אסטוריה כבר לא היסטוריה

דמות חיוורת דפקה בדלת משפחת סלמנדרה, מעט בהיסוס.

גברת סלמנדרה או בשמה הפרטי לאבגוד פתחה את הדלת ''סקרופיו-! איזו הפתעה נעימה''

לונה היא מהאנשים האלו שמשרים עליך שלווה וחיוך סקרופיוס לא הצליח לחייך ''אהה.. היי לונה..'' הוא אמר ''באתי בגלל.. את היית חברה של אימא ו-..''

מבט אחד לתוך העיניים הבהיר לשניהם שגם הוא וגם היא העבירו הרבה מהלילות האחרונים בחוסר שינה ובפרצי בכי בלתי נשלטים

''כן, אסטוריה'' אמרה לונה בצער וקינחה את אפה ''היא הייתה האדם הכי טוב שהכרתי, יש לי שאלה סקרופיו איך אתכם בבית אחרי.. אחרי שהיא, כבר לא איתנו?''

עיניו האפורות של הנער החיוור שעמד מולה נראו שחורות משחור ''הכל מת איתה.. אני כאילו התיימתי משני הורים.. אבא, ובכן הוא כל הזמן או בוכה עליה. או-'' קולו נשבר ''נמצא בחדר שלו כל הזמן מול טבלאות האלכימיה אני חושב שהוא-'' קולו נסדק

לונה הבינה ''-רוצה לעשות את הבלתי אפשרי ולהחזיר אותה לחיים?'' סקרופיו הינהנן ''או שהוא מנסה לעבוד כל כך קשה שהוא אולי לא יחשוב על הצער שלו לרגע'' היא נעצרה 

''אבל זה כאילו שהוא מנסה גם איכשהוא להרוג את עצמו'' אמר סקרופיוס ''החיים התאכזרו אליו אבל הוא לא חושב עליי''

''ששש'' הרגיעה אותו לונה ''קח עוגיוה חמוד, אבא שלך מאוד אוהב אותך הוא פשוט לא מצליח להראות את זה''

החומות של העיניים נפרצו והדמעות פשוט זלגו

''אני כמעט מינה אותו'' אמרה לונה בעדינות כדי לא להחמיר את הבכי ''מה שהיה בינו לבין אסטוריה זה דבר נדיר מאוד''

סקרופיו קפא במקום משפשף את עיניו בכוח כדי להראות כאילו מעולם לא בכה אך לשווא ''..את.. יכולה לספר לי?'' הוא שאל בתקווה

''אני מסכימה'' אישרה לונה ''אבל קודם אתה יודע למה אימך נפטרה?''

סקרופיו קפא במקום ''..הקורונה הזאת.. המגיפה..'' רחמיה של לונה יצאו אליו הוא אפילו לא יודע מה הסיבה האמיתית

''זה נכון שגם לקורונה היה חלק בזה'' היא אישרה בזהירות ''אבל היא חלתה גם במחלת דם נדירה במיוחד שעוברת מאם לבת והיא חטפה את הכל'' עוד קינוח אף

''אבא שלך אמר לה כשהם רק התחנתנו שאם הדבר יערער את בריאותה השבירה הוא מוכן שמשפחת מאלפוי תיכחד ולא יהיה יורש'' הנער בהה בה בעיניים גדולות ''היא לא הסכימה היא רצתה ילד והיא גם ידעה שתמות יחסית מוקדם והיא רצתה שישאר משהו בעולם ממנה שיצמוך בדראקו''

סקרופויוס לא הצליח לומר יותר מאשר ''א-אבל..''

''הכל התחיל לפני.. שנים רבות..'''

-נטע אנחנו שונאים כשאת עושה ''המשך יבוא''

סבלנות לא קונים בשום חנות

סורי על הפרק הקצרצר והמדכא... הייתי במצברוח משונה

ת''ב?

הפרק הקודם