריז על המודח או המודחת הראשון או הראשונה לעונה. זהו, הקווים סגורים. אי אפשר יותר להצביע."

תווית עליה נכתב שהקווים סגורים הופיעה על המסך. הקהל עצר את נשימתו, וגם הצופים בבית או בחדרי המועדון עצרו את נשימתם.

"אנחנו נפנה עכשיו אל דיירי הבית שיושבים בסלון כל הזמן הזה!" התפלא רוברט, "איזו מסירות! שימו אותנו ברמקולים."

המצלמה עברה לשידור חי מהבית, שם על הספה ישבו כל הדיירים שמסוגלים לשבת.

"דיירי האח הגדול, אתם בשידור חי בערוץ קסם שתים עשרה," הבהיל אותם קולו של רד.

"נא להתנהג בהתאם!" צעקו רוברט והקהל.

"דיירי הבית, הקווים נסגרו," אמר רד, "הקולות נספרו, והצופים בבית הכריעו. יש לנו שם, שמו של המודח הראשון לעונה."

כולם החליפו חיוכים מתוחים. דפני החזיקה למריאטה את היד.

"כדי להקל על חלקכם את המתח," אמר רוברט, "נגיד לכם כבר עכשיו שהמודח הראשון שלנו הוא בעצם מודחת."

האחיזה של דפני ביד של מריאטה התהדקה.

"אז כל הבנים נשארים," אמר רד, "והדיירת הראשונה שנשארת גם כן בבית היא..."

הדיירם נראו מתוחים. דין הגניב מבט לאליסיה.

"אליזבת, את נשארת בבית," אמר רד. אליזבת נשמה לרווחה, ונשמעו מחיאות כפיים מהקהל.

"אליזבת, את נשארת," חזר רד, "זאת אומרת שנשארו לנו או וילהלמינה, או אליסיה, או מריאטה, או רוזמרטה. אחת מכן היא המודחת הראשונה מבית האח הגדול."

רוזמרטה החליפה מבטים מודאגים עם ג'רמי וסטאבי שישבו משני צידיה.

"הדיירת הבאה שנשארת בבית היא..." המשיך רד, השתהה רגע, ואז אמר, "וילהלמינה, את נשארת איתנו גם כן."

וילהלמינה המאושרת ניסתה לחבק את קאת'ברט, לשווא. מהקהל נשמעו מחיאות כפיים רועמות.

"נותרתן שלוש, רוזמרטה, מריאטה ואליסיה," אמר רד. המצלמה התמקדה באליסיה שישבה לצידו של דין והחלה קצת לרעוד, רוזמרטה שישבה מחובקת עם סטאבי וג'רמי, ומריאטה שדפני לחצה לה בחזקה על היד.

"שלוש דיירות, כל כך משמעותיות, כל כך בולטות," המשיך רד, "ומי שנשארת גם כן היא רוזמרטה."

"יש!!" צעקה רוזמרטה. ג'רמי וסטאבי חיבקו אותה שניהם. הקהל מחא כפיים בעוז וגם צחק כשרוזמרטה לא הצליחה להתאפק.

"אליסיה או מריאטה," המשיך רד, "מריאטה או אליסיה..."

אליסיה ומריאטה הסתכלו זו על זו.

"מי הראשונה שתלך?" המשיך רד למתוח אותן.

"פרסומת אחת וחזרנו!" נשמע קולו של רוברט והקהל החל להתלונן.

"לא! לא! אין פרסומות! רוברט, די לדבר שטויות," רד הרגיע את הקהל, "המודחת הראשונה מבית האח הגדול אי פעם היא...."

"אליסיה," אמר רד ואליסיה החווירה, "את נשארת, מריאטה בואי אלינו."

"מה?" שאל הקהלל בבלבול.

"מריאטה, את המודחת הראשונה, בקיצור," רד אמר בחוסר סבלנות. מריאטה נעמדה. דמעות מילאו את עיניה וגרמו לצלקות שעל פניה לבלוט.

"מריאטה, את המודחת הראשונה," אמר האח הגדול, "יש לך עשר שניות להיפרד מכולם ולעזוב את הבית."

דפני הייתה הראשונה לחבק את מריאטה.

"עשר, תשע, שמונה,"

מריאטה ניגשה לאליזבת שאמרה לה כמה מילות פרידה.

"שבע, שש, חמש,"

היא הנהנה בקור לעבר דין, שדווקא ניסה להגיע אליה ולחבק אותה.

"ארבע, שלוש, שתיים,"

היא ניגשה גם לג'רמי שאמר, "לא תודה, היה בינינו מספיק מגע כשחלקנו מיטה."

