הו לילי!

טוב, חברה. פרק ארוך במיוחד!
ת"ב - אל תשכחו!
ותהנו ^^

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מרגל. באד מרגל.
לאיזה מצב הדרדרנו?
סוורוס ולילי אלו ארוחת בוקר בשולחן סלית'רין, מקשיבים לתכנונים של באד על הסתננות לחדר המועדון של סלית'רין בעזרת שיקוי פולימיצי.
התכנונים שלו נשמעו בערך ככה:
"אני אלך ואכין שיקוי פולימיציף ואז אני אסתנן לגריפינדור באבירות..."
"אתה מתכוון שיקוי פולימיצי," תיקנה אותו לילי.
"כן," הנהן באד. "מה שאמרת."
"ואני משער שאני אארגן את השיקוי, אם אתה לא רוצה למות מקלקול קיבה." המשיך אותה סוורוס.
"טוב, אולי אתה צודק..."
"ואולי בת המקום תרגל אחריהם?" הציע סוורוס.
"מי?" באד לא הבין.
"לילי." נאנח סוורוס. "היא יכול לעשות את זה, בזמן שאתה כאילו תצא לדייט עם גריפינדורית אחת ותיקח ממנה שיערה אל לילי..."
"אבל גריפינדוריות הן לא הטעם שלי!" מחה באד.
סוורוס נעץ בו מבט. "אתה מכיר את המושג, 'שיחות חולין'?"
"כן, מי לא מכיר-"
"אז תשתמש בו."
באד נאנח. "טוב, טוב. אני אפעיל את הקסם האישי שלי על איזו גריפינדורית יפה."
"אני שמחה שאתה מסכים לעזור לנו." לילי הביטה בו בחיוך קטן. "תודה."
"אני שמח שאני אקבל דייט," ניסה באד להחזיר לעצמו את כבודו.
"אז כולנו מרוצים," חייך סוורוס חיוך עקום.
"מתחילים הערב?" שאלה לילי.
"בשבע בדיוק," תיקן אותה באד. "נא לדייק בפרטי התוכנית הגיאונית שלי."
"ממש גיאונית," אמר סוורוס בציניות, אבל אז הוא נאנח. "טוב, בסדר. תחשוב מה שאתה רוצה."
"ומה אני צריכה לעשות?" שאלה לילי.
"פשוט תנסי להיות מאוד... נשית," אמר סוורוס. "מהסוג שמתעלק ומנסה למצוץ ממך את כל הידע שלך על נושא מסויים."
"נשים הן לא כאלה!" מחתה לילי, אך עדיין חייכה את אותו החיוך הקטן. "אבל אני מניחה שאוכל לנות להיות כזאת."
"מצוין," אמר סוורוס. "אני יכול... לקחת פולימיצי מהמחסנים."
"תה לא מתכוון להכין את זה בעצמך?" הופתע באד.
"הכנת פולימיצי לוקחת זמן!" קרא סוורוס. "וזמן זה דבר שאין לנו."
באד נאנח. "אתה תמיד צודק."
"יופי שהבהרנו את זה."
"וגם לא ממש צנוע."
"אני חולק עליך בקשר לעובדה הזו."
השניים החליפו מבטים נוספים ואז, בדיוק כשלילי פתחה את פיה לדבר, הם החלו לצחוק.
כן, הייתה ביניהם חברות קצת משונה.

סוורוס ישב מתחת לשולחן, זעוף פנים.
הוא החליט בדיוק איך הוא יצרח לאחר מכן על באד, וזה הדבר היחיד שגרם לו להחזיק מעמד מלצרוח.
טוב, גם העובדה שהוא עושה את זה בשביל לילי היוותה חלק ניכר מהחלטתו.
התפקיד שלו היה לשבת מתחת לשולחן ולהקשיב לפלירטוטים של באד עם הגריפינדורית ולקחת את השיערה מבאד ברגע שידו תושחל אל מתחת לשולחן ולהתחמק כשבאד והגריפינדורית יצאו לטיול במדשאות.
מחשבה אחת רצה בראשו כששמע את פלירטוטיו של באד. למה הוא חושב לכל הרוחות שמזה אני אמור ללמוד?!
כן, זה מה שבאד אמר לו לפני שפתח את הדלת לגריפינדורית.
"אל תשכח ללמוד ממני! אין לך הצלחה בנושא."
כן, גם על זה הוא רצה לנקום בו.
והנקמה המושלמת תהיה צרחות באמצע חדר המועדון.
מושלם.
היד שנשלחה אל מתחת לשולחן קטעה את הרהוריו.
הוא חטף את השיערה והספיק לשמוע את באד שואל: "את רוצה לצאת לטיול במדשאות?"
"לא תודה," היא אמרה בקול מתקתק. "קר בחוץ."
"אבל גם רומנטי בחוץ," התעקש באד, בועט בסוורוס מתחת לשולחן.
"אני רוצה להראות לך משהו במעונות," צייץ סוורוס, מנסה לחקות את קולו של באד.
"אהה," נראה שהמישהי הזו נפלה בפח. "אז למה היית צריך לבקש משהו אחר קודם? אה, בשביל גורם הפתעה. כמה רומנטי!"
באד נתן לסוורוס בעיטה חזקה יותר מתחת לשולחן.
"אני רוצה לכתוב לעצמי משהו שנייה," מלמל באד ושלף עט נוצה וקלף.
כעבור רגע הושלח פתק אל מתחת לשולחן.

