הכי אמיתי שיש

-טוב אז הרעיון לפרק הזה פשוט עלה לי לראש משומקום, אז סליחה אם זה טיפה ספונטני או דברים קורים מהר מידי. 3>-

״חכה לי בחוץ, אני עוד שתי שניות מסיים..״ הארי אמר לדראקו ונכנס לתא.

לפתע, דראקו שמע שני קולות מוכרים מאוד באים מכיוון הדלת של השירותים. ״נכון!! גם סושי זה מאכל נפלא- דראקו?!״ 

קראב וגויל, חבריו הטובים ביותר של דראקו עמדו בדלת. ״למי אתה מחכה?״ גויל שאל.

״לאף אחד!!״ דראקו נבהל והתפלל שהארי לא יסיים בזמן הקרוב.

״אז למה אתה עומד פה?״ קראב הרים גבה.

״לא עניינך, קראב!״ דראקו אמר ושם את ידו על הדלת בתקווה שאם הארי ידבר, הם לא ישמעו מילה.

דפיקות דלת נשמעו מתוך התא.

״אתה מנסה לנעול אותי?!״ הארי המעוצבן המשיך לדפוק.

הלסתות של קראב וגויל נפלו לרצפה, דראקו ניסה להעמיד פנים שאין אף אחד בתא, ושהוא עדיין כועס, ובכלל לא מסתיר משהו.

״מי זה?״ גויל שאל.

הארי הבין מה קרה, הפסיק לדפוק, ושם את ידו על פיו.

׳פאקינג תסתום. אדיוט.׳ אמר הקול בראשו.

״לא יודע,״ דראקו עשה פרצוף תמים והכחיש.

״אז למה אתה שם את היד שלך על הדלת? ולמה שמענו קול? זה סתם מישהו רנדומלי?״ גויל הסתקרן.

״את האמת שלא,״ דראקו התחיל להגיד ומצב רוחו הועבר לאמיץ בשניה.

״זה הארי פוטר.״

׳אני גמור.׳ הארי חשב ולא האמין על דראקו, אבל דראקו, לעומת זאת ידע בדיוק מה הוא עושה.

״מה?!״

״באמת??!״

״כן.״ הוא ענה עם חיוך על פניו.

הארי היה בהלם מוחלט.

״אני נעלתי אותו בשירותים. את פוטר הטיפש.״ דראקו עיווה שהשקר המושלם שהמציא יעבוד, אבל הוא כבר ידע שכל שקר יעבוד על קראב וגויל הטיפשים.

לאחר שלוש שניות של שקט מצידם. הם פצחו במחיאות כפיים. ׳אני לא מאמין..׳ הארי חשב וצחקק בשקט. ״כן, כן,״ דראקו המשיך. ״הוא לא יכול לצאת.״ הוא אמר בשחצנות.

״אתה מדהים, דראקו!״

״מודל לחיקוי.״

״יופי, אני יודע. עכשיו לכו, אתם הורסים לי.״ הוא השיב באדישות.
אחרי שהארי וידה שהם הלכו לגמרי, הוא יצא מהתא, וקפץ על דראקו בנשיקה.

״איזה חבר חכם יש לי!!״ הוא אמר באושר. דראקו צחקק וכרך את ידיו סביב המותניים של הארי. 

הפרק הקודם		הפרק הבא