"אחת, אפס. מריאטה, נא לעזוב את הבית."

על רקע המנגינה העצובה מריאטה ניגשה אל דלת היציאה מהבית. "ביי," היא אמרה.

"ביי מריאטה," נופפו לה כמה דיירים מלמטה.

"גבירותיי ורבותיי," צעק רוברט, "קבלו את המודת הראשונה מבית האח הגדול, קבלו את מריאטה!!!"

מנגינת התוכנית נשמעה, הדלת נפתחה ומריאטה יצאה לקול תשואות הקהל שמחא על הדחת הדיירת האהובה עליו או שמח שהדיירים האהובים עלו נשארו בבית לשבוע נוסף. רד ורוברט ניגשו אליה והובילו אותה לקדמת הבמה כשהדלת נסגרת מאחוריהם, ומריאטה התיישבה על כיסא שהביאו לה.

"עוד מעט את תתאחדי עם המשפחה שלך ועם החברים," הרגיע אותה רד כשהיא עוד רעדה מהתרגשות, "אנחנו נביא לך מים, ובינתיים תצפי בסיכום השהות שלך בבית."

לאחר שמריאטה צפתה בקליפ שסיכם את שהותה בבית ושתתה כוס מים, רוברט פנה אליה ואמר, "איך היה?"

"סיר לחץ," ענתה מריאטה, "סיר לחץ שהגמדונים שכחו לטפל בו."

"כל האנשים, איך הם השפיעו עלייך?" שאל רד.

"האנשים בבית או האנשים בחוץ? כי אני מאוד מאוכזבת מהאנשים בחוץ," מריאטה ענתה, "אני באתי לשנות תפיסות מוטעות ולהראות לכולם שפוטר ודמבלדור הם לא כלילת השלמות!"

"ואיך זה קשור להדחה שלך?" שאל רד.

"הצופים טיפשים, לא נוח להם לשמוע את זה. הקדמתי את זמני," אמרה מריאטה, "ובטח גם לריב המטופש עם דין יש משמעות."

"למה?" שאל רוברט.

"כי כואב לאנשים לשמוע דעות שונות משלהם," ירתה מריאטה, "הכל הפך להיות כל כך פוליטיקלי קורקט וצבוע, שאסור לי למחות על כך שאנשים לובשים בגדי ספורט מוגלגי! תעשו את זה בבית שלכם, למה מול כל המדינה? למה ילדים קטנים צריכים להיחשף לזה?"

"זה הבית שלו, את יודעת," מלמל רד.

"אז שלא יביאו אנשים כמוהו, בני מוגלגים, לתוכנית הזאת מלכתחילה!" צעקה מריאטה, "למה בכלל אנחנו צריכים להשתמש בביטוי המכובס הזה? מה הבעיה לומר פשוט בוצ–"

"אוקיי, מריאטה, תודה רבה," קטע אותה רוברט, "ועכשיו אני ורד נספר לכם על משימת התקציב של השבוע הבא."

"אתם לא תשתיקו אותי!" צעקה מריאטה והושתקה, "אתם עשיתם עריכה מגמתית והוצאתם אותי רעה!" שמעו אותה בקושי.

"השבוע הבא יהיה שבוע ללא קסמים," אמר רד במקביל לצעקות של מריאטה כך שהיא לא נשמעה.

"מה שבוע ללא קסמים?! תומכי מוגלגים שכמותכם! אם לא הייתי מודחת, הייתי עוזבת!" המשיכה מריאטה לצעוק לה מאי שם מאחורי הקלעים.

"על הדיירים יהיה אסור לבצע קסמים," אמר רד, "למרות שהשרביטים ישארו בחזקתם."

"איך הם יעמדו בפיתוי?" שאל רוברט בדאגה.

"זה כל הרעיון, הם לא," אמר רד, "וכל קסם שיבצעו יחשב לפסילה. מספר הפסילות שמותר להם לבצע יהיה מונח בתוך תיבה נעולה שאי אפשר לפתוח אותה בלי לחש אלוהומורה."

"וואו, זה מרושע!" התלהב רוברט.

"נכון, אבל כל זה יקרה מחר," חזר רד, "ואת סיכום המשימה המלא נציג לכם בפרק הבא. וגם, הדיירים יעמידו להדחה בפעם הראשונה! מי ייכנס לרשימת ההחדה שהם בעצמם ירכיבו? כל זה יקרה במהלך השבוע הקרוב, ועד הפרק הבא, לילה טוב."

"ונא להתנהג בהתאם!" הוסיף רוברט לפני שהפרק הסתיים.

הפרק הקודם