הפרק שלך בנות, תהנו ואל תשכחו להגיב!!! :)
פרק -9-
שבוע לפני סיום הלימודים והאווירה נהפכה לאווירת חופש. המורים לא ממש לימדו והתלמידים גם לא ממש הקשיבו, אבל ההיתקלויות בין מייקל לסקורפיו גברו עוד יותר. זה היה יום בהיר, יומיים לפני סיום הלימודים ומייקל וג'יימס ישבו במדשאה של בית ספר, מפטפטים בנחת. לפתע מייקל ראה את סקורפיו צועד עם כמה מחבריו, צוחקים צחוק מרושע. סקורפיו נעצר מול מייקל בחיוך לעגני ושאל, "מה שלומך, מייקי? איך תתכונן לחופש הגדול? על ידי רחמים עצמיים על כך שלורה לא ממש אוהבת אותך?" מייקל נעמד בכעס ושלף את שרביטו מכיס מכנסיו. חבריו של סקורפיו, שראו מה עומד לקרות, הוציאו את שרביטיהם. גם סקורפיו לא נשאר ללא נשק. הם עמדו אחד מול השני בשרביטים שלופים "עד כאן, סקורפיו, עלית לי עד כאן," אמר מייקל והצביע על צווארו בעצבים. "עוד פעם אחת אתה מדבר ככה ואני שולח לעברך קללה שאתה תצטער שבכלל העזת לדבר." "אתה לא קולט, מייקי. הסיבה שלורה לא אוהבת אותך זה כי היא מאוהבת בי," אמר סקורפיו בחיוך לעגני. "בחלום שלך," שמע מייקל את ג'יימס מאחוריו. "אוה, יש לך גם חברה שרוצה לעזור לך?" מייקל התכוון להטיל את הקללה שהוא שמע את לורה צועקת, "לא, מספיק, בבקשה!" כולם הסתובבו וראו את לורה עומדת מולם, מתנשפת. "בבקשה, אל תפגע בסקורפיו!" מייקל הסתכל עליה, מופתע, ושאל, "את מגנה עליו?" היא הסתכלה עליו מספר שניות נבוכה ואז התחילה להתקרב לעבר סקורפיו באיטיות. "תבין, מייקל, אני אוהבת אותך. אתה החבר הכי טוב שלי. אבל אני אוהבת אותך בתור ידיד בלבד. לעומת זאת, סקורפיו, הוא האחד שאני מאוהבת בו שנים." "מה?" הם שמעו את קולה של אלכס. מייקל הסתובב וראה אותה עומדת בפה פעור. "אלכס, מצטערת שלא סיפרתי לך, פחדתי מהתגובה שלך," אמרה, נצמדת לגופו של סקורפיו. מייקל הסתכל על לורה בתדהמה ושמע את אלכס שואלת, "אבל לא אמרתי לי שאת אוהבת את מייקל?" "אני מצטערת, אני מפחדת מידי להרוס את הקשר שלי איתו, סקורפיו הוא-" התחילה לורה. "אבל הוא קילל אותך! הוא קרא לך בוצדמית! הוא התייחס אלייך בזלזול!" קרא מייקל, לא מסוגל לעכל את המידע שקיבל. "אבל אני יודעת שכול מה שהוא עשה היה בגלל אהבתו אליי." ובמילים אלה היא נצמדה אל סקורפיו ונישקה אותו נשיקה לוהטת. מייקל לא ידע מה לעשות עם עצמו. לבסוף אמר, "זה מה שהרגשת כל הזמן?" היא התנתקה מנשיקתו של סקורפיו ואמרה, "כן." היא הביטה במייקל בעצב. "אני מצטערת, מייקל. זה בחיים לא היה עובד בינינו." והיא הושיטה את ידה לסקורפיו. השניים עזבו את המקום, חיוכים תואמים על פניהם. לאט-לאט שאר האנשים שעמדו באזור גם התחילו להתפזר. "אני לא מאמין," מלמל מייקל בהלם. "גם אני לא, מי היה מאמין. ועוד סקורפיו?!" אמר ג'יימס בהלם. "מייקל אני מצטערת, אני לא ידעתי, אני חשבתי-" אלכס לא ידעה מה לומר. היא הייתה נבוכה והתביישה בהתנהגותה של חברתה הטובה. "זה בסדר," קטע אותה וחייך חיוך עצוב. "אנחנו נשאיר אותך לבד," היא מלמלה, והתרחקה יחד עם ג'יימס. מייקל עלה למועדון גריפינדור, נכנס לחדרו ונשכב לישון.
|