'לא מתערבים בחיי האהבה שלי!'

זה מה שהיה כתוב שם.
"מה רשמת בפנים?" התעניינה הבחורה.
"תזכורת קטנה." מלמל באד.
"טוב," היא איבדה עניין. "בוא למעונות!"
והשניים הלכו משם, לרווחתו של סוורוס.
שלב א' בתוכנית הושלם בהצלחה.
אבל עדיין נותר לו שלב ב׳, קשה הרבה יותר מקודמו. 

״ליל!״ לחש סוורוס. ״ליל!״
״סוו? זה אתה?״ נשמעה כמעט מיד לחישה בתגובה.
״זה אני.״ סוורוס אישר.
״הצלחתם?״ היא שאלה בחשש.
״כמעט ולא.״ מלמל סוורוס, אך לילי לא שמעה אותו.
היא הבטה בו בתהייה והוא הנהן לאות אישור.
נראה שהוקל ללילי. היא חייכה בעייפות והביטה אל תוך השיקוי המעלה אדים מתוך הקדרה ממולה.
״מוכן?״ שאל סוורוס.
״יותר מתמיד,״ חייכה לילי חיוך גאה.
״לא ידעתי שאת כל כך טובה בשיקויים,״ מלמל סוורוס בחיוך עקום.״
זה בגלל שאתה טוב כל כך,״ החמיאה לו לילי.
״טוב, אין לנו זמן. באד הבטיח להעסיק את הגריפינדורית ההיא עד עוד שעה וחצי. הנה השיערה. בהצלחה!״ קרא סוורוס והשליך את השיערה אל תוך הקדרה.
לילי הרימה כוס מאורכת וטבלה אותה בתוך השיקוי, ממלאת אותה. לאחר מכן היא הרימה את הכוס מהנוזל, הביטה בה בגועל ורוקנה את תוכנה.
״בהצלחה,״ לחש סוורוס בשנית, בעוד לילי משתנה לנגד עיניו.
אז ככה נראתה הבחורה שבאר הזמין לדייט, חשב לעצמו סוורוס לאחר השינוי. יש לו טעם טוב.
שנייה אחרי זה הוא נתן לעצמו סטירה. אתה אוהב רק את לילי!
"מה קרה, סוו?״ שאלה אותו בחורה גבוהה עם שיער חום נטול חן בתסרוקת קצרה מאוד. אפה היה עקום באופן כמעט ומורגש ועיניה קטנות מדי, אך היא עדיין הייתה יפה.
"בסדר גמור. אל תשכחי, השיטה היא שיטת הפיתוי.״
״אני לא אשכח.״
עכשיו הכל תלוי בלילי.
או שלא.
״חכי!״
״מה קרה?״ לילי הסתובבה, הבעה מבולבלת נפרשה על הפנים שאימצה לעצמה.
״יש לך... יש לך ז... זנב.״ מלמל סוורוס.
לילי פלטה צווחה כשאצבעותיה נגעו בזנב המאורך מאחוריה.
״מה נעשה עכשיו?״ מלמלה ביאוש.
סוורוס נאנח. ״יש עוד אספקת פולימיצי?״
״כמובן. שם, בפינה.״ ענתה לילי.
״את יכולה להכין אותו מהר? אני אשיג שיערה.״
לילי הנהנה, מתחילה להבין מה הוא הולך לעשות. ״אתה הולך להסתנן לחדר המועדון של גריפינדור?״
״מה יש? אני הולך להיכנס לשם כמישהו שזו זכותו להיות שם.״
״יש משהו בדבריך.״ נאנחה לילי בתיאטרליות.
סוורוס הנהן ומיהר מהחדר בריצה.
התוכנית מתמוטטת לו מול העיניים.
ועכשיו הכל מונח לו ל הכתפיים.
והוא צריך להשיג שיערה של דייר מבית גריפינדור, כשאין לו מושג איך לעשות את זה.
נראה כי הוא לוקח על עצמו משימות בלתי אפשריות רק בשביל לילי.
הו, כנראה שהוא מאוהב בה באופן יותר חמור משחשב.אבל זה לא עוזר לו.
הוא התיישב על הריצפה.
לאן הגריפינדורים הולכים בשעה... שבע וחצי?
ואז חיוך קטן עלה על פניו.
ארוחת הערב בשש. הגריפינדורים בדרך כלל מבריזים מהארוחות. אז איפה הם עכשיו?
במטבחים!
