שיחות- הארי פוטר

"אני לא מאמין שבאמת הייתי עם לבנדר." נער ג'ינג'י אמר לבת זוגתו היפיפייה ששכבה לידו על מיטתו. ראשה היה ליד רגליו, וראשו היה ליד רגליה. התאריך היה הרביעי במאי 1998. עבר יום אחד מאז מותו של וולדמורט.

"אתה חייב להפסיק לדבר." היא אמרה לו. היא קמה והסתכלה על חלון החדר שהיה ליד המיטה של הנער. שני נערים, אחת עם שיער ג'ינג'י והשני עם שיער שחור, רצו בחוץ. "תראה אותם. הם שמחים."

"כן. היא היחידה שעושה לו טוב." הוא התיישב ונישק אותה. "ואת היחידה שעושה לי טוב, הרמ."

"תודה, רון."

"אני אוהב אותך, גריינג'ר."

"אני צריכה ללכת לספרייה."

"הרמיוני,"רון עצר את הרמיוני לפני שהיא יצאה מהחדר. "אני כרגע אמרתי לך שאני אוהב אותך."

"אני יודעת." היא אמרה ודמעות בעיניה. אבל זה לא היה בכי מעצב. זה היה משמחה. "אני לא באמת הולכת לספרייה. אני הולכת לספר לג'יני שסוף סוף אמרת את זה, רונלד."

"מה? למה?"

"אתה יודע כמה זמן חיכיתי שתגיד את שלושת המילים האלו? שנים. גם אני אוהבת אותך, רון." היא התקרבה אליו ונישקה אותו.

"את יודעת, זאת הפעם הראשונה מאז שהוא מת, שאני לא חושב על פרד." רון אמר לה.

כעבור מספר שנים השניים התחתנו, ונולדו להם שני ילדים, רוז והוגו.

הפרק הקודם		הפרק הבא