תתחתני איתי אוונס?

לילי ישבה מול ערימת הספרים והחומר ונסיתה לעשות סדר בבלגן, אור הדמדומים מהחלון שפך נוגע מרגיע, אבל לא עזר שחדר המועדון היה מלא רעש, ומקור הרעש העיקרי היה חבר שלה," ג'יימס אני נשבעת לך שאם אתה לא שותק אנחנו נפרדים עד אחרי הבחינות לכישפומטרי," לילי איימה על מרכז הבלגן.

חמש שניות  אחר כך בחדר השתררה דממה, לילי חזרה לטבלת הלימודים שלה, היו עוד חודשיים לבחינות והלחץ שהייתה שרויה בו היה גדול מתמיד.

"היי נסיכה, צריכה עזרה?" אלכס התיישבה על ידה, לילי חיבבה אותה, היא הגיע מארצות הברית לפני חמש שנים והשתלבה היטב בין בנות גריפנדור, היה לה מנהג לתת לכול אחת כינוי משלה, לילי הייתה הנסיכה ומאז שהתחילה לצאת עם ג'יימס הוא נהיה הלורד.

"כן בבקשה, אלכס אני טובעת כאן בחומר," היא מלמלה  וכתבה עוד כמה מילים על פיסת הקלף.

"רוצה את שלי, לילי?" אלכס הושיטה לה טבלת למידה בדיו סגולה.

לילי העיפה מבט על הקלף של אלכס ונאנחה, "לא, שריינת לעצמך הרבה זמן כדי ללמוד לשיקויים ואני מעולה בזה, לא נורא, אני אגמור עוד עשר דקות ואוכל ללמוד בשקט, אם רק משהוא היה מועיל לסתום את הפה שלו." החדר השתתק פעם נוספת.

בשעה עשר בלילה לילי סיימה לסכם את שלושת השיעורים האחרונים ללחשים, היא סגרה את הספר בחבטה וגלגלה את הקלף לתיק שלה, החור של התמונה נפתח וקבוצת הקווידיץ של גריפנדור  נכנסה פנימה, לילי חייכה לג'יימס שהיה סחוט ממים בגלל הגשם בחוץ, הוא ניגש אליה במהירות ונישק אותה.

"ג'יימס אתה מרטיב אותי," היא צחקה ודחפה אותו לספה הרחק מהדפים שעל השולחן, ג'יימס תפס את זרועה ומשך אותה עליו, ליללי העיפה מבט על חמישה תלמידי שנה רביעית, הם קלטו את המבט שלה ועלו לחדרים שלהם מצחקקים.

"מה המצב לילס?" שאל ג'יימס והידק סביבה את חיבוקו.

לילי תמנה את פניה בעצם הבריח שלו, מתמסרת למגעו המלטף, "לומדת כמו חרשנית, מת לי הישבן."

ג'יימס צחק וצייר בידו עיגולים וצורות על גבה.

"ג'יימס איך אתה לא לומד?  יש לנו עוד חודשיים." לילי שאלה אותו במלמול.

"יש משחק חשוב בשבת, אחר כך אני אלמד, חוץ מזה אני לא יכול להיכשל, את תעזרי לי לעבור את הכישפומטרי."

"מי אמר?" לילי הקניטה אותו.

"אני אמרתי," ג'יימס לא נעקץ, הוא התיישב והרים את פניה של לילי לגובה פניו ונתן לה נשיקה קטנה שהזמינה עוד. לילי וג'יימס השתקעו בנשיקה, היא הייתה איטית ועמוקה ועד מהרה לילי שחכה את הכישפומטרי וג'יימס שכח את הלחץ למשחק, הדבר היחיד שהם יכלו לחשוב עליו הייתה הנשיקה, הנשיקה והחצי השני של ליבם.

~_~

יום למחרת בשעה עשר בבוקר לילי וג'יימס חלקו שעה חופשית שהם החליטו לנצל ללמידה.

"ג'יימס אנחנו צריכים ללמוד תולדות הקסם."

"זה משעמם לילי, כבר עדיף שיקויים, גם ככה סלוגהרן לא אוהב אותי, אני צריך ללמוד את זה ותולדות הקסם לא חשוב לאף אחד."

"זה חשוב לי, אנחנו צריכים ללמוד את זה ג'יימס!"

"נו באמת!"

"אני לא מוותרת."

"בטוחה?"

"מממ.  באמת ג'יימס, אני אוהבת אותך אבל אנחנו צריכים ללמוד."

"עוד נשיקה."

"לא רוצה."

"לא מקבל."

"אני נכנעת."

"אני שמח."

~_~

"אלכס תצילי אותי!" לילי התיישב בכבדות על מיטתה של חברתה הטובה.

"מה קרה לילי, צרות עם ג'יימס?" אלכס שאלה, המבט על פניה היה ריציני, למראה המבט הזה לילי פרצה בצחוק, "לא, בחיי מרלין, פשוט אי אפשר ללמוד איתו, שעה וחצי בזבזתי איתו במקום ללמוד."

"מה עשיתם?"שאלה אלכס, משועשעת.

"נו את יודעת...מה שהיית עושה עם סיריוס כשהייתם יחד, רק פחות גרוע."

"אה את מתכוונת שהוא לא הוריד לך את החולצה מול חצי מגריפנדור?" אלכס חייכה.

"לא ממש."

"טוב אז תגידי לו שאתם לא יכולים ללמוד יחד ובואי ללמוד איתי."

~_~

לילי החזיקה את גיליון הציונים בידה והשוותה אותו לזה של ג'יימס.

"אני באמת לא מבינה איך הציונים שלך כול כך גבוהים אם לא למדת כלום ג'יימס."

"אני בחור חכם, חוץ מזה נראה לי שהבוחנת נדלקה עלי, ובטוח לא הזיק שהיא מכירה את אבא שלי הא." ג'יימס הקניט.

"אין לי כוח אליך, קרעתי את עצמי כדי ללמוד והציונים שלנו נראים אותו דבר," לילי  הניחה את של דפי הקלף על השולחן וג'יימס משך אותה אליו.

"מה שבטוח היה כיף ללמוד איתך לילס," ג'יימס הקניט ושיחק בשערה הארוך.

"הא אה, רוצה ללמוד עוד קצת?"

"למה לא?" הוא צחק.

סיריוס רטן כמה מילים בזמן שהביט בתעודה שלו ומלמל משהו שנשמע כמו חרשנים.

אני יוצאת לסמינר.

אז אני לא כאן בערך יומים.

בבקשה תגיבו, אם תיבת הדואר שלי תהיה מפוצצת עוד יומיים זה יהיה מגניב לגמרי.

יאללה סוף שבוע טוב

הפרק הקודם		הפרק הבא