הוא מיהר לתמונה ההיא, ודגדג את האגס. הוא למד את הטריק מהקונדסאים, כשעקב אחריהם וניסה לחפש מידע שיעזור לו להפליל אותם באיזו דרך.
התמונה זזה הצידה וסוורוס ירד פנימה אל תוך המטבחים, מחפש ילדים מוכרים.
הו, הנה הם, כמו שהוא צפה.
הם ישבו שם, שניים, כשאחד מהם מוכר לסוורוס עד דמעות, למרות שהוא לא היה כזה נורא.
הבחורה שמול רמוס לא לא הייתה מוכרת לסוורוס, אך גם לא היה לו אכפת ממנה. אם הוא יתחזה לרמוס לופין הוא יוכל להיצמד לשלושה האחרים ולגלות כמה דברים, לא?
הוא התקרב וטפח על כתפה של הבחורה, ואז נעלם בחשכה.
הבחורה הסתובבה וסוורוס סימן לה להתקרב.
היא קמה והתקרבה אל סוורוס לאחר שמלמלה תירוץ אל רמוס.
"היי," היא אמרה, מחויכת.
"עכשיו ממש מתקיים דייט בין קלי פרדם, החברה שלך, לבחור מסלית'רין." אמר סוורוס בחיוך מסתורי.
"דיי." אמרה הבחורה. "אני חייבת לראות!"
"תשכנעי את רמוס לופין ללכת איתך לשם," הוא חייך חיוך מסתורי. "אבל כדי לדעת איפה הם יש לי עסקה."
"הכל. מה העסקה?" היא קפצה בהתרגשות.
"תביאי לי שיערה מראשו של רמוס לופין. אני מעריץ את הקונדסאים."
"אבל... אתה לא סוורוס סנייפ?" היא קימטה את מצחה בבלבול.
לעזעזל עם הזהות שלי.
"לא, אני... בהשפעת שיקוי פולימיצי כדי שלא תדעי מי אני."
"אה." היא הניחה לו. "אני רצה להביא לך את השיערה."
סוורוס צפה בבחורה ממהרת אל לופין וקוטפת שיערה מראשו מבלי ששם לב.
ואז היא חזרה אל סוורוס, כשהיא ממלמלת לעבר החבר שלה תירוץ נוסף.
"הנה השיערה," היא אמרה. "אבל קודם תגיד לי את המיקום."
"מעונות הבנים, השנה השלישית, בחדר המועדון של סלית'רין. רמוס יודע איפה זה." דבריו היו אמת לאמיתה. הרי רמוס יודע איפה חדר המועדון של סלית'רין, הוא הרי היה שם.
הנערה מסרה לו את השיערה ומיהרה אל החבר שלה, והשניים הנלהבים מיהרו לצאת מהמטבחים, משאירים לגמדוני הבית את ניקוי השולחן שלהם, הגדוש במזון.
אז עכשיו נותר רק להתחזות ללופין ולהסתנן לחדר המועדון של גריפינדור עם הססמא שלילי תיתן לו.
הוא הזכיר לעצמו לבקש מלילי את הססמא לפני שילך.
הוא מיהר חזרה לחדר בו לילי אירגנה את שיקוי הפולימיצי טרוד במחשבות.
טוב, הגעת, ניער את עצמו. תתרכז.
"ליל?" לחש.
"הו, סוו. נבהלתי לרגע. הצלחת להשיג שיערה?"
"של רמוס לופין," אמר סוורוס בגאווה.
"וואו," אמרה לילי בהתרשמות. "כל הכבוד!"
"תודה." מלמל סוורוס, סמוק מעט. הוא מיהר למקד את עצמו חזרה בתוכנית.
"הנה השיערה. מה הססמא של חדר המועדון?" הוא שאל בזמן שהכניס את השיערה לתוך הקדרה.
"פיבס המדהים." אמרה לילי.
"למה דווקא 'פיבס המדהים'? אין מישהו שאוהב את הרוח הזו."
"כן, אבל הוא אוהב מאוד את עצמו. אז הוא חיבל במערך הססמאות."
"אה. הבנתי."
לילי סיימה להכין את שיקוי הפולימיצי ומילאה לסוורוס כוס. "תזכור. תחבור אל השלושה ותנסה לחלץ כמה שיותר פרטים. אל תשכח, תהיה רמוס לופין!"
סוורוס הנהן וגמע את תוכן הכוס. "אל תדאגי."
טוב, חשב לעצמו. הנה זה מתחיל.

הפרק הקודם		הפרק הבא